שיעורי הרב שלמה אבינר

מקורות - הרב מרדכי ציון.

מסופר בעובדות והנהגות לבית בריסק (ח"ד עמ' מז) שהיה הגרי"ז סולוביצ'יק מבריסק מקפיד מאוד על ברכת האורח בברכת המזון, והיה מחשיב מאוד ברכה זו. והיה אומר הגרי"ז את ברכת האורח תיכף לאחר שהיה מסיים "לעולם אל יחסרנו", ולא כפי שמובא בנוסח ברכת המזון, לאחר כל "הרחמן". ועשה כן מכיוון דאיתא ברמב"ם (הלכות ברכות ב, ז) וז"ל: "ברכה רביעית צריך להזכיר בה שלש מלכיות, וכשמברך האורח אצל בעל הבית מוסיף בה ברכה לבעל הבית" וכו'. וסבר הגרי"ז שממשמעות הלשון משמע שברכת האורח היא חלק מן הברכה, ועל כן היה אומרה תיכף לאחר "לעולם אל יחסרנו".

ונשאל הגרי"ש אלישיב: יש הנוהגים לברך ברכת האורח מיד אחרי "אל יחסרנו", האם צריך למעבד הכי? וענה: צריכים לאמרו אחרי הרחמן כמו שכתוב בסידורים (וישמע משה עמ' עט).

עם זאת לא נהג הג"ר משה פיינשטיין להקפיד על אמירת ברכת האורח הארוכה, אבל כשפגש בקרובו, הג"ר מיכל פיינשטיין, בארץ ישראל, היה מקפיד לומר כנוסח הגמרא, ולמד זאת מבית בריסק (שו"ת ודברת בם סי' מו). ו מסופר בס' מוסרת משה (ח"ב עמ' לט): איזה מוסד שלחו, כדי לבקש צדקה , כרטיס פלסטיק שכתוב עליו, מצד אחד, נוסח של ברכת המזון, ומצד שני הנוסח שהאורח צריך לברך בעל הבית. וכשראה אותו הג"ר משה פיינשטיין, אמר זה דבר טוב מאוד, שזה הנוסח שמוזכר בגמרא, ושהגרמ"פ אמרו, כשהוא אורח, כגון במאנסי (אצל בתו). ושהבריסקער בא"י [משפחת אחיינו רבי מיכל פיינשטיין] מוציאים לאורח גמרא כדי שיקרא הנוסח משם, ושלא נדפס הנוסח בסידורים, לאיזה סיבה, רק נדפס בסידור של רב יעקב עמדין. ושאלתי אם יש חיוב לאמרו, או שיספיק הנוסח שמוזכר בפוסקים "יברך את בעל הבעית וכו'" והשיב הגרמ"פ הנוסח של הסידורים אינו כלום, ובוודאי צריך לאומרו. אבח שם בהערה (עב): זה כנגד מה שהגרמ"פ אמר כמה פעמים, ולגבי המעשה שאירע לו בביתו של רב מיכל שמאחר שנהוג בכלל ישראל להגיד הנוסח שנדפס, לא שייך להגיד שאינו מוצדק.

בקשר לאורחים, רבנו הרב צבי יהודה נשאל על הסיפא של המאמר "כל אשר יאמר לך בעל הבית עשה חוץ מצא" – באיזו זכות יתעקש ולא יצא? השיב רבנו שהדגש הוא "כל אשר יאמר לך בעל הבית עשה", שהאדם המתארח עליו לנהוג כאורח ולא ליזום, אלא להמתין בסבלנות שבעל הבית יקבע את הסדרים, מלבד דבר אחד, שאין לו לחכות שבעל הבית יאמר לו אלא מעצמו עליו להבין שעליו לצאת! .