שיעורי הרב שלמה אבינר

ל"הידור בארבעת המינים"- מאת הרב מרדכי ציון:

וכן נהג הג"ר אליהו הענקין. בחג הסוכות היה קונה אתרוג בינוני "כי כספו לא סיפק לו להידור" - ובאותו חודש היה נודב בסתר מאות דולרים שחסך במשך השנה עבור מוסדות התורה בארץ ישראל, כי "אל לנו להתהדר על חשבון כספי צדקה" ('הפרדס' שנה מח תשל"ד חוברת י, עמ' 30. מובא בשו"ת גבורות אליהו ח"א בהקדמה מהרב איתם הנקין עמ' 31). ופעם נשאל הג"ר אברהם שפירא: האם עדיף לקנות אתרוג מהודר [תימני], או לקנות אתרוג רגיל ואת שאר הכסף לתת למשפחות נזקקות המתקשות בהשגת צרכי החג? והשיב: לכאורה זה הידור [האתרוג], ואפילו אדם יכול לצאת בשל חברו. ואילו צדקה זה מצוה עשה, ולכן עדיף לתת צדקה! ראש דברך קצד. וכן שמעתי מפי הג"ר צבי שכטר שהוא בעצמו נוהג כן באתרוג, ונותן שאר הכסף לצדקה. אך על אותה שאלה, הגר"ח קניבסקי השיב: "בד' מינים" (ידון משה יא, צה).

אמנם בחשוקי חמד על מס' סוכה (עמ' פד-פה), נשאל הג"ר יצחק זילברשטיין: אדם שיכול לקנות ד' מינים מהודרים, או לקנות ד' מינים שאמנם הם כשרים בלי פקפוק, אך אינם מהודרים, ואת הכסף הנותר יחלק לעניים, מה יעשה? השיב: יש לבדוק תחילה אם מצוות זה אלי ואנוהו שנאמר עליה בסוכה (יא, ב) התנאה לפניו במצוות, עשה סוכה נאה, לולב נאה, אם מצוה זו היא מהתורה או שהיא אסמכתא בעלמא. והנה מדברי הראב"ד (שם בהשגותיו על בעל המאור) משמע שהידור מצוה היא מהתורה, והלימוד מהפסוק היא דרשה גמורה. אולם מהריטב"א (שם) משמע שמצות הידור היא אסמכתא בעחמא, וכך משמע מהתוספות במסכת מנחות (מא, ב ד"ה אין). ואם כן מסתבר שעדיף לקנות ד' מינים [שהם ודאי כשרים], ואת שאר המעות יחלק לעניים, וכפי המבואר ברמב"ם (הלכות יו"ט והלכות מגילה ב, יז) שאין שמחה גדולה ומפוארה אלא לשמח לב עניים ויתומים ואלמנות וגרים, שהמשמח לב אומללים אלו, דומה להשי"ת, שנאמר להחיות לב שפלים ולהחיות לב נדכאים.

ומסופר על הג"ר יחזקאל אברמסקי, בעל החזון יחזקאל, שביקש מאדם מקורב לקנות בעדו חוט ציצית. הזכיר הלה לפניו, שיש ב' סוגים של ציציות, ושניהם כשרים למהדרין, אבל האחד משופרא דשופרי, ומחירו פי שלוש מחבירו. מיד אמר לו, הא לך מעות בסכום הגדול שהזכרת, אולם עבורי די אם תקנה חוטי ציצית מן הסוג הזול, ואת הכסף הנותר תחלק לצדקה (מלך ביופיו עמ' 649). אך אין הנידון דומה לנידוננו כל כך, כי שם שני הציציות היו מהודרים רק שאחד היה יותר מהודר מחבירו, ומעיקר הדין אין כל מצוה להוסיף בהידור יותר משליש. אךבנידוננו האתרוג הפשוט יותר אינו מהודר, ויש מצוה להדר באתרוג. והוסיף שאם הוא זקוק לעבודת ד' שלו אתרוג מהודר, כי הוא בזה מתעלה בתפילה ובשמחת יו"ט, אזי חייו קודמים, אבל אם האתרוג המהודר שלו חביב אצלו כמו הצדקה, יעשה במעותיו שמחת יו"ט לעניים.

פעם בא אל הג"ר שמואל הלוי וואזנר, בעל שו"ת שבט הלוי, אברך מדקדק במצוות שקנה אתרוג מהודר בשלוש מאות דולר ובא לשאול על האתרוג. הג"ר וואזנר הכיר בו שהוא אברך בן תורה אמיתי שאין פרוטה מצויה בכיסו. ושאל אותו האם כבר קנה בגד או תכשיט לכבוד החג לזוגתו? נענה האברך ואמר שאין לו די ממון עבור זאת. אמר לו הג"ר וואזנר: עדיף שאת השלוש מאות דולר תתן לזוגתך כמתנה לחג ואתה תקנה אתרוג בכמה פרוטות (ס' ולא שבט הלוי בלבד עמ' ר).