שיעורי הרב שלמה אבינר

[מקורות ע"י הרב מרדכי ציון]

ממחטות לחות

ש: האם מותר להשתמש במגבונים בשבת? לתינוק, לילד, למבוגר?

ת: רק לתינוק, כי יש בזה כמה שאלות.

ש: הרב התיר מגבונים לחים לתינוק, למה לא למבוגר?

ת: יש אוסרים (שו"ת מנחת יצחק י כה) ויש מתירים (כתב הגר"י נויבירט ששמע מהגרש"ז אוירבך שמותר להשתמש במגבונים לחים. שמירת שבת כהלכתה יד לז הערה צט. וכתב הגר"א ווייס: "והעיד הגר"י נויבירט בפני ששמע את הדברים זמן קצר לפני הסתלקותו של מרן הגרשז"א. וכך שמעתי גם מת"ח מופלג מצאצאי הגרש"ז שנהג להתיר את השימוש במגבונים בשופי". שו"ת מנחת אשר א יד. ומובא בספר ודברת בם קי בשם הגר"ד פיינשטיין שבכל המשפחה נוהגים להשתמש בממחטות אלה עפ"י דברי אביו הגרמ"פ. וכן דעתו שך הגרמ"פ מובא בשו"ת דברי חכמים עמ' קלד). ולכן זו דרך אמצעית. אך מי שרוצה להקל, רשאי.

מעלית שבת

ש: האם מותר לכל אחד להשתמש במעלית שבת או רק חולה או סובל?

ת: מותר לכל אחד. כמובן תמיד טוב להחמיר. ההשפעה של משקל הנוסע היא דבר שאינו מתכוון וזניחה. ספר שמירת שבת כהלכתה (כג נח-נט ובהערות בשם הגרש"ז אוירבך).

איפור בשבת

ש: מותר להתאפר בשבת?

תשובה:

א. איפור שומני אסור משום צובע וגם משום ממרח (שו"ע או"ח שג כה), כלומר כל איפור שיש בו נוזל או שומן או קרם או משחה כגון אודם, סומק מסקרה, עיפרון שחור, שפתון.

ב. איפור אבקה מותר מפני שאינו דבק ממש אלא מתנדף ברוח וכן מפני שאינו מתקיים. בזה נכללים פודרה, צללים, סומק לא שומני (שו"ע או"ח שג ו. אגר"מ או"ח א קיד. יחווה דעת ד כח). יש מחמירים אך אפשר להקל.

ג. לפני שבת אפשר לשים איפור עמיד.

ד. הורדת איפור אפשרית במים ובסבון נוזלי. ואם נצרך מותר במגבת, כיוון שזו מלאכה שאינה צריכה לגופה ודרך לכלוך, וודאי שמותר במפית נייר או במגבון לח.

מריחת משחה בשבת

ש: האם מותר למרוח משחה בשבת לשם יופי, ריכוך העור או למטרה רפואית?

ת: יש שתי שאלות: א. איסור רפואה בשבת. ב. איסור מְמָרֵחַ.

א. בעניין איסור רפואה בשבת משום גזֵרת שחיקת סממנים:

1. אם זה לשם יופי או לשם ריכוך העור, אין זה רפואה.

2. גם אם זה לרפואה, כיוון שבימינו אנשים בריאים רגילים לסוך בכל מיני משחות וקרמים, אין זה ניכר שזה לרפואה, הרי זה מותר כמו סיכה בשמן לרפואה שמותר אם כך מנהג הבריאים לסוך באותה מדינה (שו"ע או"ח שכז א. שכח כב מ"ב ס"ק ע).

