שיעורי הרב שלמה אבינר

משתמשי האתר היקרים! נשמח לתרומות ע"מ להמשיך את פעילות האתר ולשדרגה. תודה!

מסכת "פסחים" או מסכת "פסח" (מאמר)

מתוך שיעורי הרב שלמה אבינר

שאלה: למה מסכת "פסחים" בלשון רבים ולא מסכת "פסח", הרי יש רק קרבן פסח אחד?

תשובה:

תירוץ ראשון: בהקדמתו למסכת פסחים, כתב התוס' יו"ט, על פי דברי התוס' בהתחלת פרק עשירי, שיש פסחים רבים במשך השנים.

דחיה: כל המסכתות קרויות בלשון יחיד: מסכת שבת, מסכת ראש השנה, מסכת חגיגה. וכמובן יש הרבה שבתות, ראשי שנה, חגיגות וכו' במשך השנה.

תירוץ שני: התוס' יום טוב כותב ששם המסכת 'פסחים', נגזר מדיני פסח, בהם מצאנו שיש פסח ראשון ויש פסח שני לטמאים. כלומר השם פסחים, בלשון רבים, בא להורות שיש שני מועדים בפסח, הראשון בניסן והשני באייר.

ונפקא מינה בשם המסכת אם אסור לאכול סעודה אחר חצות בערב י"ד באייר - ערב פסח שני. אם השם הוא מסכת 'פסחים', כל דיני פסח הראשון שייכים גם לפסח שני.

דחיה: הפוסקים דוחים את ההלכה הזאת.

תירוץ שלישי: היתה חלוקה קדומה של מסכת פסחים לשתי מסכתות: מסכת פסח ראשון - פרקים א-ב-ג-ד-י, העוסקת בענייני חמץ, מצה וליל הסדר גם לאחר חורבן הבית. מסכת פסח שני - פרקים ה-ו-ז-ח-ט, העוסקת בענייני הקרבת קרבן פסח, שאינם נוהגים לאחר חורבן הבית.

אמנם זה נשמע ממשהו מהאוניברסיטה,אך יש שלוש הוכחות חזקות לתירוץ זה:

א. המאירי בפתיחתו למסכת מחלקה לשני חלקים, החלק הראשון עוסק בדיני הפסח, כגון אכילת מצה, בדיקת חמץ, איסור בל יראה ובל ימצא וכו', החלק השני עוסק בדיני קרבן הפסח, החלק הראשון נקרא פסח ראשון והשני פסח שני. לשיטתו של המאירי, לפני רבי יהודה הנשיא הייתה המסכת מסכת אחת שלמה שנקראה פסחים ואח"כ בימי הגאונים חלקוה לשני החלקים הנ"ל. לפי דברי המאירי, אפשר לפרש שקראו המסכת פסחים מאחר ויש בה שני עניינים של פסח, פסח במקדש ופסח במדינה, ולכן קראוה פסחים ברבים ולא פסח. וכן מעיר התוספת יו"ט עצמו בסוף פתיחתו, שבדפוסי הגמרא שהיה להם ,חלקו את המסכת לשניים, חלק ראשון נקרא פסח ראשון (ועי"ש שבסדר זרעים הכלל לא מסתדר וכנראה שיש בו סדר בתוך סדר) ועוסק בענייני חמץ ומצה הנוהגים תמיד, חלק שני הנקרא פסח שני עוסק בענייני קרבן הפסח ,שנזכה להקריבו במהרה בימינו אכי"ר.

ב. בגמרא שלנו, בסוף פרק רביעי - פרק מקום שנהגו (נז ב), כתוב: הדרן עלך מקום שנהגו וסליקא לה פסח ראשון.

ובסוף פרק תשיעי - פרק מי שהיה (צט א), כתוב: הדרן עלך מי שהיה טמא וסליקא לה פסח שני.

ג. בגמרא שלנו, בסוף פרק רביעי, יש "סדר הלכות קרבן פסח ראשון בקצרה".

ובסוף פרק תשיעי, יש "פסקי הלכות פסח שני בקצרה".

ומדוע צריך שתי מסכתות על פסח, פסח ראשון ופסח שני, במקום מסכת אחת? הרי יש רק מסכת יומא אחת וכו'?! רבנו הרב צבי יהודה שאל: למה יש פסח שני, מה שאינו כן בשאר החגים? הרי אין שבועות שני, ראש השנה שני, יום הכיפורים שני, סוכות שני? והוא ענה כי פסח הוא יסוד הכל, הוא יום הולדת של האומה הישראלית. כך אולי אפשר לתרץ שגם משום שפסח הוא יסוד הכל, גם היו שתי מסכתות על פסח.

  • פורסם בשאילת שלמה 539