שיעורי הרב שלמה אבינר

משתמשי האתר היקרים! נשמח לתרומות ע"מ להמשיך את פעילות האתר ולשדרגה. תודה!

הבדלים בין גרסאות בדף "מצה (שו"ת)"

מתוך שיעורי הרב שלמה אבינר
 
(3 גרסאות ביניים של אותו משתמש אינן מוצגות)
שורה 1: שורה 1:
 
[מקורות ע"י הרב מרדכי ציון]
 
[מקורות ע"י הרב מרדכי ציון]
 +
 +
 +
'''אפית מצות ערב פסח'''
 +
 +
ש: כתוב בקצשו"ע ריג ח שיש לאפות מצות מצווה בערב פסח אחרי הצהרים. נוהגים כן?
 +
 +
ת: אין זה דין, אלא חומרא. ובימינו זה בלתי אפשרי, מחשש חמץ. פס"ת תנח ג.
 +
 +
 +
'''אפיית מצה במיקרוגל'''
 +
 +
ש: האם אפשר לאפות מצה במיקרוגל?
 +
 +
ת: לא. כי אין שם אש. פס"ת תסא הערה 11.
 +
 +
 +
'''חבורת אפיית מצה'''
 +
 +
ש: אנו אופים יחד מצה, ולפעמים העיסות מתערבבות ולא יודעים איזו של מי. יש בזה בעיה?
 +
 +
ת: כן. בעיה של גזל שלא יוצאים ידי חובה, לכן יש להתנות מראש שכל מה שיגיע לידי חברו, זה ניתן לו במתנה. פסקי תשובות תנג 68. תנד 9.
 +
 +
 +
'''מים שלנו'''
 +
 +
ש: האם אפשר להשתמש במי ברז שלנו כל הלילה בתור מים שלנו?
 +
 +
ת: לא. א. המים באים על פי רוב ממיכלים שאין להם קשר עם מעיינות. ב. על פי רוב המים מעורבים בחומרים שאולי גורמים להחמיץ. פס"ת תנה אות ז.
 +
 +
 +
'''להזיע באפיית מצות'''
 +
 +
ש: זה נכון שאם אדם מזיע בהכנת מצות, זה מכפר על הוצז"ל?
 +
 +
ת: כן. מ"ב תס סק"ז. וכן בשאר מצוות.
 +
 +
 +
'''מצה עגולה'''
 +
 +
ש: האם יש עניין שמצה תהיה עגולה?
 +
 +
ת: כך יש שכתבו על פי הפסוק עוגות מצות, כלומר עגולות. אבל המנהג הוא מצות מרובעות, וכך הן כל מצות המכונה. ובכלל ריבוע הוא חביב בתיבה, כגון מזבח, תפילין ולחם הפנים. פס"ת תס אות יב.
 +
[הכת"ס הסביר שעדיף בצורת ריבוע המסמל "וקבצנו יחד מארבע כנפות הארץ". חוברת ביטול מודעה, אסיפת תשובות המתירות שימוש במצת מכונה, המגיב לחוברת מודעה לבית בית, אסיפת תשובות האוסרות שימוש במצה מכונה].
 +
 +
 +
'''מצה שרויה'''
 +
 +
ש: מותר לאכול מצה שרויה?
 +
 +
ת: כן. יש מחמירים, כי חוששים לכיסי קמח בתוך המצה שמחמיצים. אך זה במצות עבות ולא במצות הדקות שלנו. שע"ת או"ח תס י. ואם היא שורה במים פחות מ-18 דקות, אין כלל חשש.
 +
 +
 +
'''הגדרת מצה עשירה'''
 +
 +
ש: חז"ל קבעו שמי פירות אינם מחמיצים, אך מבחינה כימית אמנם יש שהם מאיטים התפחה אך גם יש שהם מאיצים התפחה?
