שיעורי הרב שלמה אבינר

ממלכתיות

[הרב שלמה אבינר]

הממלכתיות של ממשלת ישראל מתחלקת לשני צדדים שהם אחד - הלכתי ואמוני, כאשר השני הוא נשמת הראשון.

הצד ההלכתי הוא שיש לציית לממשלת ישראל, כיוון שהיא הגוף הנבחר על-ידי כלל ישראל להנהיג את המדינה. יתכן שבחירתו של עם ישראל מוטעית, אבל איננו יכולים ללכת נגד הכלל ולמרוד בו. כאשר העם ביקש מלך משמואל הנביא, הוא ציין שהוא רוצה מלך "ככל הגויים". לכן היטב חרה לשמואל הנביא על כך. מלך - זו מצוה, כך נפסק ברמב"ם, אך לבקש מלך ככל הגויים, זו תרעומת (סנהדרין כ ב). בכל זאת, ריבונו של עולם אמר לשמואל הנביא, שלא ילך ראש בראש נגד האומה, אלא יתן להם מלך, הטוב ביותר, וסוף הדברים להסתדר. ואכן המלך הראשון, שאול, עשה הרבה טעויות, אבל הוא סלל את הדרך למלך השני, דוד, שהיה נעים זמירות ישראל, משיח ד', יסוד המלכות הנצחית שלנו. כך שהתברר שהעם צדק, אלא שצריך סבלנות.

גם מלך רשע הוא מלך על פי ההלכה. בוודאי שאין למנות מלך רשע (רמב"ם מלכים א ז), ואם הנו צדיק והוא הרשיע, מורידים אותו (רמב"ם הלכות כלי מקדש ד כא). אבל כל זמן שלא הורידו אותו, יש לו דין מלך וסמכויות של מלך, וכבר שאלו התוספות למה נענש אחאב על כרם נבות, הרי זה ממשפט המלוכה שיכול לקחת שדות, ותירץ כמה תירוצים (סנהדרין כ ב תוס' ד"ה מלך), אך לא תירץ שהוא היה רשע, לכן לא היו לו משפטי המלוכה.

כמובן, אין זה הופך כל מעשה של מלך למוצדק ואם המלך טועה וחוטא יש להוכיחו בכל תוקף. אבל דין זה הוא לאו דווקא במלך רשע אלא גם במלך צדיק כגון דוד המלך, שאין לו סמכות לומר דבר נגד התורה כמבואר בגמרא שעל זה נדון יואב בן צרויה (נסהדרין מט א) ונפסק ברמב"ם (מלכים ג ט).

הנביאים לא נמנעו מלהוכיח את אחאב על חטאיו, ואפילו את דוד, וכן חכמים הוכיחו את ינאי (קדושין סו א). (אך לא בגלל זה הוא חדל להיות מלך, שגם כשהוכיחוהו, קראו לו: ינאי המלך (שם).

גם הורדוס שהיה רשע גדול, אנו רואים שבבא בן בוטא התייחס אליו כאל מלך והתעקש על כך מסיבות שונות (עיין בבא בתרא ג ב, ד א). וזו סברא פשוטה, כפי שמסביר הנצי"ב, שאם לא יצייתו למלך או למצביא תהיה אנדרלמוסיה במדינה, יבוא האויב ויכה אותה עד חרמה. הרי זה פיקוח נפש של העם בארץ (שאילתות כב אחאי גאון קמב).

וכבר כתב ספר החינוך לגבי האיסור לקלל נשיא, כלומר מלך: "לפי שאי אפשר לישוב בני אדם מבלי שיעשו אחד מביניהם ראש על האחרים לעשות מצוותו ולקיים גזרותיו מפני שדעות בני אדם חלוקין זה מזה… כל זה טוב מן המחלוקת שגורם ביטול גמור" (מצוה עא).

מבחינה אמונית, אנו מאושרים שיש לנו ממשלה, ושכבר איננו תחת שלטון התורכים או האנגלים. זו מצוה של תורה, שיהיה שלטון יהודי על ארץ ישראל, כדברי הרמב"ן "שנצטוינו שלא נעזבה ביד זולתנו מן מאומות" (ספר המצוות לרמב"ם, מ"ע ד' לנוספות), כלומר, שהארץ הזו תהיה ביד העם הזה. אנו שמחים לקיים מצוה גדולה וכלל ישראלית זאת, גם אם הממשלה אינה עדיין כמלכות בית דוד.

הרמב"ם כותב בפתיחה להלכות חנוכה: "חזרה מלכות לישראל יתר על מאתיים שנים" (הלכות חנוכה ג א). מה שכולל גם את ינאי והורדוס, וגם זה נקבע כיום טוב של חנוכה.

חזרת המלכות לישראל היא הקדמה למלכות המשיח. הרמב"ם פוסק: "אמרו חכמים: אין בין העולם הזה לימות המשיח אלא שעבוד מלכויות בלבד" (מלכים יד ב). וכן הוא מגדיר: "ימות המשיח הוא העולם הזה, ועולם כמנהגו הולך, אלא שהמלכות תחזור לישראל" (תשובה ט ב).

קודם כל יש להיות מאושר שיש לנו מדינה וממשלה, וכמובן, יש לציית לה. אבל אם היא עושה דברים נגד התורה, יש לבקר אותה בכל תוקף. אך גם כאשר מבקרים, יש לעשות זאת לגופו של עניין בדרך של כבוד, ולא בביזוי. ואביה מלך יהודה נענש מאת ד' על אשר חירף ברבים במערכת מלחמה את ירבעם בן נבט מלך ישראל (ירושלמי ברכות פרק טז. עיין לנתיבות-ישראל ב רכז רלח).

כמובן, אם הממשלה או ראה"מ אינם מתפקדים כראוי, יש להחליפם, אך כל זמן שלא הוחלפו, הם הם הממשלה וראשה. משל לאוטובוס אשר נהגו אינו יודע לנהוג טוב, שיש להחליפו, אך כל זמן שהוא יושב על ההגה יש לקחת בחשבון שלא לגרום לתאונה.

חזק חזק ונתחזק ונזכה למלכות אמיתית!