שיעורי הרב שלמה אבינר

מקורות ע"י הרב מרדכי ציון.

הלכות הגר"א להגר"מ שטרנבוך ס' קפד: "ולע"ד נראה דמה שנהגו בדפוס היינו טעמא, שאז כשרואים נוסח הנדפס המקובל סגי דהוה כקראו הכתובה, ואם אומרים להו לחתום שפיר חותמין וסגי, משא"כ כשכתוב בכתב יד ראוי לעדים לקרוא לפני שחותמין, ואף שאין להוציא לעז על כתובות שחתמו בלי לקרוא, מ"מ המהדרין בכתב דוקא ראוי להו להוסיף להדר שהעדים יקראו וידעו על מה חותמין וא"ש בלי פקפוק". וכתב הג"ר משה פיינשטיין שאין שום מעלה לכתוב ביד כל הכתובה מאשר להשתמש בכתובה נדפס. שו"ת אגרות משה אה"ע א קעח. הג"ר ניסן אלפערט – אחד מתלמידיו המובהקים של הגרמ"פ – סיפר למה הגרמ"פ כתב זאת בתשובה. קרה כמה פעמים כשהג"ר אליעזר סילבר היה בחתונה עם הג"ר פיינשטיין, שהגרמ"פ היה לוקח כתובה מודפסת וממלא אותה, והג"ר סילבר היה קורע אותה בפומבי וכותב אותה מחדש ביד, כי במשנה גיטין ג ב, רבי יהודה גוזר לכתוב שטרי ממונות לשמה משום גיטין. גיטין כו א. אמנם אנו לא פוסקים כחומרת ר"י בשטרי ממונות, שו"ע חו"מ מח א, אך הג"ר סילבר נהג להחמיר כמותו. הגרמ"פ לא פתח פיו אלא כתב תשובה בעניין שאין מעלה לנהוג כחומרת רבי יהודה. הג"ר צבי שכטר אמר שלא היינו יודעים כלום מרקע התשובה, אלא הג"ר אלפערט גילה אותו .