 +
 +
ת: לא מדובר בקביעה מדעית אלא הלכתית, כלומר האם זה נקרא שהחמיץ על פי תורה. עיין מאמר מחלוקת במציאות לרבנו הרב צבי יהודה, לנתיבות ישראל ב.
 +
 +
 +
'''מצה עשירה'''
 +
 +
ש: מצה עשירה מותרת לספרדים?
 +
 +
ת: הגר"מ אליהו אסר בגלל שיש חומר התפחה שמוציא מים ממי הפירות וגורם לחימוץ. הגר"ע יוסף התיר, שאלו מים של מי הפירות. לתלמיד הגר"מ אליהו אסור, לתלמיד הגר"ע יוסף מותר, ולמי שאין לו רב, המחמיר תבוא עליו ברכה והמקל יש לו על מה לסמוך.
 +
 +
[http://shlomo-aviner.net/index.php/%D7%9E%D7%A7%D7%95%D7%A8%D7%95%D7%AA_%D7%9C%22%D7%9E%D7%A6%D7%94_%D7%A2%D7%A9%D7%99%D7%A8%D7%94%22_(%D7%A9%D7%95%22%D7%AA) למקורות נוספים לחץ כאן]
 +
 +
 +
'''מצה עשירה ערב פסח'''
 +
 +
ש: אנו לא אוכלים מצה עשירה בפסח. מותר לפני כן?
 +
 +
ת: כן, עד תחילת זמן איסור חמץ (רמ"א או"ח תמד א. מג"א סק"א. עוה"ש ס"א. מ"ב סק"א).
 +
 +
 +
'''מצה מטונגת ערב פסח'''
 +
 +
ש: מותר לאכול מצה מטוגנת ערב פסח או דינה כמצה ואסור?
 +
 +
ת: במצה מפוררת מטוגנת, יש מתירים. חיי אדם קכט ג. שו"ע הגר"ז תעא ט. שעה"צ תמד א. ויש אוסרים. כה"ח לו. סידור דרך חיים. ויש מסתפקים. שעה"צ כ בשם פמ"ג. אבל מצה שלמה מטוגנת, יש מתירים לספרדים. שו"ת יביע אומר ט עט ב. ו לט. ויש אוסרים. בא"ח צו כו. ועיין בשו"ת שאילת שלמה א ריא-ריב.
 +
 +
 +
'''מצה מראש חודש'''
 +
 +
ש: אסור לאכול מצה מראש חודש?
 +
 +
ת: יש נוהגים להחמיר וכן יש נוהגים להחמיר שלושים יום, אבל מן הדין חייבים רק ערב פסח. פס"ת תעא ד (רמ"א או"ח תעא ב. מ"ב ס"ק יב. עיין שו"ת אגרות משה או"ח א קנה).
 +
 +
 +
'''מצה לפני פסח לחייל'''
 +
 +
ש: מותר לחייל לאכול מצה לפני פסח?
 +
 +
ת: אסור ביום י"ד. לפני כן יש נוהגים מראש חודש. ויש נוהגים שלושים יום. אך מן הדין רק ערב פסח. לכן חייל נחשב במדינה אחרת ומותר לו. ובכלל, יש לשאול רב צבאי או בקו הרבנות הראשית לחיילים (רמ"א או"ח תעא ב. מ"ב ס"ק יב. עיין שו"ת אגרות משה או"ח א קנה. והסביר הגר"ש גורן: "התרתי אכילת מצה בערב פסח בצבא, ועד היום נוהגים כך, על אף האיסור מדרבנן. לא היתה ברירה אחרת – אם לא נאפשר לחיילים לאכול מצה בערב פסח, לא יהיה להם בכלל מה לאכול, או שלא יהיה אפשר להכשיר את הכלים בזמן, באור לי"ד בניסן". הרב שלמה גורן בעוז ותעצומות – אוטוביוגרפיה עמ' 119).
  
