שיעורי הרב שלמה אבינר

כבוד הרב

שלום

ברצוני לשתף אותך במה שעובר עליי, ואהיה מאוד אסיר תודה, אם גם אתה תשתף אחרים.

אני נער עם שתי אמהות. איני שופט אותן למה החליטו לבנות כך את הזוגיות שלהן. זה עניין שלהן. למדתי לשפוט את עצמי, ולא את האחרים, ובודאי לא את האמהות שלי.

אבל אני נער אומלל. אין לי אבא. אני מאוד מעריך את שתי אמהותי. הן אישויות מורמות מעם. אבל אני רוצה אבא. אין לי אבא, לא אבא גרוש, לא אבא פרוד, ולא אבא מת. אין לי אבא.

כשהייתי קטן שאלתי בתומי איפה אבא שלי. בהתחלה התחמקו. בסוף אמרו לי: סטודנט לרפואה. כנראה, תורם זרע. אז הלכתי לבית ספר לרפואה הסמוך לביתנו ועצרתי כל סטודנט בשאלה: אתה אבא שלי? לא הבינו, נבהלו, הרווחה התערבה, והסבירו לי בסבר פנים יפות, שזה סטודנט לא ידוע. ונשארתי עם פצע בלב.

לפעמים הייתי מתעורר בלילה בבהלה וצועק: אבא, אבא. לפי התור, כל אמא היתה מחבקת אותי באהבה, עד שנרדמתי.

אכן, נשים מדהימות, משכילות, טובות לב, מסורות אליי. אבל אין לי אבא. לא חסר לי כלום, אנו שייכים למעמד הכלכלי מבינוני עד גבוה. אני מצליח בבית ספר, אני מוערך בחברה. אבל יש בי צלקת עמוקה.

הייתי אצל שלושה פסיכולוגים ושתי פסיכולוגיות ולא עזר. מאוד התרשמתי מאהדתם, מסבלנותם, מהכלתם, מהקשבתם, - אך כל זה לא סיפק לי אבא.

הציעו לי להיפגש עם נערים במצבי שגם להם שתי אמהות, ולשתף אותם במה שעובר עליי. סירבתי. הם אינם מענינים אותי. אם טוב להם, שיבושם להם, איך אין זה פותר את בעייתי.

ניסו להראות לי סטטיסטיקות. סירבתי. זה לא מענין אותי. אני לא פריט סטטיסטי. אני רק אדם אחד. אני רק אני. אני חי רק פעם אחת, והפעם הזאת מגיע לי להיות מאושר, ובלי אבא איני מאושר.

כבוד הרב, אל תטעה, אין לי בעיות נפשיות, אני נער נורמטיבי, מאוזן, משולב בסביבה. אלא פשוט, יש לי כאב צורב: אין לי אבא.

כבוד הרב, בודאי תרצה לדעת, מה פתאום החלטתי לכתוב לך. היום אחרי הצהרים, התישבתי על ספסל בגינה, כדי לקרוא ספר מרתק שחבר השאיל לי. מולי ישבה משפחה עם נער בגילי, ועוד ילדים קטנים. הם משחקים יחד, הם צוחקים יחד, הם מתחבקים ומתנשקים, הם שמחים. לא יכולתי להסיר מבטי. ליבי נשבר בקרבי. למה אני לא זכיתי לזה. עוד פעם, אני לא מתערב במה שעשו אמהותי. אבל למה עשו אותי נכה נפשית? למה לא שאלו אותי? למה לא שאלו את עצמן אם אהיה מעונין בחיים כאלה? ואולי היה כדאי לי לא להיוולד כלל?

כבוד הרב, אני משתף אותך, כדי שתשתף אחרים, שיחשבו היטב היטב, לפני שבונים את הנאתם, על צער בניהם ובנותיהם.

הכותב בדמע.

• פורסם בשאילת שלמה 591