שיעורי הרב שלמה אבינר

לשון הרע – דיבור רע על חברו, אסור, גם אם הוא אמת.

רכילות – גם אם היא אמת ואין בה רע, אך גורמת לסכסוך ולמחלוקת.

אונאת דברים – דיבור פוגע אל חברו, כגון על חסרונותיו או עברו.

בדיחה – שהיא פוגעת, אסורה, משום לשון הרע או אונאה, כלומר עלבון.

שידוך או שותפות – מותר ומצוה לדווח על חסרונות, בתנאי שזה נצרך ושזו כוונת המספר.

מחנך או הורה – מותר לספר לשון הרע על ילד אם נצרך לחינוכו.

תקשורת – לשון הרע הוא איסור חמור מוכפל כמספר הקוראים או השומעים והצופים.

רכילות קבוצתית – לשון הרע על קבוצה, הוא חטא חמור, מוכפל כמספר אנשי הקבוצה.

חבורת לשון הרע – הנקלע לקבוצה המדברת לשון הרע, ינסה להפסיקה, ואם אי אפשר, יסתלק משם.

תשובה – מי שדיבר לשון הרע על אדם, יבקש ממנו סליחה ויתקן הרושם מול השומעים. אך אם אדם אינו יודע שסיפרו עליו, לא יודיע לו.

מניעת לשון הרע – לימוד יומי של ספר חפץ חיים, שמודיע את ההלכות, ושל ספר שמירת הלשון, שיוצר אי יכולת נפשית לדבר לשון הרע.

משיח מר נפשו – מותר לאדם לספר מר נפשו כגון לאשתו, אם זה כדי להקל עליו, כי נחשב לתועלת.

איסור שמיעה – אסור להקשיב ללשון הרע, ואם שמע אסור להאמין.

לשון הרע בעבודה – אם מאלצים אדם לדבר לשון הרע אסורה בעבודה, לא יספר, גם אם יפוטר, כי יש לאדם להפסיד כל ממונו ולא יעשה עבירה.

גילוי סוד – אסור. הולך רכיל מגלה סוד.

שכר שמירת הלשון – זוכה לאור הגנוז שאי אפשר לשער.

* פורסם בשאילת שלמה 612

[[קטגוריה: מאמר]] [[קטגוריה: שמירת הלשון (מאמרים)]]