  
שורה 7: שורה 101:
  
 
ת: בשביל מצת מצווה בליל הסדר יש מעלה של לשמה, כיוון שנעשית ישירות על ידי האדם, בלי תיווך המכונה. יש הסוברים שמצת מכונה עדיפה מפני שנאפתה בצורה יותר טובה וללא חשש חמץ, וכך נוהגים ליטאים וירושלמים לכתחילה. ובדברים כאלה כל עדה הולכת על פי מנהגה (שו"ת שאילת שלמה ד קיא).  
 
ת: בשביל מצת מצווה בליל הסדר יש מעלה של לשמה, כיוון שנעשית ישירות על ידי האדם, בלי תיווך המכונה. יש הסוברים שמצת מכונה עדיפה מפני שנאפתה בצורה יותר טובה וללא חשש חמץ, וכך נוהגים ליטאים וירושלמים לכתחילה. ובדברים כאלה כל עדה הולכת על פי מנהגה (שו"ת שאילת שלמה ד קיא).  
−
 
−
[רבנו הרב צבי יהודה הקפיד על מצת מכונה כיוון שהוכרע על ידי הפוסקים שמצת מכונה כשרה, והרי במצת מכונה יש יותר הקפדה על חשש חמץ מאשר במצת יד (הגדה של פסח עם פירוש רבנו עמ' 93). ופעם תלמיד שאל את רבנו: "מה עדיף, מצת יד או מכונה?” רבנו ענה: "באותו זמן שמתאמצים לעשות מצת יד אחת, אפשר לעשות את המצות של ר' נתן (גיסו של רבנו) ושל עוד אנשים רבים עבור כל ימי החג" (עיטורי כהנים – גליון 259). וכן אמר ש"יש להדר במצות מכונה" (משמיע ישועה עמ' 508). בס' הליכות שלמה (פסח עמ' קנז הערה 46), סיפר הגרש"ז אוירבך שהיו גדולי ירושלים שרצו בתקופה מסוימת לאסור את האפיה ביד מפני שהיו בהם הרבה קלקולים ע"י פועלים שאינם ראויים. אמנם הגרי"ש אלישיב הקפיד לאכול כל ימי הפסח אך ורק מצת יד (הגדה של פסח מהג"ר אלישיב עמ' 39). מובא בעובדות והנהגות לבית בריסק (ח"ב עמ' עא) שאדם אחד שאל את הגרי"ז האם יצא ידי חובה בכזית מצה של מצוה, במצות מכונה, והשיב לו הגרי"ז: "אאמו"ר [רבי חיים מבריסק] הקל". וביאר שהלישה נעשית בידיים (כך נהגו אז), ומבואר בר"ש בפ"ג דחלה, שכבר בלישה יש עליה שם עיסה, וכיון שבלישה כיוון לשמה, הרי העיסה עצמה נעשית לשמה. אך לא כן בימינו שגם העיסה נעשית במכונה, וא"כ חזרה החומרה שאין כאן מלאכת יד לשמה. על אף כל זאת הוסיף הגרי"ז ואמר: "מה שאנחנו מקפידים לעשות הכל בידיים דוקא, הוא משום שכן נהגו אבותינו ואנו יודעים בבירור שכך הוא רצון השי"ת, כי אנחנו עושים כמותם, משא"כ בכל הדברים המתחדשים בכל עת, שאין לנו מסורת מאבותינו, יתכנו כמה שאלות שיוציאו את המצות מכשרותם"...
 
−
 
−
מובא בס' הלכות חג בחג – פסח (עמ' שלז בהערה) שה'חזון איש' הורה שלמעשה אין לצאת במצות מכונה, ואעפ"כ הביא שגם החזון איש הסתפק בדבר. שאל את הג"ר חיים קניבסקי על פשר דבר וענה שהחזון איש לא היקל בדבר וגם החמיר – רשם מ"צ.]
 
  
  
שורה 37: שורה 127:
  
 
ת: גם יכולים. הרב בן ציון אבא שאול. הרב שלום משאש (עיין שו"ת שאילת שלמה א רי).
 
ת: גם יכולים. הרב בן ציון אבא שאול. הרב שלום משאש (עיין שו"ת שאילת שלמה א רי).
 +
 +
 +
'''קצירה עם מכונה'''
 +
 +
ש: מה ההיתר לקצור חיטה למצת מצוה עם קומביין? אין זה נקרא קצירה לשמה?
 +
 +
ת: מורת לכל הדעות. אם יהודי ירא שמים מפעיל את המכונה לשמה, כיון שהוא כל הזמן מכוון את הקומביין. פס"ת תס אות ה.
  
