שיעורי הרב שלמה אבינר

מקורות ל"דל"ת אחת או שני דל"תין - מאת הרב מרדכי ציון:

שולחן ערוך (או"ח כז, י): "וצריך שיהא המקום שבקשר שנראה כעין דל"ת לצד חוץ". ופירש המגן אברהם (שם ס"ק טז): "מכאן משמע שאין עושין ד' אלא מצד אחד דלא כמו שנוהגים קצת לעשות ב' דלתי"ן מב' צדדין". ומה שכתב במשנה ברורה (לב ס"ק רלג): "ויש שעושין קשר כמ"ם סתומה שנראה כשני דלתי"ן משני צדדין, רגלו של זה בצד ראשו של זה. ועיין בספר תפארת אריה שהביא בשם תשובה מאהבה והסכים עמו לדינא דאלו העושים קשר של דלי"ת מכוון יותר לדינא", מוסבר בס' מאיר עיני ישראל (ח"ב עמ' 426-425) ע"י הג"ר שלמה בלוך, תלמיד הח"ח, והג"ר הלל זאקס, נכד הח"ח - שיש טועים במשנה ברורה וסוברים שמשום שהוא מביא את צורת הקשר של שני דל"תין אז זוהי סברתו, אלא הוא רק מסביר את שיטתם, אך הוא סובר שצריך דל"ת פשוטה וכן נהג בעצמו.

הגרי"ד סולוביצ'יק הקפיד שיהיה הקשר נראה כדל"ת ולא כריבוע, ומה שכתב הרמב"ם (הלכות תפילין ג, יג) שיהיה קשר מרובע, פירשו הגרי"ד שהכוונה שיהא אורך שני קוי הדל"ת (הגג שמלמעלה והרגל הימנית) שוים זה כזה, אך לא שיהא בצורת רבוע. יתר על כן, אף שברוב המקרים של חילופי ההנהגות היה רגיל הגרי"ד לומר לתלמידיו שילכו אחר מנהג אבותיהם, בענין זה היה מקפיד ומעורר לכל שיעשו את צורת הדל"ת, משום שקיימת סברא שלא יצאו כלל בקשר המרובע (נפש הרב עמ' קה-קו. ושמעתי פעם מהרב יעקב נויברגר שהגרי"ד אמר שיש ללכת ע"פ מנהג אבותיו חוץ מקשר של תפילין וישיבה בסוכה בשמיני עצרת בחו"ל).

אמנם מובא בס' מושיען של ישראל (ח"א עמ' רנב) שהקשר תפילין של הרבי מסטמאר, הג"ר יואל טייטלבוים, היה צורתו כצורת שני דל"תין (שהוא צורת מ"ם סתומה ע"פ הסוד), וכשנשאל כיצד לנהוג, ענה לעשות את הקשר כשני דל"תין. כך גם נהג בעל 'דברי חיים', האדמו"ר מצאנז (וכן מובא ב'אוצר החיים'). עוד מובא בספר על הג"ר נתן אדלר דרך הנשר (מדור תורת אמת בהגה מראה כהן אות ב'), כי לחתם סופר היה קשר כזה (וכ"כ במנהגי מרן חתם סופר ס' א אות ו) ומסתמא קיבל זה מרבו הג"ר אדלר, והביא שם שבהיות הדברי חיים במרחץ באדען שלח שליח מיוחד לפרעשבורג ללמוד צורת הקשר הנ"ל וככה נהג כל ימיו. עיין עוד בשו"ת משנת יוסף ט, יג.

וכעת יצאו כמה ספרים בעניין: א. ס' קשר הדל"ת של תפילין מהרב אפרים בקר שמבאר באריכות (297 עמודים) שצריך לעשות הקשר בצורת דל"ת דוקא כדין הגמ' והפוסקים ודלא כמו שנוהגים קצת לעשותו כעין מ"ם (מדף הפתיחה). ב. ס' פרי אליעזר מהרב אליעזר הלוי פולק שמבאר באריכות (614 עמודים) כקשר המרובע, כולל מלמעלה מעשרים מספרי הראשונים ולמעלה משישים מספרי אחרונים, ולכאורה רק בדורות האחרונים התחיל להתפשט בקצת קהילות הקשר הנפוף היום בצורת דל"ת ממש ואחרי השואה נתפשט הרבה, והמשנה ממסורת אבותיו י"א שהתפילין פסולים (מדף הפתיחה). ג. וספר עוטר ישראל בתפארה מהרב יוסף צבי האבערפעלד, בו יבואר שמנהג אבותינו ורבותינו כל חכמי אשכנז מדור דור לעשות קשר "פשוט" [צורת מרובע], הוא הקשר הישר, ואין לשנות לקשר אחר (מדף הפתיחה).