שיעורי הרב שלמה אבינר

א. שמחה של מצווה

האם קיימת מצווה לשמוח, כמו שכתוב: "מצווה גדולה להיות בשמחה תמיד"? לא מצאנו בגמרא ובפוסקים שישנה מצווה להיות שמח. הרמב"ם כותב, (הלכות שופר וסוכה ולולב ח, טו) שיש לעבוד את ד' בשמחה. זאת אומרת, כפי שמסביר הרמב"ם, צריך להיות שמחים כשעושים מצוות. אין די בעשיית מצווה בפנים צהובות מתוך ניגוד פנימי, צריך להיות שמח בקיום המצווה. אם כן, יש שתי מצוות, המצווה עצמה, והמצווה להיות שמח (עי' מגיד משנה שם).

ב. שמחת הגוף

וכן בפורים. אכן, בפורים ישנה מצווה מיוחדת להיות שמח, "ימי משתה ושמחה". גם ביום טוב נאמר, "ושמחת בחגך". אלא, שישנם גדרים. השמחה של יום טוב זו שמחת הגוף. אנשים שמחים בבשר ויין, ונשים בבגדים יפים. פעם אישה אחת כתבה שזה עלבון לנשים, כאילו כל מה שמעניין אותן זה בגדים יפים. ענה רב אחד: גם הגברים נעלבו, כי חכמים אמרו שאין שמחה אלא בבשר ויין. הגברים אינם חושבים כל היום על בשר ויין, ודאי לא כולם. כמובן, החכמים לא העליבו לא את הגברים ולא את הנשים. חכמים חידשו חידוש, שביום טוב נצטווינו על שמחת הגוף, והוא הדין בפורים. אמנם, המאירי והחיי אדם כתבו (באור הלכה ס' תרצה ד"ה עד דלא ידע), שודאי לא נצטווינו בשמחה של הוללות, כי התורה מתנגדת להוללות. אלא, מדובר על שמחה של התענגות והודיה לד' על הנס שנעשה לנו, שהייתה גזרה להשמיד, להרוג ולאבד את כל היהודים, מנער ועד זקן, טף ונשים ביום אחד. גזרה קשה מהשואה.

ג. סיבה לשמחה

פלוני אמר לי, עברתי תאונת דרכים ונעשה לי נס. אמרתי לו, מזל טוב. אמר: מה הקשר? אמרתי לו: נולדת, נולדת מחדש. כתוב בספר חובות הלבבות, שאדם צריך תמיד לזכור את החסדים שד' עשה לו, גם אם המאורע ארע לפני זמן רב. אמנם זה היה לפני ארבעים שנה, אך לו הדבר לא היה קורה, לא היית עומד כאן ומדבר עימי.

זו הסיבה לשמחה שיש ביום הזה. אנחנו שמחים שד' הציל אותנו, ואנחנו מודים לד'. זאת השמחה, ותמיד אפשר לעורר אותה.

ד. מה יוצא כשנכנס יין?

מותר לשתות יין, נכנס יין יצא סוד. זה מעורר את השמחה. השתייה של היין אינה בשביל להתהולל. אנו רואים בזה את ההבדל בין הגוים ובין היהודים. הרי, בכל התרבויות ובכל הדתות עושים משתאות והוללות. אלא, שיש חילוק, יושב המלך אחשוורוש עם השרים, כולם שתויים. על מה מדברים? אחד אמר, הנשים המדיות כי יפות. אחד אמר, מה פתאום? האמריקאיות. השלישי צועק: שוויצריות. לא, איטלקיות! סיניות! זה כל מה שיש להם בראש.. כשהם לא שותים יין, הם מדברים בכבוד. כשהם מתחילים לשתות יין, זה מה שיש להם בפנים. בגמרא במסכת מגילה (יב, ב) כתוב, שכששותים יין רואים מה יש בפנים, ורואים את ההבדל בין יעקב לעשו. השמחה מכוונת למעלה, לא למטה, לגלות את החלק הגס והשפל שבאדם. פעם רבנו הרב צבי יהודה יצא באמצע מסיבת פורים. התלמידים הלכו אחריו ושאלו מה פשר הדבר. ענה: גם בפורים צריך יראת שמים.

ה. על מה אתה שמח

מצווה עצמית של שמחה - אין. השאלה היא על מה אדם שמח. וודאי, יש לנו על מה לשמוח.

נלקח משאילת שלמה 113