  
שורה 51: שורה 148:
  
 
ת: לשתות הרבה מים אחר כך. המצות הן מקמח מלא, ועל ידי שתיה הסיבים התזונתיים מוסיפים נפח.
 
ת: לשתות הרבה מים אחר כך. המצות הן מקמח מלא, ועל ידי שתיה הסיבים התזונתיים מוסיפים נפח.
 +
 +
 +
'''הקנאת מצה לאורח'''
 +
 +
ש: כיון שכדי לצאת ידי חובת מצה, היא צריכה להיות שלו, שו"ע או"ח תנד ד מ"ב טו, האם בעל הבית צריך להקנות אותה לאורח או לבן שאינו סומך על שולחנו?
 +
 +
ת: יש מחמירים (חידושי שפת אמת על סוכה לה א), אבל אין צורך, כי כיון שנותן לו לאכול, באופן הלכתי הנתינה והקבלה שיצא ידי חובה, כדברי הרא"ש לגבי טבעת נישואים, וברגע שלעס זה קנין. פס"ת שם אות ב.
 +
 +
 +
ש: עכ"פ האם זה נכון שיש לשלם מראש על מצת מצוה?
 +
 +
ת: ראוי, כי היא צריכה להיות שלו כאמור, וקנין משיכה והגבהה בלי תשלום אינו אלא מדרבנן. פס"ת שם אות ג.
 +
 +
 +
'''מצות כוסמין'''
 +
 +
ש: האם יוצאים ידי חובה במצה שאינה מחיטה אלא כוסמין למשל?
 +
 +
ת: כן. מכל חמשה מיני דגן. ואין זה כוסמת המכונה קאשע שהיא קטניות וברכתה אדמה.
  
  
 
[[קטגוריה: שו"ת]] [[קטגוריה: פסח - הלכה (שו"ת)]]
 
[[קטגוריה: שו"ת]] [[קטגוריה: פסח - הלכה (שו"ת)]]

גרסה אחרונה מ־20:34, 4 בפברואר 2017

[מקורות ע"י הרב מרדכי ציון]


אפית מצות ערב פסח

ש: כתוב בקצשו"ע ריג ח שיש לאפות מצות מצווה בערב פסח אחרי הצהרים. נוהגים כן?

ת: אין זה דין, אלא חומרא. ובימינו זה בלתי אפשרי, מחשש חמץ. פס"ת תנח ג.


אפיית מצה במיקרוגל

ש: האם אפשר לאפות מצה במיקרוגל?

ת: לא. כי אין שם אש. פס"ת תסא הערה 11.


חבורת אפיית מצה

ש: אנו אופים יחד מצה, ולפעמים העיסות מתערבבות ולא יודעים איזו של מי. יש בזה בעיה?

ת: כן. בעיה של גזל שלא יוצאים ידי חובה, לכן יש להתנות מראש שכל מה שיגיע לידי חברו, זה ניתן לו במתנה. פסקי תשובות תנג 68. תנד 9.


מים שלנו

ש: האם אפשר להשתמש במי ברז שלנו כל הלילה בתור מים שלנו?

ת: לא. א. המים באים על פי רוב ממיכלים שאין להם קשר עם מעיינות. ב. על פי רוב המים מעורבים בחומרים שאולי גורמים להחמיץ. פס"ת תנה אות ז.


להזיע באפיית מצות

ש: זה נכון שאם אדם מזיע בהכנת מצות, זה מכפר על הוצז"ל?

ת: כן. מ"ב תס סק"ז. וכן בשאר מצוות.


מצה עגולה

ש: האם יש עניין שמצה תהיה עגולה?

ת: כך יש שכתבו על פי הפסוק עוגות מצות, כלומר עגולות. אבל המנהג הוא מצות מרובעות, וכך הן כל מצות המכונה. ובכלל ריבוע הוא חביב בתיבה, כגון מזבח, תפילין ולחם הפנים. פס"ת תס אות יב. [הכת"ס הסביר שעדיף בצורת ריבוע המסמל "וקבצנו יחד מארבע כנפות הארץ". חוברת ביטול מודעה, אסיפת תשובות המתירות שימוש במצת מכונה, המגיב לחוברת מודעה לבית בית, אסיפת תשובות האוסרות שימוש במצה מכונה].


