שיעורי הרב שלמה אבינר

משתמשי האתר היקרים! נשמח לתרומות ע"מ להמשיך את פעילות האתר ולשדרגה. תודה!

מכתב אל הבחור מגבעות ישראל

מתוך שיעורי הרב שלמה אבינר

גרסה מ־19:04, 13 בפברואר 2016 מאת Maale (שיחה | תרומות) (יצירת דף עם התוכן " == אל הבחור מגבעות ישראל == '''אל הבחור מגבעות ישראל''' הבחור הגר בגבעה, על הגבעה ביש"ע, לא בא...")

(הבדל) → הגרסה הקודמת | הגרסה האחרונה (הבדל) | הגרסה הבאה ← (הבדל)

אל הבחור מגבעות ישראל

אל הבחור מגבעות ישראל

הבחור הגר בגבעה, על הגבעה ביש"ע, לא באתי לשכנע אותך, גם אתה לא תשכנע אותי, אז אנחנו באותה סירה. הרבה השמצות ושקרים הושמעו עליך. גם עלי. אז אנחנו באותה סירה. לפעמים אני קצת מלגלג עליך, זה לא בסדר. גם אתה עלי, אז אנחנו באותה סירה. איננו יושבים על אותם ספסלים, אך אנחנו חותרים לאותו חוף מבטחים. אז אנחנו אחים.

אתה קצת אנרכיסט, אינך מקבל מרות, קצת פורץ את הגדר, לא הולך בתלם, אינך אוהב להיות בעדר, אלא נאמן לאמת של עצמך.

לאמיתו של דבר, בדורות האחרונים, כולנו קצת כך. אבל אתה יותר. אני דווקא אוהב שהולכים בתלם, כי בעיני הוא כל כך רחב שיש מקום לכולם.

אבל אם כבר נער החליט ללכת מחוץ לתלם, אז אני רוצה שיהיה כמוך. כי אני דווקא אוהב אותך.

אני אוהב אותך כי אתה לא אוהב ללכת עם העדר, כי אתה אוהב להיות נאמן לאמת שלך, כי יש לך ערכים מוצקים, כי אתה אידיאליסט, כי אינך עושה חשבון אישי בנכונותך לתת, כי אתה מחזיק מעמד במצבים קשים, כי אתה עובד את ד'. יש איש על מחנהו ואיש על דגלו, ויש איש שהוא הוא מחנהו והוא הוא דגלו, הוא לבד עם ביתו על גבעתו, וכך עומד מול אלוהיו.

אבל הפעם לא רציתי לדבר על עבודת ד', על אותו סולם מוצב ארצה שראשו מגיע השמימה. אולי פעם אחרת. אלא רציתי לדבר על ארץ ישראל. לא על מדינת ישראל, כי אני יודע שזה יגרום עוגמה לנפשך ובוודאי לא על "ממלכתיות" כי זה מצער אותך מאוד.

אלא רק לומר לך שמפילים אותך בפח. את כולנו מפילים, אבל אתה על פי הפח. אתה על הכוונת, מחפשים אותך, מחפשים להפוך אותך אחראי על כל צרות המדינה.

הוכחה? כמה פעמים הורידו אותך מחוות גלעד, בתואנה שזה בלתי חוקי. אני לא צריך ללמדך שכל ארץ ישראל היא חוקית על פי ריבונו של עולם בורא שמים וארץ וקובע חוקות שמים וארץ. אבל אולי אינך יודע שגם על פי החוק זה חוקי: חווה פרטית חוקית על שטח פרטי חוקי.

אלא יש לנו כמה צרות בעם ישראל. מי שיש לו עיניים בראשו יודע שזה בגלל הסכם של הרס עצמי. אך מי שאינו רוצה לראות, מחפש שעיר לעזאזל. השעיר הוא המתנחל. אבל המתנחל למד להיות מבליג גדול מכל המבליגים. כבר אי אפשר להאשימו, לכן תפסת את מקומו. אמנם אתה רק מאה-מאתיים, אך לא המספר קובע, אפשר להאשים אותך בכל זאת, שהנך חמס יהודי צעיר, כנופיה אלימה ומסוכנת, דגל העבריינים האידיאולוגים, אובייקט מועדף לענישה התרעתית, אתם תיענשו למען כולם יראו וייראו וילמדו לקח. יש המחפשים פרובוקציה, כלומר לחרחר ריב ולתלות את האשמה בך, ומתוך כך על ציבור שלם.

היזהר! אברהם אבינו היה איש מלחמה. פסוקים מפורשים. יעקב אבינו היה איש מלחמה. מדרשים מפורשים. אבל לפעמים צריך ללכת בדרכו של יצחק אבינו אשר חטף והבליג, ולבסוף, בכוחו השקט, ניצח. תמיד האמת מנצחת.

אני יודע שלא היית אלים, זו סתם הכפשה. לא מייצג. טעות מצערת, אולי מיעוט שבמיעוט. אתה הפוך מאלים. אני יודע שאין בך אש של מחלוקת, רק אש של אמונה, אש של תורה, אש של ארץ ישראל, אש של קידוש השם. אך היזהר מן התקשורת, היזהר, מנצלים אותך. "חבי כמעט-רגע עד-יעבור-זעם" (ישעיהו כו כ).

אנו חיים בנסים, מעל הטבע. נס יבוא ועוד נס. אך איננו יודעים מתי. בינתיים צריך לשרוד. צריך להישאר על הגבעה, להמשיך לנשום את אווירה הצח, הטבעי, הבריא, אווירה דארץ ישראל המחכים. סוף האור לנצח, סוף האמת לנצח, בסוד יצחק הענק בשקט בעל גבורת האמונה.