שיעורי הרב שלמה אבינר

מקורות ל"בן מאומץ במשפחת לויים אם יכול לקבל עליה כלוי"- מאת הרב מרדכי ציון:

הגר"א נבנצל כתב לי: "שיתיעץ עם אביו המאמץ איך להודיעו".

והגרז"נ גולדברג כתב לי: "נראה שמשום כבוד הבריות מותר לעבור איסור דרבנן בידים אם כן גם כאן יש להתיר אבל אם הציבור יודע האמת רק שהנער לא יודע פה יש לדון שאם קורין אחר כהן ישראל פוגמים בכהן וכל שאין לוי קורא הכהן פעמיים רק אם ידוע לכולם שקורין לו לוי כדי לא לביישו ובאופן כזה אין חשש שיפגמו בכהן. וצ"ע".

והג"ר שמחה ב"צ רבינוביץ, מח"ס פסקי תשובות, כתב לי: "אסור בהחלט. ויש לחמוק בחכמה".

והג"ר אליהו שלזינגר, אב"ד ורב שכ' גילה ומח"ס שו"ת שואלין ודורשין, כתב לי: "בן ישראל שמאומץ אצל לוי, אין זה הופך אותו ללוי והוא נשאר בן ישראל. ואם אפשר ליידעו שהוא למאומץ, הרי מה טוב. ואם לא עדיף שלא לתת לו עליה, ולבר מצוה יתנו לו מפטיר והכל יבוא על מקומו בשלום".

והג"ר שמאי קהת הכהן גרוס, מח"ס שו"ת שבט הקהתי, כתב לי: "אין להעלותו".

ופעם נשאל הג"ר משה פיינשטיין: איש אחד שבא לבית כנסת שלו, בשעה שלא היה שם לוי אחר, והוא בן שאומץ ע"י לווים, שלא הודיעו שאינו לוי, והבן אמר להגבאי שהוא לוי לקוראו לעליה, ויודע הרב שהוא באמת אינו לוי, מה יעשה, שהלא אם יודיעו, יתבייש ויוכל לגרום לו צרות בעצביו? והשיב הגרמ"פ שהנה בוודאי אסור לקרוא מי שאינו לוי כלוי, שע"י זה יבוא להחזיקו בלויה, שיהיה נ"מ זה לפדות בכור וכו'. והיה צריך להיות להרב שכל להגיד להורי הבן להודיעו שאינו לוי, ועכשיו שבא לו הלה בוודאי אין לביישו. ומאוד לא יפה המצב, וקשה לידע מה לעשות. אולי תקראו ותגידו לו בצנעה שאינו לוי, או משהו כזה. והוסיף הגרמ"פ שע"י זה שהורים לא אומרים האמת לבניהם המאומצים נכנסים זרעם לחזקת כהונה ולויה, וזה אחת מהסיבות למה היום יש רק חזקת כהונה לא ודאית. ובאמריקה בפרט נתרבו הרבה כהנים במיוחד, שבאו לכאן אנשים חופשיים במקצת, שבשביל הרווחת כבוד או ממון הכריזו על עצמם ככהנים.