שיעורי הרב שלמה אבינר

[מקורות ע"י הרב מרדכי ציון]

כתב לי הגר"א נבנצל: "אדמו"ר זללה"ה לימד זכות גם על נוסח זה". והגרש"ז אוירבך מסביר שעיקר הכוונה בנוסח הזה היא שסופר לשם קיום מצווה, והלשון "מצוות עשה" יש לפרשו שפיר גם על מצוות עשה דרבנן, ואם הוא מדרבנן כוונתו למ"ע דרבנן. ופשיטא שאין צריכים לכוין בשעת קיום המצווה אם הוא חייב מה"ת או מדרבנן. ומה שאומרים "כמו שכתוב בתורה", יש לפרשו דחכמים תקנו מצווה זו כמו שכתוב בתורה, לעשות זכר למקדש (הליכות שלמה – ספירת העומר יא ב ובהערות).

והאדמו"ר מקאליב מיישב לאלו שאומרים מצוות עשה, משום דכל דתיקון רבנן כעין דאורייתא תיקון. וכמו שכתבו הפוסקים שיכולים לומר וכן כתוב בתורה דאסמכוהו רבנן אקרא (שו"ת קול מנחם או"ח א תכח).

ופעם נשאל הג"ר משה סולוביצ'יק משוויץ בימי ספירת העומר, מה הוא חושב בעת שאומר "הנני מוכן ומזומן לקיים מצות עשה של ספירת העומר", הא בזמן הזה אינו אלא מדרבנן, וענה ר' משה שהוא חושב "לקיים מצות עשה" של לא תסור מכל אשר יורוך (בסוף ס' והאיש משה בקובץ הוספות עמ' יא).

אמנם נשאל הגר"ח קניבסקי על תירוץ הג"ר משה סולוביצ'יק, והשיב: "לא תסור הוא ל"ת ולא עשה" (שאלת רב ח"ב עמ' שלה).

נהגו הגרי"ש אלישיב (אשרי האיש ח"ג עמ' תכד) והגר"ח קניבסקי לדלג על המילים "מצות עשה" (דולה ומשקה עמ' קצב) לפי מה שכתב הרמב"ם (הלכות ממרים ב ט) שהאומר על איסור דרבנן שהוא אסור מן התורה עובר באיסור "בל תוסיף". וכ"כ בשו"ת תשובות והנהגות (ב רמז). וכתב הגר"ע יוסף שנכון להשמיט לגמרי את אמירת הפסוק (שו"ת יחוה דעת ו כט. חזון עובדיה יו"ט עמ' ריד-רטו ובהערה ד).

וכן בשו"ת דברי משה (או"ח סי' כט) שהנוסח בסידור הוא סתירה לתפילה שאחרי הספירה "הרחמן הוא יחזיר לנו עבודת בית המקדש" וכו' שמתפללים שע"י בנין בית המקדש תחזור מצוות ספירת העומר להיות מן התורה, ולכן עדיף לומר הנני מוכן ומזומן לקיים "מצוות" ספירת העומר וכו'. וכן מובא בנטעי גבריאל (ח"ג עמ' קע) מה ששמע מהאדמו"ר מצאנז-קלויזנברג (ונדפס בשו"ת דברי יציב או"ח ב ריד) שלא לומר כנוסח הנדפס בסידורים לקיים מצוות עשה, רק יאמר לקיים מצוות ספירת העומר וכתוב בתורה וכו'.

ועיין עוד בפסקי תשובות תפט אות י.