3. חולה שאין בו סכנה מותר. וגם מצטער אף על פי שאינו בגדר חולה, יכול להקל בימינו על יסוד דברי רבי שלמה קלוגר במצטער הרבה, כיוון שבימינו אין מכינים תרופות על ידי שחיקה אלא על ידי בישול (מנחת שבת צא ס"ק ט בשם ספר החיים שכח ו). וכן על יסוד דברי קצות השולחן שבימינו מכינים תרופות בבית חרושת ולא בבית כך שלא כל כך שייכת הגזרה שאדם פרטי יכין אותן (קצות השולחן ס' קלד בדי השולחן ז 2 עמ' יט).

ב. בענין ממחק, יש לומר שאין זה ממחק שרוצה להחליק את הדבר וכאן אין לו נפקא מינה אם תוחלק המשחה או לא (עיין שו"ת יבי"א ח"ד חאו"ח ס' כז סוף אות יג). ולכן יש שהתירו שאין זה אלא סיכה בלבד (שו"ת מטה לוי ב כא. שו"ת מבית מאיר ד, נתיב הלכה, שאלה בדין שבת א-ה).

ואם מריחת המשחה היא עד שנבלעת לגמרי בגוף, הרי אין כאן ממרח ורבים התירו (דעת תורה או"ח שכח כו. מנחת שבת צב ס"ק ל במנחה חדשה והשמטות עמ' קמו ד. יסודי ישורון ה כג. הגרש"ז אויערבאך בשמירת שבת כהלכתה פ' לג הערה נח ובשולחן שלמה שכח אות מז).

שרותי אינטרנט בשבת

ש: האם מותר לספק בחו"ל שרותי טלפון ואינטרנט שפועלים גם בשבת? הכל פועל אוטומטית, רק יש צורך בתחזוקה למקרה של תקלה.

ת: 1. זה דומה למכונה אוטומטית הנמצאת ברשות הרבים ומחלקת מוצרי מזון וכדומה שמתירים כיוון שבעל המכונה אינו עושה כלום, בתנאי שהרוב גויים (שערים מצוינים בהלכה ח"ב ס' פ אות סד. ילקוט יוסף רנב אות פד. פסקי תשובות שז ד). וכן הוא בנידון שלנו.

2. גם לא מפורסם שבעל השירות הוא יהודי.

3. ולגבי שכר שבת, יש פנים לכאן ולכאן (שו"ת שבט הלוי ה כח). לכן טוב לעשות שותפות עם גוי שהחלק של שבת יהיה שלו.

4. כמובן האחראי על התחזוקה בשבת יהיה גוי.

5. כללית, אין בזה לפני עיוור, כי ממילא היהודי יטלפן. גם מסייע לידי עוברי עברה לא ברור שיש, שהרי אינו עושה כלום. ואפילו בלפני עיוור יש מתירים, אם ניתן זמן רב מראש (בה"ט קסט ס"ק ד בשם ב"ח).

גלגליות

ש: האם מותר לילד להשתמש בגלגליות בשבת?

ת: מותר, כמו בתלת אופן (שמירת שבת כהלכתה טז יח). ויתכן שמותר אפילו בלי עירוב.

ריקוד בשבת

ש: האם מותר לרקוד בשבת?

ת: במשנה ובגמרא במס' ביצה (לו, ב) כתוב שאסור לרקוד בשבת ויו"ט שמא יתקן כלי שיר. אבל יש הרבה קהילות בישראל שרוקדים בשבת. ובאמת למרות האמור, מותר לרקוד משלושה טעמים:

א. הרמ"א אומר (או"ח שלט, ג), שלא מוחים במי שרוקד - שכבר התרגלו לדבר זה, ומוטב שיהיו שוגגים ואל יהיו מזידים. הוא גם מביא שיש אומרים שבזמן הזה מותר לרקוד כי אנחנו כבר לא בקיאים בעשיית כלי שיר ולכן שוב אין לגזור שמא יתקן כלי שיר. לכן נוהגים להקל. אך אין פתרון מלא מדבריו. הרי כל זה עוזר לאשכנזים שפוסקים כרמ"א, אבל לא לספרדים, שאינם סומכים על הרמ"א. ובכלל, מסגנונו של הרמ"א ברור שהוא לא מתלהב מריקודים בשבת ומה שהתיר הוא לא לכתחילה.

