שיעורי הרב שלמה אבינר

משתמשי האתר היקרים! נשמח לתרומות ע"מ להמשיך את פעילות האתר ולשדרגה. תודה!

מצוות הגיוס (מאמר)

מתוך שיעורי הרב שלמה אבינר

גרסה מ־13:10, 17 ביוני 2018 מאת Maale (שיחה | תרומות)

(הבדל) → הגרסה הקודמת | הגרסה האחרונה (הבדל) | הגרסה הבאה ← (הבדל)

שיחה לקראת גיוס

הגיוס לצה"ל הוא מצוה משולשת. על כן אינה נזכרת בפירוש בתורה. כאמור, שלוש

מצוות: א. לא תעמֹד על דם רעך. ישנו חיוב להציל יהודי הנמצא בסכנה, אף תוך כדי

חילול שבת וכו'. קל וחומר כשאומה שלמה בסכנה, ישנו חיוב לצאת להצלתה. ופשוט,

שכדי להציל אומה שלמה אין די בחייל בודד, יש צורך בעם של חיילים. ב. הגנה על

הארץ, מצות כיבוש הארץ וישובה. ועל אלה יוצאים למלחמה, כנזכר בתורה פעמים

רבות. ג. קידוש השם. כשעם ישראל מופיע במסכנות, מוכה ונטבח בידי הגויים – זהו

חילול השם נורא! וכשאנו משיבים מלחמה שערה, ומכים באויבינו שוק על ירך, זהו

קידוש השם. אם כן שלוש מצוות. וכמובן, המצוה מקדשת: 'אשר קדשנו במצוותיו'.

המצוה ממלאה את האדם קדושה. וככל שהמצוה גדולה ונשגבה, יותר היא מקדשת.

אם כן, עצם השירות הצבאי – הוא מצוה גדולה! אפילו איננו יורים כדור אחד. אדרבה, אם הגענו למצב שאין צורך לירות כלל – זו תהילתנו, זו תפארתנו, זה גודלנו – סוד כוח ההרתעה! כחזקיהו מלך יהודה שנקרא בפי הנביא ישעיהו: שָׂרָף מעופף, נחש בעל כנפיים, כסמלם של הצנחנים. מעשה באדם שהיה מחוסר שֵׂער. סיפר: הייתי מהלך ביער ופגע בי נחש זה, ומרוב פחד נשרו שערותי. ולא נגע בי לרעה, רק נתן עיניו בי. זה כוחה של הרתעה.

וכן בימינו, זאת לדעת, ביד צה"ל כוח הרתעה עצום! מאז מלחמת יום הכפורים חלפו ארבעים שנה, ואינם מעיזים לתקוף. שלוש מאות וחמישים מליון ערבים, הנתמכים במיליארד נוצרים ובמיליארד מוסלמים, יראים מששה מליון יהודים... אמנם כן, צה"ל הוא כשָׂרף המעופף. צירוף מנצח של שניים אלו – כוח הרתעה ומצוה המקדשת.

כמובן, אין מצוַת השירות פוטרת ממצוות אחרות. אלא אם כן, יש צורך מבצעי לשכב במארב מתחת למים במשך שלושה ימים, אין אפשרות להניח תפילין. אך מה שאינו מעכב ומחבל במאמץ הצבאי – הוא חובה גמורה.

על כן נאמר ליהושע בן-נון, שהיה פי שניים ברוחו בשנים אלו: א. משה קבל תורה מסיני ומסרה ליהושע. ב. יהושע כבש והנחיל את הארץ – אומר לו ד' שלוש פעמים (יהושע א): 'חזק ואמץ'!חזק ואמץ בתורה, חזק ואמץ במלחמה, חזק ואמץ בעבודה, בהנחלת הארץ ובישובה. ללמדֵנו, ששלושה אלה צריכים חיזוק. וחלילה 'להירדם בשמירה'! ואמנם אירע שבא המלאך אל יהושע וגער בו על שלא עסקו בתורה בלילה (שם ה יג-טו) - שהרי אינכם נלחמים בלילה והיה עליכם לעסוק בתורה (רש"י מגילה ג א ד"ה שאמר לו המלאך. וראה רש"י יהושע ח יג). נמצאת למד, שבכל רגע פנוי בשירות הצבאי, עלינו ללמוד תורה.

