שיעורי הרב שלמה אבינר

מקורות ל"לוי תלמיד חכם בנטילת ידי הכהנים"- מאת הרב מרדכי ציון:

כתב המג"א (קכח ס"ק ז) בשם שו"ת מהר"י הלוי (בס' לט-מא): "לוי ת"ח לא יטול ידי כהנים, שיש בזה בזיון". וכן פסקו הפרי חדש (מוזכר בבה"ט), מחצית השקל (ס"ק ז), פרי מגדים (א"א ס"ק ז), בן איש חי (פ' תצוה ס"ק ז) וכף החיים (ס"ק מא).

אמנם כתב המשנה ברורה (קכח, ס"ק כב): "ואף שהלוי ת"ח והכהן ע"ה יש להחמיר וכ"ש אם יש כהן אחד ת"ח דמציל את כולם ומחוייב ליצוק אף על ע"ה כ"כ א"ר וכתב המגן גבורים דכן עיקר עי"ש טעמו".

וכ"כ הג"ר משנה קליין בשו"ת משנה הלכות (ה, לב) משום שני טעמים: א. בזה"ז אין לנו דין ת"ח לעניין זה. ב. כמעט אין כהן עם הארץ ממש, שהרי כל הכהנים שלנו יודעים להתפלל. וכשנשאל הגר"א הלוי נבנצל בעניין, השיב: "אולי עדיף להמנע, כי בגמרא לא נזכר שלוי יטול ידי הכהנים" (גם אני אודך א, נח). והגר"ח קניבסקי אמר: "כרצונו" (שם).

עוד מצאתי באותו עניין בשו"ת משנת יוסף (ה, כח), ששם נשאל בדבר רב שהוא לוי, האם ילך ליטול את ידי הכהנים למרות שהוא מטריח את הקהל לעמוד לפניו. עונה הג"ר יוסף ליברמן שלגרי"ז הלוי סולוביצ'יק היה במקום התפילה כיור בתוך ארגז עץ, ולפני ברכת כהנים ניגש לשם הכהן והרב היה נוטל את ידיו (ומובא בגם אני אודך שם).

אמנם בס' אמרי שפר של הרב יצחק דדון (עמ' רצט), מובא שכששמע הג"ר אברהם שפירא, שהיה כהן והתפלל במנין הגרי"ז במשך עשר שנים (עיין עוד שם עמ' כד, רמז), את דברי שו"ת משנת יוסף אמר: "מה זאת אומרת? הוא הלך לכיור ליטול לי את הידים. אמנם הכיור לא היה רחוק, הכל היה באותו חדר, אך הוא הלך ונטל לכהנים!" כמו כן מובא שם ובס' ראש דברך (עמ' שפא), על הגאון רבי דב הכהן, אחי מרן הראי"ה קוק, שהיה משתתף במניינו של הגרי"ז, ופעם שאל אותו: "איך הרב יוצק מים על ידי"? (כוונתו היתה שיש בזה פחיתות כבוד לתורה), הגרי"ז השיב בדרכו: "אני מקיים את דין השולחן ערוך, ואתה רק ה'היכי תמצי'...". בס' אביהם של ישראל (דברים עמ' 16-15), סיפר הג"ר מרדכי אליהו על נשיא המדינה לשעבר, חיים הרצוג, שהיה יהודי ירא שמים ונהג להניח תפילין מדי יום למרות שהלך גלוי ראש. יום אחד בא, ושאל כיצד הוא ייטול ידיים לכהנים העולים לדוכן, הרי אין זה מכבודו כנשיא ליטול ידיים לכהן שיכול להיות אדם פשוט. הנשיא הרצוג היה לוי. אמר לו הגר"מ אליהו, שינהג כמו שאביו הרב הראשי לישראל, הג"ר יצחק אייזיק הלוי הרצוג, נהג, שבוודאי הוא עצמו כבר התחבט בעניין ולבסוף עשה מה שעשה, וכל כן, אין חכם כבעל נסיון. הלך הנשיא ושאל את אמו כיצד נהג אביו, והיא אמרה לו, שכשהוא התפלל במניין בביתו הוא נהג ליטול ידיים לכהנים, אבל כשהתפלל בבית כנסת 'ישורון' הוא לא נהג כן, מפאת כבוד התורה. ואמר הג"ר אליהו לנשיא שינהג כמו שעשה אביו, והוסיף ואמר לו שכבוד הרב הראשי, כבוד התורה, חשוב מכבוד הנשיא. ואם אביו עשה כך – גם הוא יכול ללכת בדרכו, וסיים הרב ואמר: וייאמר לשבחו, שהתנהג כמו שאמרנו לו.