מצה שרויה

ש: מותר לאכול מצה שרויה?

ת: כן. יש מחמירים, כי חוששים לכיסי קמח בתוך המצה שמחמיצים. אך זה במצות עבות ולא במצות הדקות שלנו. שע"ת או"ח תס י. ואם היא שורה במים פחות מ-18 דקות, אין כלל חשש.


הגדרת מצה עשירה

ש: חז"ל קבעו שמי פירות אינם מחמיצים, אך מבחינה כימית אמנם יש שהם מאיטים התפחה אך גם יש שהם מאיצים התפחה?

ת: לא מדובר בקביעה מדעית אלא הלכתית, כלומר האם זה נקרא שהחמיץ על פי תורה. עיין מאמר מחלוקת במציאות לרבנו הרב צבי יהודה, לנתיבות ישראל ב.


מצה עשירה

ש: מצה עשירה מותרת לספרדים?

ת: הגר"מ אליהו אסר בגלל שיש חומר התפחה שמוציא מים ממי הפירות וגורם לחימוץ. הגר"ע יוסף התיר, שאלו מים של מי הפירות. לתלמיד הגר"מ אליהו אסור, לתלמיד הגר"ע יוסף מותר, ולמי שאין לו רב, המחמיר תבוא עליו ברכה והמקל יש לו על מה לסמוך.

למקורות נוספים לחץ כאן


מצה עשירה ערב פסח

ש: אנו לא אוכלים מצה עשירה בפסח. מותר לפני כן?

ת: כן, עד תחילת זמן איסור חמץ (רמ"א או"ח תמד א. מג"א סק"א. עוה"ש ס"א. מ"ב סק"א).


מצה מטונגת ערב פסח

ש: מותר לאכול מצה מטוגנת ערב פסח או דינה כמצה ואסור?

ת: במצה מפוררת מטוגנת, יש מתירים. חיי אדם קכט ג. שו"ע הגר"ז תעא ט. שעה"צ תמד א. ויש אוסרים. כה"ח לו. סידור דרך חיים. ויש מסתפקים. שעה"צ כ בשם פמ"ג. אבל מצה שלמה מטוגנת, יש מתירים לספרדים. שו"ת יביע אומר ט עט ב. ו לט. ויש אוסרים. בא"ח צו כו. ועיין בשו"ת שאילת שלמה א ריא-ריב.


מצה מראש חודש

ש: אסור לאכול מצה מראש חודש?

ת: יש נוהגים להחמיר וכן יש נוהגים להחמיר שלושים יום, אבל מן הדין חייבים רק ערב פסח. פס"ת תעא ד (רמ"א או"ח תעא ב. מ"ב ס"ק יב. עיין שו"ת אגרות משה או"ח א קנה).


מצה לפני פסח לחייל

ש: מותר לחייל לאכול מצה לפני פסח?

ת: אסור ביום י"ד. לפני כן יש נוהגים מראש חודש. ויש נוהגים שלושים יום. אך מן הדין רק ערב פסח. לכן חייל נחשב במדינה אחרת ומותר לו. ובכלל, יש לשאול רב צבאי או בקו הרבנות הראשית לחיילים (רמ"א או"ח תעא ב. מ"ב ס"ק יב. עיין שו"ת אגרות משה או"ח א קנה. והסביר הגר"ש גורן: "התרתי אכילת מצה בערב פסח בצבא, ועד היום נוהגים כך, על אף האיסור מדרבנן. לא היתה ברירה אחרת – אם לא נאפשר לחיילים לאכול מצה בערב פסח, לא יהיה להם בכלל מה לאכול, או שלא יהיה אפשר להכשיר את הכלים בזמן, באור לי"ד בניסן". הרב שלמה גורן בעוז ותעצומות – אוטוביוגרפיה עמ' 119).


מצת יד או מצת מכונה

ש: האם יש מעלה במצת יד?

