שיעורי הרב שלמה אבינר

[מקורות ע"י הרב מרדכי ציון]

ציון על מאמץ

ש: האם כאשר אני נותן ציון לתלמיד, אני יכול להתחשב לא רק בתוצאות, אלא גם במאמץ שהשקיע?

ת: כן. ודאי. לפום צערא אגרא. אבות סוף פרק ה.

סליחה מתלמידים

ש: אני עומד לסיים עבודתי בבית הספר וייתכן שפגעתי בתלמידים. האם עלי לבקש סליחתם?

ת: כן, מכולם יחד בתוך דברי פרידה ואיחול ברכה.

בחירת מורה

ש: מה עדיף, מורה ללימודי קודש עם זקן, או מורה בלי זקן אבל מסביר יותר טוב?

ת: מסביר יותר טוב, כי לימוד תורה הוא מצוה גדולה יותר מזקן (וכן פסק הגרי"ש אלישיב. קב ונקי סי' שו).

מורה חילוני או מורה אישה

ש: במידה ויש לבחור בין שני מורים לישיבה תיכונית, גבר חילוני או מורה דתית נשואה לבושה בצניעות מה עדיף?

ת: זה לא טוב וזה לא טוב. אבל אם אין ברירה, עדיפה מורה יראת שמים. כי מורה אישה, זה איסור של הסתכלות וכדומה שהוא איסור פרטי, אבל מורה חילוני זהו איסור כללי שצריך להידבק בתלמידי חכמים ובאנשים צדיקים ויראי שמים כדברי הרמב"ם בהלכות דעות (פרק ו) ולא להדבק באנשים רחוקי תורה, כי דרכו של אדם להיות נמשך אחר חבריו וקל וחומר אחרי מוריו, לכן אסור ללמוד מפי רב שאינו הגון, אפילו מלמד דברים הגונים, דברי תורה אמיתיים, בגלל שנוצר קשר נפשי, כדברי המהר"ל בנתיב התורה (פרק ח). והקשר הזה מזיק על אף התוכן החיובי של הלימוד. וכן לימודי חול אסור ללמוד מרב שאינו הגון, כדברי המהר"ל (שם פרק יד), אבל מספריו אפשר, כי אין קשר נפשי. וכולם מבינים שקל וחומר נוער שמושפע מעצם האישיות של מוריו.

רב אולפנה

ש: האם ראוי להיות רב באולפנה?

ת: פעם נשאלה שאלה זו לרבנו הרב צבי יהודה, וענה: "לא, נשים עם נשים”. עיין משנה סוף קידושין (ד יג). אמרו: "כל הזמן המחנכות בהריון או עם תינוק – 'בעגלא' או 'ובזמן קריב'". לכן, אם אין ברירה מותר לקחת מחנך.

שיעור לא מעניין

ש: אני משתתף בשיעור של רב. במקום סמוך, רב אחר החל שיעור שהוא הרבה יותר מעניין ומועיל. אך אם נעבור לשם, הרב הראשון ייעלב. מה לעשות?

ת: אין אדם לומד תורה אלא במקום שליבו חפץ (ע"ז יט א). כמובן, להיפרד ממנו דרך כבוד והתנצלות (וכן פסק הגרי"ש אלישיב. קב ונקי סי' רצט).

תלמיד בלי ציצית

ש: תלמיד בכיתה מתעקש לא ללבוש טלית קטן, האם להתאזר בסבלנות או לתבוע?

ת: אם זה מקלקל אחרים, אז לתבוע כשמאי, אם לא, אז סבלנות כהלל. עין איה שבת לא.

בדיחות לתלמידים

ש: האם מותר לקחת בצחוק באמצעי הלילה את הנעלים של תלמידי כיתה של החדשים ולשים אותם במגרש בחוץ. לא כדי לפגוע בהם אלא כדי לצחוק?

ת: אם אתה בטוח שזה לא יפגע אלא רק יצחיק. אם אינך בטוח, ורצונך לצחוק, אז שים את הנעלים של עצמך במגרש שם.

שיעור חופשי

ש: בתור מחנך כיתה אני נותן לעיתים פרס לתלמידיי על הישגיהם ועל השקעתם - שיעור חופשי. האם אין בכך בעיה חינוכית וביטול תורה?

ת: אם אתה נותן פרס זה בסדר גמור. לגבי שיעור חופשי זה חשבון כולל. אם ילמדו חמישה שיעורים ובגלל זה יקבלו שיעור אחד חופשי, בסופו של דבר יש רווח. מותר לעשות חשבון של רווח והספד.

העברת שיעורים

ש: תלמידי חכמים בקשו ממני להעביר שיעורי תורה, אך אני בעצמי יודע שאיני ראוי ושאני חוטא. מה לעשות?

ת: אם בחרו בך, ללכת, ויחד עם זה לעשות תשובה.

כעס

ש: כעסתי בצדק על תלמיד בפני כל הכיתה, אך הכעס היה מוגזם. כיצד לכפר?

ת: אימרי בדיוק זאת בפני כל הכיתה.

החרמת חפץ תלמיד

ש: האם כמחנך מותר לי לזרוק נרגילה של תלמיד על מנת להצילו מאיסור?

ת: רק אם כך היא תקנת בית הספר. אם לא, אפשר להחרים ולהחזיר בסוף. (עי' תחומין ח, יט).

חדר מורים נפרד

ש: האם צריך חדר מורים לחוד למורים ולמורות?

ת: בודאי. ובלית ברירה, בשני צידי החדר עם מרחק רב. מלבד זאת, התלמידים רואים ולומדים צביעות (קצשו"ע קנב ח-ט-י).

אכילה בשיעור

ש: האם מותר לאכול בשיעור תורה?

ת: האם מותר לאכול בשיעור באוניברסיטה!?

הלשנה

ש: האם מותר לי כמורה לשאול התלמידים מי השחיר את הקיר בכיתה?

ת: לא. אין להרגיל להלשנה, מלבד דברים חמורים. אלא לומר לכיתה: התיקון עולה כך וכך, דאגו שבעוד שבוע הכסף יהיה על שולחני.

דיווח על תיפקוד לקוי

ש: יש איתי מחנכת שעושה מלאכתה מאד גרוע. שוחחתי איתה פעמים אין ספור. האם לדווח? הרי יפטרו אותה?

ת: ודאי. המורה בשביל הילדים ולא הילדים בשביל המורה ופרנסתו. עיין בבא בתרא כא.

תפקיד חדש

ש: אני מורה ומציעים לי תפקיד הוראה יותר חשוב שהוא מצוה גדולה, אבל מקומי יחסר. האם להסכים?

ת: אין עושים מצוה חדשה על ידי שמחריבים מצוה אחרת. לכן ללכת רק אם יש לך מחליף. אך הוא לא חייב להיות ברמתך אלא ברמה סבירה (עי' רמב"ם ביאת המקדש ב ו. כסף משנה).

החזרת מכות

ש: אם ילד מכה אותי, האם להחזיר לו או לספר למורה?

ת: מותר להחזיר מכות. ספר החינוך שלח. וכן מותר לדווח, זה לשון הרע לתועלת המותר. לכן עשה כרצונך. ואם יש כללים בבית-הספר, עשה ככללים.