שיעורי הרב שלמה אבינר

משתמשי האתר היקרים! נשמח לתרומות ע"מ להמשיך את פעילות האתר ולשדרגה. תודה!

מקורות ל"יום השנה" (שו"ת)

מתוך שיעורי הרב שלמה אבינר

מקורות ל"יום השנה"- מאת הרב מרדכי ציון:

עיין שו"ת שאילת שלמה א עט אות 21.

בספר פרדס דוד עה"ת (מהאב"ד מסאסרגן) מביא מעשה מהגאון רבי ישראל סלנטר שהיה לו ייארצייט על אמו, ובא לבית הכנסת אדם שהיה לו יארצייט על בתו, וידוע שהעדיפות היא להתפלל למי שיש לו יארצייט על הוריו, וכאשר ראה הצדיק ר"י סלנטר צערו של האב השכול, שאבד את בתו, ויותר שנמנע ממנו לומר אחריה קדיש, הורה לו שהוא יאמר את הקדיש. כאשר שאלוהו אם על כבוד עצמו יכול למחול, אבל על כבוד אמו הרי לא יכול למחול, ואיך ויתר על אמירת קדיש ביום פטירתה. ענה, שאמו הרויחה בזה הרבה יותר בעולם העליון, במה שקיים עתה מצוה דאורייתא של עשיית חסד לאדם מישראל, שהוא חשוב הרבה יותר מכל נחת רוח של אמירת קדיש בעבורה, שאינה מצוה כל כך (פירוש על פרקי אבות 'אז יאמרו' להג"ר יצחק אהרן גולדברגר, דיין ור"י לחסידי פאפא, עמ' קפה. וכן מובא בשו"ת תשובות והנהגות ו לה).

והג"ר משה פיינשטיין אמר לבנו הג"ר ראובן - ראש ישיבת תפארת ירושלים בסטטן איילנד שבניו יורק - שאם יש סיכוי של מחלוקת יש לוותר על הזכות להיות ש"ץ אפילו אם ההלכה נותנת זכות הקדימה (ס' ר' משה [באנגלית] עמ' 201).

ופעם נשאל הגר"נ קרליץ על מתפלל אחד שיש יארצייט באמצע השבוע ורגיל כל שנה לקבל מפטיר וברכות, ויש באותה שבת בר מצוה, מי יקבל המפטיר? והשיב: "מקובל בשם מרן החזון איש זצ"ל שנותנים את המפטיר לקטן היות שהוא הכין הקריאה, ובשבילו זהו צרכי שבת. ויש להוסיף שעצם זה שהגדול מוותר לקטן יש בזה זכות גדולה לנפטר (לקט שאלות המצויות להרב יהודה אריה דינר ה, יח).

ונשאל הגר"ח קניבסקי: מי שמתפלל לפני העמוד שהוא בתוך שנה על פטירת אביו, ובא אחד וביקש להתפלל אשרי ובא לציון אחרי השמו"ע לעילוי נשמת סבא שלו, והראשון אומר שבעצם הוא מסכים ולא איכפת ליה אמנם אינו יודע אם מותר לו לוותר כבוד אביו, מה הדין? והשיב: חסד ג"כ זכות לאביו. שו"ת מים חיים עמ' טו.

ומילי דבדיחותא: אחד עלה להיות ש"ץ לערבית, ואמר: "והוא רחום"..., הדלת נפתחה בטראח... ואחד צעק: רגע, יש לי חיוב יותר גדול על חמי ז"ל. אמר הש"ץ: בבקשה. השני התחיל: "והוא רחום"..., הדלת נפתחה בטראח... ואחד צעק: רגע, יש לי חיוב יותר גדול על אבי ז"ל. אמר הש"ץ: בבקשה. השלישי התחיל: "והוא רחום"..., הדלת נפתחה בטראח... ואחד צעק: רגע, יש לי חיוב יותר גדול! אמרו: יותר גדול מאב?! אמר: אני מת להיות ש"ץ...

אלא גדולי ישראל הדריכו שיותר גדול לוותר.