שומרים ספר-כיס קטן למטרה זו. איזה ספר? 'אין אדם לומד תורה אלא במקום שלבו חפץ'. יהא חומש עם רש"י, יהא קצוש"ע, יהא מסילת ישרים. ישנן משניות-כיס, ואפילו גמרות-כיס.

עם זאת יש גם צד אחר, חשוב מאד, של תורה: "והיה מחנֶיך קדוש"! (דברים כג טו). כמובן, בכל מקום עליך להיות קדוש. אבל במחנה, בצבא, אומר רבי אברהם אבן עזרא, ישנם פיתויים יותר על האדם. ידוע, מחנות הצבא אצל הגויים הם מעוזי טומאה. לא כן בצה"ל, צבא ד'. כללו של דבר, גם בעת השירות הצבאי, ושלא בהתנגשות עם הפעילות המבצעית שהיא ראשונה במעלה – יש לעסוק בתורה, כל אחד במה שחשקה נפשו - וגם בחשבון נפש. חשבון נפש בצבא מתחלק לשניים: תדריך לפני הקרב, לקח לאחריו.

וכמו בהלכות מלחמה, כך בעניינים שביני לביני, בתיקון המידות – תדריך ותכנון עם שחר, וסיכום ולקח עם ליל. איננו מלאכים, ותמיד יש מה להוסיף. אגב, חשבון הנפש ותשובה הם שני דברים נעימים מאד! מדוע? – כי הם עושים אותנו נקיים יותר! כקטן שקוראת לו אמו: משה, לאמבטיה! לא רוצה! לא רוצה! הוא מתנגד ובסוף נכנס. ומרגע שהתיישב באמבטיה – שוב אינו מוכן לצאת! כך בעסקי התשובה. בתחילה לא נעים, אפילו מעט צער, ולבסוף – תחושה נפלאה של טהרה, כמבואר רבות בספר אורות התשובה.

זה הכלל – תקופת השירות בצה"ל, זוהי הזדמנות מופלאה לעבוד את ד' במצות המלחמה, ולעבדו במצות הטהרה הפנימית. אין סתירה. כבשיר השירים (ו ו): "שִניך כעדר הרחלים שעלו מן הרחצה". מה הן השיניים של עם ישראל? זה הצבא. נושכים, אבל נקיים! נקיים ועדינים.

עד כאן ביחס למצות הגיוס לצה"ל.

ש: מה מעלת שירות הקבע?

ת: אמרנו, שלוש מצוות ענקיות. יש מקיים אותן במשך שלוש שנים, ויש המקיימן עשרים שנה. לא שאין משימות ומצוות אחרות לקיימן. 'איש על מחנהו ואיש על דגלו'. הכל עניין אישי, על פי הכישרון, הנטיה והצורך לאומה.

ש: המותר לשרת ביחידה שאינה צנועה?

ת: לא. יראת ד' מעל לכל. 'כל שיראתו קודמת לחכמתו, חכמתו מתקיימת'. ואם לא כך, גם הכשרון סופו ליפול.

ש: א. איך נינצל משחיקה במוטיבציה, כאשר אנו עושים כל יום כל היום אותו דבר? ב. איך להתמודד עם תגובות מלגלגות או מבטלות כאשר אני מנסה להעיר לגבי התנהגות שאינה הולמת?

ת: א. הגוף מחויב לרוטינה, אבל המוח בן חורין, לחדש כל הזמן. תלמידי ישיבה הצריכים לפרנסה, אוהבים לשטוף מדרגות. מדוע? באותו הזמן ראשם פנוי! יכולים להגות בכל שחשקה נפשם. ב. איננו באים לחנך אחרים, ולהטיף להם מוסר. אנו עסוקים בתיקון עצמנו, להוסיף יראת שמים ומידות טובות – בעצמנו, להוסיף אהבת ישראל – בעצמנו.

