שיעורי הרב שלמה אבינר

מקורות ל"ברכות על מי סוטה"- מאת הרב מרדכי ציון:

והגר"א נבנצל כתב לי: "אם צמאה תברך שהכל, ואם לא מחה תברך גם בורא נפשות".

והג"ר אליהו שלזינגר, אב"ד ורב שכ' גילה ומח"ס שו"ת שואלין ודורשין, כתב לי: "לא. מברכים רק מי ששותה לצמאו או להנאתו".

והג"ר שמאי קהת הכהן גרוס, מח"ס שו"ת שבט הקהתי, כתב לי: "אין מברכים על הקללה וג"כ לא ברכת הנהנין שהיו מרים".

הג"ר אהרן יהודה הלוי גרוסמן, מח"ס שו"ת ודרשת וחקרת, כתב לי: "על השבת הגזילה, אין מברכים ברכת המצות. ועל דבר מר אין מברכים ברכת הנהנין(עיין שו"ת הרשב"א ח"א סי' יח שעל כל מצוה הבאה בעבירה אין מברכים).

והרב מרדכי אלמקייס, מח"ס שו"ת ויכתוב מרדכי, כתב לי: "בפשטות לא היתה מברכת עליהם כי לא באו לצמאה אלא לבדקה".

ועיין בדברי חכמים וחידותם (פ"ג הט"ו), שלגבי ברכת הנהנין, יש אומרים שאם האשה יודעת שטהורה היא ואין נפשה קצה במעט העפר תברך על המים שהכל נהיה בדברו כי לא יהיו מרים לה.

ולגבי ברכת הנהנין, יש שואלים מדוע הכהן לא מברך אשר קדשנו במצוותיו וצונו לעשות ככל דברי התורה הזאת, כמו שמברכין בתורה על הקללות, ובריב"ש (סי תצח) ביאר שאין מברכים על הקללות כמו בחליצה.

ובס' טעמא דקרא, כתב הגר"ח קניבסקי שפשיטא שאין מברכים ברכת הנהין כיון שנותן דבר מר לתוך המים אינה נהנית.

וברכת המצוות, אם היא טמאה, בודאי אינה מברכת, שאין מברכין על העונש כמו שכתבו הראשונים דאין מברכין על חייבי מיתות בית דין, אלא אפילו יודעת בבירור שהיא טהורה כיון שתחילת עניינה בעבירה אין מברכין על דבר שבא בעבירה כמו שכתב בשו"ת הרשב"א (א, יח) שאין מברכין על השבת הגזילה וריבית דכל מצוה שקיומה בא ע"י עבירה אין מברכין על זה, א"כ ה"ה הכא אין מברכת האשה על המים המאררים.