שיעורי הרב שלמה אבינר

מקורות ל"חטאת שמנה של רבי ישמעאל בן אלישע"- מאת הרב מרדכי ציון:

והגר"א נבנצל כתב לי: "משום הידור מצוה, והוא דין להביא מן המובחר".

והג"ר אליהו שלזינגר, אב"ד ורב שכ' גילה ומח"ס שו"ת שואלין ודורשין, כתב לי: "זו מצוה מן המובחר".

והג"ר שמאי קהת הכהן גרוס, מח"ס שו"ת שבט הקהתי, כתב לי: "עיי"ש בחי' הר"ן שכ' 'אולי שמינה לצחות השמן'. וע' בישועות יעקב על או"ח סי' א בשם ספרי קדמונים בטטו"ד" (כתב שם בישועות יעקב, שקריאת פרשת קרבן החטאת מועילה אמנם במקום קרבן, אך רק באשר לחלק הקרבן העולה לגבוה, או בקרבן עולה, שבה הכל עולה לגבוה ואין אכילת כהנים – לגבי אלו אכן נגמרת הכפרה בקריאת הפרשה. אולם הלא בחטאת יש גם חלק הנאכל לכהנים, ואף הוא לשם כפרה, כפי שמצינו (פסחים כט א): "ואכלו אותם אשר כופר בהם – שהכהנים אוכלים ובעלים מתכפרים", ולגבי חלק זה הרי לא תועיל האמירה! ועל כן כתב ר' ישמעאל שיביא "חטאת שמינה", שבה יהיה הרבה בשר לאכילת הכהנים...").

והרב מרדכי אלמקייס, מח"ס שו"ת ויכתוב מרדכי, כתב לי: "דיברו בזה המפרשים, ואביא תירוץ אחד והוא תירוצו של מרן החיד"א (שהיום יא"צ שלו) בספרו ראש דוד (פר' צו), כי ידוע דכל העוסק בתורת חטאת כאילו הקריב חטאת וכו' (מנחות קי א), אמנם אם עוסק בלימוד הענין ולא מביא קרבן בפועל אז חלק גבוה קיים אך חלק הכהנים לא קיים ורצונו ית' שגם הכהנים יקחו חלקם וכהנים אוכלים ובעלים מתכפרים, וגם שרק אם עוסק בתורת חטאת ולא הביא חטאת זה אינו מצוה מן המובחר. ולפי"ז פי' את מה שכתב ר' ישמעאל בו אלישע, שלא נחשוב שילמד תורת חטאת ויצא בזה ידי חבתו, אלא כשיבנה ביהמ"ק יביא חטאת שמנה דהיינו יקיים זאת במצוה מן המובחר ולא רק ע"י לימוד".

ותירץ הגאון רבי יצחק שבדרון, אב"ד חאצמר, בנו של הגאון רבי שלום מרדכי הכהן, אב"ד ברז'אן, בהקדמתו לתשובותיו של אביו (שו"ת מהרש"ם חלק ב – בהקדמה, אות לב), שקריאת הפרשת קרבן חטאת אכן מועילה, אולם אינה יכולה להיחשב אלא כחטאת כחושה, ולכן כתב בפנקסו שכאשר יבנה המקדש יביא חטאת שמינה (מובא בס' כמוצא שלל רב – ויקרא עמ' סט).

ומובא בספר טללי אורות "מפי השמועה" כיון שרבי ישמעאל היה כהן גדול, שנאמר בו "גדלהו משל אחיו" (יומא יח, א), ומתנהג בגדולה ואוכל פטומות, על כן עליו להביא שמנה, שלא יהא שולחנו מלא ושולחן רבו ריקם (מובא בס' דרך שיחה ח"א עמ' שלו-שלז. ועיי"ש עמ' שמח-שמט).

ונשאל הגר"ח קניסבקי שם: הרי הרמב"ם (הלכות איסורי מזבח ז, יא) כתב שכל אחד יתן מן השמנה? והשיב: אם יש לו, ואם אין לו – אין לו, וכהן גדול צריך לדאוג שיהיה לו (אמנם לא חייב להיות שהיה כ"ג כי היו שני ר"י - תוס' יבמות קד, א) (שם).