שיעורי הרב שלמה אבינר

גרסה אחרונה מ־12:20, 16 בספטמבר 2019

ש: בסרטי תעמולה ופרסומי מפלגת נועם יש ביטויים מאוד קשים שאינם תואמים את השם נועם. כדאי שתעיר להם על כך?

ת: אני לא מעיר שום דבר לרבותיי. אני משתדל להקשיב להם ולעשות כדבריהם. אני לא מלמד את מוריי. רש"י מסביר על הפסוק "שמעו נא המורים – שוטים המורים את מוריהם" (במדבר כ, י).

ש: פעילי המפלגה הם שגוררים אותו תלמיד חכם העומד בראשם לדברים לא הגונים?

ת: אני מכיר אותו קרוב לחמישים שנה ולא ראיתי שאנשים הצליחו לשטות בו, לרמות אותו, לגרור אותו. כמובן הוא מקשיב בענווה לכל אחד, אך בסופו של דבר הוא שמחליט בצלילות דעת מוחלטת.

ש: אבל אותם מסרים סותרים אהבת ישראל. אולי תגיד לו.

ת: הוא יודע יותר טוב ממני מה זו אהבת ישראל ואינו צריך שיעורים ממני. הוא גאון וצדיק ומלאך אלהים, ואם הוא מדבר בתקיפות, סימן שהשעה צריכה לכך. וכבר כתב הרז"ה ריש פסחים, שיש לדבר בצורה ברורה ולומר את המילה "טמא" כאשר יש להזהיר את ישראל ולהפרישם מכל טומאה (פסחים ג, ב המאור הקטן).

ש: יש שם ביטויים יותר קשים מטמא!

ת: גם אצל הנביאים כגון נגד אלילות כגון "כרע בל קורס נבו" (ישעיהו מו, א), "קרסו כרעו יחדו לא יכלו מלט משא" (שם ב), שהכוונה להפרשות הגוף, ועוד.

ש: אנחנו לא נביאים...

ת: חכמים אומרים שמותר להשתמש בביטויים כאלה כלפי עבודה זרה או כלפי ניאוף, כדון ש"ת, במסכת מגילה סוף פרק ג (כה, ב) וכן נפסק בשולחן ערוך (יו"ד קמז, ה).

ש: מרן הרב קוק התבטא עם רוך ונועם עדנים?

ת: תלוי במה. כאשר מישהו כתב שאנו היהודים אשמים במלחמת אויבינו נגדנו וכן כתב נגד איסור תורה "לא יבוא עמוני ומאבי בקהל ד'" – שזב דומה לדיבורים בימינו – הוא הגיב בתוקף במודעה: "ועם כל מה שהננו כבר מורגלים מכל צד לשמוע דברי מחרפים ומגדפים, בכל זאת, גם לחוצפה ולנבלה יש גבול. והנני מכריז בזה את מחאתי הפומבית נגד פה דובר נבלה, ואומר לו: דיך, סתום פיך"! (כרוזי הראיה קיג).

ש: אותו אדם אמר דברים בוטים, לא כן בימינו.

ת: גם בימינו אומרים דברים נוראים לא רק נגד התורה אלא גם נגד המוסר הכלל אנושי. לא רק אומרים, גם עושים, אלא עוטפים אותם במילים יפות, ואז זה עוד יותר מסוכן.

תלמידי הגר"א שעלו לארץ הזכירו את המחלוקת בגמרא לגבי עשיו: כעכו"ם נדמה לו או כתלמיד חכם (חולין צא), שאין סתירה, כי באופן חיצוני הוא העמיד פנים של תלמיד חכם, אבל בפנים הוא היה עכו"ם, וזת הצביעות (דורש ציון עמ' רה).

ש: ומה עם אהבת ישראל?

ת: אנו אוהבים אהבה גדולה ורמה וניצחית את עם ישראל, אבל צוררים ושונאים דעות שהן רקב, וגם זה מאהבת ישראל.

• פורסם בשאילת שלמה 610ּ