שיעורי הרב שלמה אבינר

מקורות - הרב מרדכי ציון.

הגר"ח קניבסקי כתב לי: "אולי".

הגר"א נבנצל כתב לי: "יוסף לא היה ממש מלך. על מלך ממש נאמר דיש לברך".

הגר"י זילברשטיין כתב לי: "מסתבר שמברכים עליו".

הג"ר שמחה ב"צ רבינוביץ, מח"ס פסקי תשובות, כתב לי: "ע' פסקי תשובות סי' תכ"ד הע' 34 דשפיר מברכין".

הג"ר שמאי קהת הכוהן גרוס, מח"ס שו"ת שבט הקהתי, כתב לי: "בלא"ה אינו מברך שהרי פרעה משל עליו ורק הסכים. ונקל יכולת לברך [אם יהודי אכן המלך] כיון שבמציאות הוא מלך".

הג"ר אליהו שלזינגר, אב"ד ורב שכונת גילה ומח"ס שו"ת שואלין ודורשין, כתב לי: "ברכה על מלך זה רק בתנאי שהרשות בידו להרוג ולעשות כרצונו. אצל יוסף נאמר 'רק הכסא אגדל ממך', ומשמע שלא היתה לו רשות לעשות ככל העולה על רוחו בלא לשאול את פרעה. והלא אפילו ללווית אביו יעקב, ביקש את רשות המלך".

הג"ר פינחס אברהם מייערס, אבד"ק האג ומח"ס שו"ת דברי פינחס, כתב לי: "לא התבוננתי כי זה לא למעשה. אבל יורינו למה לא? אם יראה יבחין כל שכן...".

הג"ר גמליאל הכוהן רבינוביץ, מח"ס גם אני אודך, כתב לי: "לכאורה".

וכן כתב בשו"ת התעוררות תשובה (א קב) שיש לברך כי אמנם לא מלך על ישראל אבל ד' עדיין נתן לו מכבודו והסביר: "ובזה יש לפשר שקאמר יוסף לאחיו: 'התחת אלקים אני', כי מלך ישראל יושב על כסא השי"ת תחת אלקים והוא מלך על מצרים שהגם כי מלך אז ג"כ על אחיו עיקר המלוכה היתה על מצרים".