ת: בשביל מצת מצווה בליל הסדר יש מעלה של לשמה, כיוון שנעשית ישירות על ידי האדם, בלי תיווך המכונה. יש הסוברים שמצת מכונה עדיפה מפני שנאפתה בצורה יותר טובה וללא חשש חמץ, וכך נוהגים ליטאים וירושלמים לכתחילה. ובדברים כאלה כל עדה הולכת על פי מנהגה (שו"ת שאילת שלמה ד קיא).


מצות רכות לאשכנזים

ש: האם מותר לאשכנזים לאכול מצות רכות?

ת: אמנם יש אוסרים, ומודים שבעבר היו אוכלים אבל חדלו (הגרשז"א הליכות שלמה פ"ט הערה פ) ושאין מסורת להתיר. אבל אין גם מסורת לאסור, ומוזכר ברמ"א שהמצות היו עבות (תס ד) אז בהכרח היו רכות, וכן בשערי תשובה שם שהיו מגררים את המצות עם מין פומפיה, סימן שהיו רכות. והג"ר אשר וייס מתיר מעיקר הדין רק חושש כי אין בקיאים ברכות (בסוף ההגדה ס' טו). אבל עדות המזרח כן בקיאים. וכן הג"ר צבי שכטר מתיר. בסיכום מותר (עיין שו"ת שאילת שלמה ד קיא).


מצות כוסמין

ש: האם יוצאים ידי חובה במצה שאינה מחיטה אלא כוסמין למשל?

ת: כן. מכל חמשה מיני דגן. ואין זה כוסמת המכונה קאשע שהיא קטניות וברכתה אדמה.


כזית מצה

ש: כמה זה כזית מצה?

ת: 28 סמ"ק למצווה של תורה כלומר שליש מצה. 19 סמ"ק למצווה מדרבנן כלומר כחמישית מצה.


ש: האם ספרדים גם יכולים לנהוג כן או על פי משקל?

ת: גם יכולים. הרב בן ציון אבא שאול. הרב שלום משאש (עיין שו"ת שאילת שלמה א רי).


קצירה עם מכונה

ש: מה ההיתר לקצור חיטה למצת מצוה עם קומביין? אין זה נקרא קצירה לשמה?

ת: מורת לכל הדעות. אם יהודי ירא שמים מפעיל את המכונה לשמה, כיון שהוא כל הזמן מכוון את הקומביין. פס"ת תס אות ה.


מצה משבולת שועל

ש: מה מברכים על מצה של שבולת שועל?

ת: אם אין גלוטן כלל, אין זו מצה. אם יש מעט גלוטן, ככל מצה.


כאב בטן אחר מצות

ש: סליחה על השאלה. אחרי אכילת מצות יש לי תופעות לא נעימות: כאבי בטן, גזים ועצירות. יש פתרון?

ת: לשתות הרבה מים אחר כך. המצות הן מקמח מלא, ועל ידי שתיה הסיבים התזונתיים מוסיפים נפח.


הקנאת מצה לאורח

ש: כיון שכדי לצאת ידי חובת מצה, היא צריכה להיות שלו, שו"ע או"ח תנד ד מ"ב טו, האם בעל הבית צריך להקנות אותה לאורח או לבן שאינו סומך על שולחנו?

ת: יש מחמירים (חידושי שפת אמת על סוכה לה א), אבל אין צורך, כי כיון שנותן לו לאכול, באופן הלכתי הנתינה והקבלה שיצא ידי חובה, כדברי הרא"ש לגבי טבעת נישואים, וברגע שלעס זה קנין. פס"ת שם אות ב.


ש: עכ"פ האם זה נכון שיש לשלם מראש על מצת מצוה?

ת: ראוי, כי היא צריכה להיות שלו כאמור, וקנין משיכה והגבהה בלי תשלום אינו אלא מדרבנן. פס"ת שם אות ג.


מצות כוסמין

ש: האם יוצאים ידי חובה במצה שאינה מחיטה אלא כוסמין למשל?

ת: כן. מכל חמשה מיני דגן. ואין זה כוסמת המכונה קאשע שהיא קטניות וברכתה אדמה.

מקור: http://shlomo-aviner.net/index.php?title=מצה_(שו%22ת)&oldid=13429