אם כך, חזקה שאין הדבר מפריע לאיש. אדרבה, החברים יעריכו מאד חבר כזה, שאינו מתנשא ואינו מתייהר, ובאופן טבעי, בעצם הימצאותך ביניהם, יש סברא שהתנהגותך תקרין עליהם, בלי שום דיבור. כשהייתי בצבא, הייתי נכנס לאוהל, היו כולם משתתקים. אמרתי: מה קרה? אמרו: אנחנו מדברים מה שאיננו עבורך לשמוע.

אני נכנס לאוהל, דייר חדש, מורידים את התמונות מהיריעות. לא אמרתי מילה! הבינו לבד שלא שייך... מעולם לא הטפתי מוסר. רק הייתי חייל טוב, וחבר טוב, וזהו. לא להתנשא!

ש: איך מצליחים לשמור תודעת השליחות בזמן הלימודים במכינה?

ת :על ידי לימוד תורה וחשבון נפש. אין לנו תחבולה בדבר. 'בראתי יצר הרע, בראתי לו תורה תבלין'. לימוד תורה. 'על כן יאמרו המושלים – ביצרם – בואו חשבון'. ומי שמתרגל לכך במכינה, ימשיך כך גם בצבא, בע"ה. יש שעושים חשבון נפשם במחשבה, יש שעושים בפנקס. הכל טוב.

ש: הצבא מארגן אירועים שונים לפרקים. עד כמה להיות מעורבים בדבר?

ת: פשוט, אירוע כשר – לך. לא כשר – אל תלך. ומה יהיה עם החבֵרות? חברות היא בכך שאתה עוזר לחבר. אירועים אינם קובעים. מעשה שעשו מסיבת חברים, והיה שם אחד, חברה'מן, הצחיק את כולם ועשה שמח.

נפרדו כולם מכולם בשמחה – חוץ מבחורה אחת, שהיתה אחראית על נקיון האולם, ונותרה לבדה עם כל הקליפות והלכלוכים... החלה לנקות ובליבה עצבות. אבל לא כולם הלכו. היה שם בחור אחד שראה כל זה ונשאר, בלא מילה לעזור. אז אמרו אתם – מיהו החבר באמת? זה החברה'מן שהצחיק כולם, או זה שהתגייס לעזור לנקות?

ש: לגבי היחס בין תורה וצבא. אומר יהודי: אני לומד תורה ברצינות, לא אשרת בצבא. ובעוד שנים אחדות הוא עתיד להיות גדול הדור.

ת :ראו יהושע בן נון. וכי נמצא מי שלמד תורה יותר ממנו? 'משה קבל תורה מסיני ומסרה ליהושע'. והוא ניהל את מלחמת כיבוש הארץ שבע שנים! ואת מעשה ההתנחלות שבע שנים נוספות! וגם יודעים אחינו החרדים טוב מאד, שתלמידי חכמים ציונים ששירתו בצה"ל, לא נופלים בחכמה מאחיהם בני גילם, שלא שירתו.

הכל יודעים שאין השירות פוגם ומחַסר מאומה מהגדלות בתורה! אדרבה, פעמים הרבה בהיפך, מחמת שהמאבק מְגַדֵּל את הכוחות הרוחניים באדם. פעמים ישנו תלמיד ששירת תשעה חודשים בצבא, והוא שב בעל כוח ועוצמה רוחנית כה גדולה, עד שמהרהר בליבו להתגייס בשנית לפרק זמן. משל למה הדבר דומה.

פלוני נוהג ברכבו, מגיע לעליה ונתקע. אמנם אם היה נוסע במהירות של מאה קמ"ש, והיתה נקרית עליה בדרכו, היה צולח אותה בלא קושי. מה שודאי, שיהושע בן נון, רמתו התורנית והרוחנית לא נגרעה במאומה בכל שנות שירותו.

ש: מה הדין בקריאת התורה בשטח, ונמצא הספר תורה פסול?

ת: תשובה פשוטה: 0529414414, קו לחיילים של הרבנות הצבאית, יומם ולילה. זה שייך לתדרוך טרם קרב שהזכרנו. שהרי בשטח אין מצויים טלפונים. אלא ירכז במחשבתו כל הבעיות היכולות להתעורר בשטח ויבררן. ומלבד זאת, לכל יחידה ישנו רב, שבין השאר מוסמך לפתור שאלות כאלו ממש.

==

































==