שיעורי הרב שלמה אבינר

משתמשי האתר היקרים! נשמח לתרומות ע"מ להמשיך את פעילות האתר ולשדרגה. תודה!

מכתב של עולה חדש אל בנו

מתוך שיעורי הרב שלמה אבינר


[מ"באהבה ובאמונה"]

לקראת העליה לארץ במסגרת תכנית "עליה בקהילה", מתקיים סמינר לגיבושם וחיזוקם הרוחני של המתעתדים לעלות.

בין השאר, אנו מציעים להם כתרגיל, לכתוב מכתב בו הם מסבירים לילדיהם הרכים את מניעיהם לעלות לארץ. לרוב, הם מנמקים מדוע עשו זאת בלי לשאול לדעתם, שהרי העליה היא לטובתם.

אך יש לעתים מכתבים מרגשים במיוחד, והנה לפניכם שתי דוגמאות:


א. מכתב שנכתב מאב אל בנו שהקדים ועלה לפני שנים אחדות ללמוד בישיבה תיכונית, וכבר משרת בצה"ל. האב קרא לפנינו את מכתבו בדמעות, ואמר שבנו הוא זה שהציל את המשפחה, ושכולם רואים בו את המושיע:

"שלום לך בני. אני כותב לך מילים מעטות כדי לבשר לך שחלומך וחלום ילדותי עומד להתקיים בעזרת ה'. יש עוד כמה פרטים לסדר, אבל אתה מכיר את אביך, יש לי די כוחות לעמוד באתגר. עדיין עלי לשכנע את אמך ואת אחיותיך, אבל ודאי אצליח בכך.

אני זוכר שכשהיית בן שלוש חזרת ביום ששי אחר הצהריים מהגן והטלוויזיה דלקה. אמרת "אבל אבא זה שבת!" ואז אמרתי לאמך "אם בננו הוא שמחזיר אותנו לדרך ה', אנו חייבים לשמור שבת". כיביתי את הטלוויזיה, והתחלנו לשמור מצוות. עכשיו בני, כבר מעל חמש שנים שאנו רחוקים ממך, וזה נעשה קשה יותר ויותר. אם כן, בעזרת ה', בקרוב נעלה לארץ ישראל ונקיים שם את כל מצוותיה.

דע בני, שאותן שנות לימודיך בישיבה, ושנות שירותך בצבא, פקחו את עיני. כל מה שעברת, כל החוויות שחווית, הטביעו חותם עמוק בנפשי. אתה בני הגיבור הגדול. עכשיו השרשרת תיסגר. אני גאה בך.

אבא.


ב. המכתב השני נועד לבן שטרם נולד... מאת אביו הטייס .

בני/בתי.

כעת אני משתתף בסמינר עליה על יד פריז, בתחילת שנת תשע"ב. זה נראה לך כל כך רחוק...כי עדיין לא נולדת...

אבל יום אחד אתה תשאל אותי "למה אתה ואמא עזבתם ארץ נפלאה בה החיים קלים כל כך?"

אכן צרפת היא ארץ בה חייתי עד היום, בגיל 33. הגשמתי כאן את חלומי להיות טייס. יכולתי ללמוד, נפתחו לפני הזדמנויות רבות, בצרפת.

חייתי בצרפת במרחק 100 מטר בלבד מאמך במשך 25 שנה, ומעולם לא נפגשנו. רק במקרה, במסגרת טיול בן חמישה ימים בישראל נפגשנו. ולבסוף התחתנו. אם תרצה, ראה זאת כסימן משמים. לא משנה, העיקר הוא התוצאה...

בזכות סבא וסבתא שלך שחינכו אותי לציונות, לאהבת ארץ ישראל, להכרת ההיסטוריה של עם ישראל, שמרתי בתוכי את שלהבת האהבה לארץ הזאת שבה נולדת.

בצרפת למדתי לאט-לאט להיות חשדן ולא לתת אמון באנשים הניזונים מתקשורת עוינת ברובה, מתנכרת להסטוריה ומגלה שנאה כלפי ארצנו.

עם הזמן, כל הדיבורים הללו שינו אותי והפכו אותי לחשדן. אתה מבין, קשה לחיות בצרפת, קשה להיות צרפתי, כשכל הזמן אתה חייב להצדיק את הקשר שלך למדינת ישראל. זה נעשה עם הזמן בלתי אפשרי, עד שדי היה בצעד אחד כדי להחליט לעלות לארצנו.

תמיד היה לי חלום, וחשק, לחיות בארץ. לכן פירשתי את התנהגותם של אותם אנשים כלפיי כמתן אישור לחזור הביתה. לכן אני פה, בסמינר עליה.

בני/בתי: גם אם תגור בארץ יפה, תרבותית, שיש בה אתרים כמו מגדל אייפל, אם אין לך אפשרות להתבטא ולחיות חיים שלמים, אתה מסתכן באבדן הזהות שלך והחופש שלך להיות.

אביך.

נלקח משאילת שלמה 216