אלא ההיתר לריקודים אפילו לכתחילה, כפי שנהוג בהרבה קהילות, מוזכר כבר בשו"ת מנחת אלעזר (ח"א) של האדמו"ר ממונקטש. שם הוא כתב תשובה באריכות גדולה מאוד על ההיתר לרקוד. גם שו"ת דבר יהושע התיר.

ב. בספר הכוזרי של רבי יהודה הלוי, שהיה ספרדי, מוזכר שהשמחה של שבת וימים טובים המביאים את האדם עד כדי ריקודים של שמחה היא לא פחות עבודת ד' מאשר התעניות והסיגופים (מאמר שני, נ). אם כן, יש גם ראשון אחד מהספרדים שהתיר ריקודים בשבת.

ג. כתב בס' ערוך השולחן (או"ח שלט ט. עיין מעשה איש ה יז. אשרי איש ב קכח) שכל האיסור הוא רק כשרוקדים לפי קצב מדויק, אבל מה שעושים היום בכלל לא מוגדר כריקוד. כיום סתם הולכים וקופצים. לא רוקדים בצורה מסודרת שמצריך ללווי בכלי שיר שאז יש חשש של שמא יתקן כלי שיר.

[מסופר על הגאון הרב משה פיינשטיין שתלמיד בישיבתו התחתן אחרי הרבה מאד שנים. באופרוף הייתה כזאת שמחה והתרגשות עד שכולם, כולל הרב פינשטיין, התחילו לרקוד מסביב לבימה. שאל תלמיד אחד:" הרב, לא אסור לרקוד בשבת?" ענה לו הרב פינשטיין: "אתה קורא לזה ריקוד?!" – רשם מ"צ.]

לכן, ההיתר הוא גם לאשכנזים וגם לספרדים, וזאת הסיבה שבהרבה קהילות כבר דורות רבים רוקדים בשבת.

כדור שלג

ש: האם מותר לעשות ולזרוק כדור שלג בשבת?

ת: הרמב"ם אומר שאסור לערב דברים יחד בשבת, כגון אבן וטיט, משום בונה (הלכות שבת י, יב-יג). לכן יש אומרים שע"פ הרמב"ם אסור לעשות כדור שלג (שש"כ שם). מצד שני, י"א שמותר, כי כדור שלג זה עראי. לכן אפשר להקל.

[ובס' הנותן שלג (עמ' 190), נשאל הגר"ח קניבסקי: האם מותר לעשות בשבת צורות של כדור משלג, כמו שמשחקים הילדים, ומשליכים אותם א' על חברו? והשיב: איסור דאורייתא אין בזה ומ"מ ראוי להיזהר דמחזי כבונה - רשם מ"צ.]

עשיית בובת שלג

ש: האם מותר לעשות בובת שלג בשבת?

ת: עשיית בובת שלג זה לא לשעה, אלא להישאר לקיום, לכן יש להחמיר.

נשק בשבת

ש: מתי מותר לישא נשק בשבת?

ת: זה תמיד מועיל (הגר"ש גורן, משיב מלחמה ב ס' סא עמ' נב-נג. ס' פ עמ' פח).

עפיפון בשבת

ש: האם מותר להעיף עפיפון בשבת?

ת: מותר בתנאי שהוא לא הולך חוץ לתחום שבת.

[הרב מוסיף בשו"ת שאילת שלמה א, קפד: העיר חבר אחד בצדק, שכמובן ההיתר הוא על המשחק עצמו, שהרי הכנת עפיפון ודאי אסורה היא משום תיקון כלי, קשירה וכדומה. וכן, אם במשך המשחק, העפיפון מתקלקל - אסור לתקן אותו. וכן אם הוא נתפס בעצים - כמובן שאסור לטפס על עצים בשבת – רשם מ"צ.]