שיעורי הרב שלמה אבינר

משתמשי האתר היקרים! נשמח לתרומות ע"מ להמשיך את פעילות האתר ולשדרגה. תודה!

מקורות ל"הקדמת ימין בחליצת נעלים לנשיאת כפים" (שו"ת)

מתוך שיעורי הרב שלמה אבינר

מקורות ל"הקדמת ימין בחליצת נעלים לנשיאת כפים"- מאת הרב מרדכי ציון:

מרן הרב קוק חידש שבחליצת נעליים לנשיאת כפים וביום כיפור חולצים את של ימין תחלה, כיוון שיש יתרון קדושה בחליצת הנעליים (הוא הדין לכניסה להר הבית לכשיבנה בית המקדש במהרה בימינו). על כן הוא כבוד ופאר לרגל הנחלצת ראשונה שהרי היא מוקדמת לקדושה, וודאי צד ימין קודם. אך אין לעשות כן בתשעה באב ובאבלות, אעפ"י שיש בזה מצוה, כיון שזה משום צער ואבל – אין זה כבוד. (המנהג הזה מוזכר באגרות הראיה ח"ב עמ' עה, במועדי הראי"ה עמ' תקמו, בלוח ארץ ישראל של הגרי"מ טוקצינסקי יום א' של ראש השנה ומוסבר בשו"ת אורח משפט או"ח ס' כח). הערה זו של מרן הרב קוק היתה חביבה על הג"ר שלמה זלמן אוירבך והיה מזכיר רבות הערה זו בפרט, ועיקר דין קדימת ימין ושמאל בנעילת וקשירת מנעלים בכלל, כדוגמא לליווי דיני ומצוות התורה את האדם על כל צעד ושעל בחייו, כקטן כגדול (הליכות שלמה – יו"כ עמ' עה הערה 71).


בפניני רבינו צבי פסח (עמ' קלג-קלד) השיג הגרצ"פ פראנק על דינו של מרן הרב קוק לחלוץ בתשעה באב נעל ימין תחילה, שכן בתשעה באב חליצת הנעלים היא מצוה ומצוה יש לעשות בימין, אולם לדעת הג"ר פראנק חליצת נעלים משום אבל החורבן איה כיבוד לימין. וכן בס' דעת נוטה בשם הג"ר חיים קניבסקי עמ' סח שחליצת הנעלים אינה מצווה, אלא 'היכי תמצי' שלא לעבור איסור. וכ"כ בשו"ת שבט קהתי (ו, ו) ובשו"ת קול מנחם – אוהל ברכה מהאדמו"ר מקאליב (או"ח א ג. ג ה-ו).

ובשו"ת משנה הלכות (יח, ד), הגר"א גרינבלט (בעל שו"ת רבבות אפרים) שאל את הג"ר מנשה קליין על דברי מרן הרב קוק (המובאים בלוח ארץ ישראל), והגרא"ג דחה, שהרי דכי מצוה הוא לחלוץ מנעלים, הלא אין זה אלא איסור להיות במנעלים, וא"כ אין החליצה מצוה. והגר"מ קליין הסכים עימו, ומוסיף שאפילו אי הוה מצוה ממש בחליצת מנעלים ליום כיפור ולנשיאת כפים, מ"מ כיון דכך דרך חליצת המנעלים לעולם, אין לחלק בין חליצה שלמצוה לשאר חליצה, ובפרט שלא נזכרחילוק זה בגמרא, ולכן בכל גוונא צריך לעשות כן, דהא איכא טעמא בדבר, שזהו כבודה של ימין (מ"ב ב סק"ח), וכדי שלא יצטרך לעמוד יחף על הימין לבדו עד שיחלוץ בשל שמאל, וכמבואר בלבוש (ב, ה), והכא נמי כבוד ימין הוא. אלא דבחליצת מצוה היה צריך לחלוץ ביד ימינו, דלענין עשיית מצוה יש לעשותו בימין, אבל בשל איזה רגל חולצו, ודאי שצריך לחלוץ כדרכו לעולם, ומפני הטעם שיש בו. ומוטב לקיים תרווייהו, היינו שיחלוץ שמאל קודם, וגם יקיים המצוה בימינו וכנ"ל. אבל מ"מ כבר כאמור דכאן אין החליצה עצמה המצוה כמו ביבם (דברים כה ט).