שיעורי הרב שלמה אבינר

שאלה: יש מנהג מאוד מעניין אצל חלק מחסידי מפולין והונגריה, כגון צאנז, ויזניץ, סטמאר, שבהדלקת נרות חנוכה בבית הכנסת מפריעים למדליק על ידי שמרעישים בקולות וזורקים עליו בלאי בגדים, מטפחות, מגבות וכדומה! ובאירופה, גם היו זורקים על המדליק כדורי שלג!

יש אומרים שמנהג זה כבר היה קיים בזמן האדמו"ר 'דברי חיים' מצאנז, ואפילו קודם לכן.

לכאורה דבר מוזר הוא?!

תשובה: אכן גדולי ישראל כבר דנו מה טעם המנהג. הג"ר גבריאל זיננער כתב שבפשטות הוא כדי להראות שאין יוצאים ידי חובה בהדלקה זו. והגאון רבי עזריאל יהודה, אב"ד דק"ק וויען, העיד בשם רבו הגדול הלבושי מרדכי, הג"ר מרדכי יהודה ליב וינקלר, שלא היה דעתו נוחה מהמנהג הזה, משום שנראה כאילו מפקפק על מנהג רבינו הרמ"א, שיש להדליק ולברך על הדלקת נרות חנוכה בבית הכנסת (נטעי גבריאל - חנוכה מ, כא הערה כט).

והאדמו"ר 'שפע חיים' מצאנז-קלויזנברג חזר כמה וכמה פעמים בדרשותיו להסביר מנהג זה.

פעם הוא הסביר שיכול להיות שמי שמדליק את נרות חנוכה כמנהג המהדרין בפרהסיא לעיני כל, נראה הדבר כהתנשאות יתירה וכאילו ראוי הוא לאותה איצטלא, לכן זורקים עליו כל מיני חפצים כדי שהוא לא יתפאר.

ופעם אמר האדמו"ר מצאזנ-קלויזנברג שהוא שמע מחותנו ה'עצי חיים' מסיגוט בשם ה'דברי חיים': "איני נוהג לעשות דבר שלא הוזכר בשולחן ערוך או בכתבי האריז"ל", והמליץ על זה מה שכתוב בפרקי אבות (ב, א): "וכל מעשיך בספר נכתבים". היינו, שכל מעשיך יהא להם מקור כתוב בספר, והגר"א בחיבורו על השו"ע טרח למצוא בכל דבר מקור מקומו בש"ס. והנה ענין הדלקת נר חנוכה בבית הכנסת ובית המדרש לא מצינו בש"ס, וכפי הנראה מדברי הפוסקים הונהג אחר כך משום שעכשיו (בחו"ל) מדליקים בפנים ואין פירסומי ניסא ולכן מדליקים גם בבית הכנסת ברוב עם (עי' ב"י סי' תרע"א ובמה שהביא שם מהריב"ש). והנערים לפי תומם שאינם יודעים זאת בראותם שאחד מחדש מדעתו מנהג חדש שלא הוזכר בש"ס, עומדים עליו להפריעו בתחבולות שונות שלא ינהיג חדשות.

ופעם אחרת האדמו"ר נתן טעם למנהג, שמתכוונים לבקש בזה שאין רצוננו ששמש בית הכנסת ידליק את הנרות אלא רצוננו לראות את הכהן גדול עומד בבית המקדש ,מיטיב ומדליק את נרות המנורה הטהורה. ופעם אמר האדמו"ר שמנהג זה מראה איך היה בזמן היוונים ,שכשיהודי רצה לקיים מצוה, המתיוונים צחקו ולעגו עליו והפריעו לו, אלא אם כן הוא מקיים את המצוה בדרך החדשה של אותם מתיוונים (הליכות חיים - מועדים וזמנים עמ' יז-יט. עיי"ש).

ובימינו איך התקדמנו מזמן החשמונאים! בזמנם קומץ קטן מהאומה נלחמו נגד אויבינו, והיום רוב עם ישראל משרת בצה"ל. בזמנם לא היתה מדינה שתמכה במשאבים עצומים כדי שיהודים ילמדו תורה, והיום המממן הכי גדול של לומדי תורה הוא מדינת ישראל. ובזמנם היוונים והמתיוונים הפריעו לקיום המצוות, והיום אם מישהו מפריע לנו, צה"ל, שליח נאמן של ד', קם להגן עלינו.

בשו"ת תשובות והנהגות (ג רטז. ה רכז), נשאל הג"ר משה שטרנבוך, באמריקה במקום שרק יהודים מצויים,האם מותר להדליק את נרות חנוכה בחוץ כדינא דגמרא? הוא השיב שבחו"ל תמיד הדליקו נרות חנוכה בפנים מפני פחד הגויים, ולכן אין לשנות היום מנהג חו"ל אף מישגר בשכונת יהודים. אך בארץ ישראל מעולם לא הדליקו כולם בפנים דווקא, כי הגויים בלא"ה יודעים שהיהודים מחזיקים שזהו רשות שלהם, אין בזה משום איבה, ע"כ. הוא לא עונה אבל ההבדל בין הפחד בחו"ל וחוסר הפחד בארץ הוא הוא צה"ל!

לגבי מנהג החסידי לזרוק דברים על המדליק בבית הכנסת, האדמו"ר ר' יואל מסטמאר היה מזהיר שלא יזרקו יותר מדאי שלא יכבו את הנרות (נטעי גבריאל שם).

אלא עכשיו חשבנו שיש לקיים שינוי במנהג זה, כשגבאי מדליק את נרות חנוכה בבית הכנסת, ומתחילים להפריע לו על ידי שמרעישים בקולות וזורקים עליו זריקת בלאי בגדים, מטפחות, מגבות וכדומה, מסביב המדליק נעמיד חיילי צה"ל, העומדים על משמר ארצנו כדי להגן עלינו ועוצרים את החפצים הנזרקים! אבל אנחנו לא ממציאים מנהגים חדשים.

על כן, אנחנו מודים לקב"ה על הניסים שעשה לאבותינו בימים ההם בזמן הזה ועל הניסים שהוא עושה לנו בימים אלה בזמן הזה!

• פורסם בשאילת שלמה 525