שיעורי הרב שלמה אבינר

[מקורות ע"י הרב מרדכי ציון]

מצת יד או מצת מכונה

ש: האם יש מעלה במצת יד?

ת: בשביל מצת מצווה בליל הסדר יש מעלה של לשמה, כיוון שנעשית ישירות על ידי האדם, בלי תיווך המכונה. יש הסוברים שמצת מכונה עדיפה מפני שנאפתה בצורה יותר טובה וללא חשש חמץ, וכך נוהגים ליטאים וירושלמים לכתחילה. ובדברים כאלה כל עדה הולכת על פי מנהגה (שו"ת שאילת שלמה ד קיא).

[רבנו הרב צבי יהודה הקפיד על מצת מכונה כיוון שהוכרע על ידי הפוסקים שמצת מכונה כשרה, והרי במצת מכונה יש יותר הקפדה על חשש חמץ מאשר במצת יד (הגדה של פסח עם פירוש רבנו עמ' 93). ופעם תלמיד שאל את רבנו: "מה עדיף, מצת יד או מכונה?” רבנו ענה: "באותו זמן שמתאמצים לעשות מצת יד אחת, אפשר לעשות את המצות של ר' נתן (גיסו של רבנו) ושל עוד אנשים רבים עבור כל ימי החג" (עיטורי כהנים – גליון 259). וכן אמר ש"יש להדר במצות מכונה" (משמיע ישועה עמ' 508). בס' הליכות שלמה (פסח עמ' קנז הערה 46), סיפר הגרש"ז אוירבך שהיו גדולי ירושלים שרצו בתקופה מסוימת לאסור את האפיה ביד מפני שהיו בהם הרבה קלקולים ע"י פועלים שאינם ראויים. אמנם הגרי"ש אלישיב הקפיד לאכול כל ימי הפסח אך ורק מצת יד (הגדה של פסח מהג"ר אלישיב עמ' 39). מובא בעובדות והנהגות לבית בריסק (ח"ב עמ' עא) שאדם אחד שאל את הגרי"ז האם יצא ידי חובה בכזית מצה של מצוה, במצות מכונה, והשיב לו הגרי"ז: "אאמו"ר [רבי חיים מבריסק] הקל". וביאר שהלישה נעשית בידיים (כך נהגו אז), ומבואר בר"ש בפ"ג דחלה, שכבר בלישה יש עליה שם עיסה, וכיון שבלישה כיוון לשמה, הרי העיסה עצמה נעשית לשמה. אך לא כן בימינו שגם העיסה נעשית במכונה, וא"כ חזרה החומרה שאין כאן מלאכת יד לשמה. על אף כל זאת הוסיף הגרי"ז ואמר: "מה שאנחנו מקפידים לעשות הכל בידיים דוקא, הוא משום שכן נהגו אבותינו ואנו יודעים בבירור שכך הוא רצון השי"ת, כי אנחנו עושים כמותם, משא"כ בכל הדברים המתחדשים בכל עת, שאין לנו מסורת מאבותינו, יתכנו כמה שאלות שיוציאו את המצות מכשרותם"...

מובא בס' הלכות חג בחג – פסח (עמ' שלז בהערה) שה'חזון איש' הורה שלמעשה אין לצאת במצות מכונה, ואעפ"כ הביא שגם החזון איש הסתפק בדבר. שאל את הג"ר חיים קניבסקי על פשר דבר וענה שהחזון איש לא היקל בדבר וגם החמיר – רשם מ"צ.]

מצות רכות לאשכנזים

ש: האם מותר לאשכנזים לאכול מצות רכות?

ת: אמנם יש אוסרים, ומודים שבעבר היו אוכלים אבל חדלו (הגרשז"א הליכות שלמה פ"ט הערה פ) ושאין מסורת להתיר. אבל אין גם מסורת לאסור, ומוזכר ברמ"א שהמצות היו עבות (תס ד) אז בהכרח היו רכות, וכן בשערי תשובה שם שהיו מגררים את המצות עם מין פומפיה, סימן שהיו רכות. והג"ר אשר וייס מתיר מעיקר הדין רק חושש כי אין בקיאים ברכות (בסוף ההגדה ס' טו). אבל עדות המזרח כן בקיאים. וכן הג"ר צבי שכטר מתיר. בסיכום מותר (עיין שו"ת שאילת שלמה ד קיא).

מצות כוסמין

ש: האם יוצאים ידי חובה במצה שאינה מחיטה אלא כוסמין למשל?

ת: כן. מכל חמשה מיני דגן. ואין זה כוסמת המכונה קאשע שהיא קטניות וברכתה אדמה.

כזית מצה

ש: כמה זה כזית מצה?

ת: 28 סמ"ק למצווה של תורה כלומר שליש מצה. 19 סמ"ק למצווה מדרבנן כלומר כחמישית מצה.

ש: האם ספרדים גם יכולים לנהוג כן או על פי משקל?

ת: גם יכולים. הרב בן ציון אבא שאול. הרב שלום משאש (עיין שו"ת שאילת שלמה א רי).

קצירה עם מכונה

ש: מה ההיתר לקצור חיטה למצת מצוה עם קומביין? אין זה נקרא קצירה לשמה?

ת: מורת לכל הדעות. אם יהודי ירא שמים מפעיל את המכונה לשמה, כיון שהוא כל הזמן מכוון את הקומביין. פס"ת תס אות ה.

מצה משבולת שועל

ש: מה מברכים על מצה של שבולת שועל?

ת: אם אין גלוטן כלל, אין זו מצה. אם יש מעט גלוטן, ככל מצה.

כאב בטן אחר מצות

ש: סליחה על השאלה. אחרי אכילת מצות יש לי תופעות לא נעימות: כאבי בטן, גזים ועצירות. יש פתרון?

ת: לשתות הרבה מים אחר כך. המצות הן מקמח מלא, ועל ידי שתיה הסיבים התזונתיים מוסיפים נפח.