שיעורי הרב שלמה אבינר

זריקת סיגריות לפח

שאלה: הבן שלנו מצא קופסת סיגריות בבית הכנסת ביום חול, וזרקן לפח כי הן מזיקות לבריאות. האם השיקול שלו היה נכון, או שהיה עליו להחזיר את הסיגריות?

תשובה: נכון שאסור לעשן, אך זה אינו תפקידנו לטפל בדברים אלו, זו העבודה של המעשן. בנוסף, אין הכרח שהמעשן עובר על איסור, כיון שיכול להיות שהוא מעשן סיגריה אחת בשבוע. שנים רבות הייתי נכנס בקביעות לרב מסוים בכדי לשאול שאלות. יום אחד, הוא הוציא קופסת סיגריות ועישן. כמובן, הוא לא חייב לתרץ לי תירוצים, אך הוא היה עניו מאוד. הוא אמר: אני מעשן פעם בשבוע.

לכן, על בנכם לתלות שלט: אם איבדת קופסת סיגריות, פנה אלי.

מכירת סיגריות

שאלה: כידוע, קיים איסור לעשן. האם מותר לבעל סופרמרקט או לבעל קיוסק למכור סיגריות ללקוחות? שהרי, אם לא יעשה כן הוא יכנס להפסדים עצומים כיון שאין סופר ללא סיגריות, והלקוחות פשוט לא יגיעו. כמו כן, מה הדין לגבי המוכר/קופאי בחנות, שאינו בעל הבית, האם מותר לו לתת ללקוח סיגריות, לסדר את הסיגריות במדף שלהם, או שזה אסור? אם זה אסור, נמצא שאדם דתי אינו יכול לעבוד בסופר. האם כאשר מישהו מבקש ממני לקנות לו סיגריות אני חייב לסרב?

תשובה: ודאי שחנות לא צריכה למכור סיגריות, ואין לה לדאוג שבשל כך היא תפשוט את הרגל. הסיגריות אינן מה שמושך את כל הקונים. לא צריך לפחד, ואין למכור דברים שהורגים אנשים. במדינת ישראל, כל שנה מתים עשרת אלפים איש כתוצאה עישון, ועוד מאות אלפים חולים וסובלים.

בכל זאת, מי שמוכר, ניתן ללמד עליו זכות:

א. אם הוא לא ימכור, אחרים ימכרו במקומו. אם כך, זה לא נקרא 'לפני עיוור לא תתן מכשול', אך זה נקרא 'מסייע לעוברי עבירה' להרבה שיטות. מסייע לעוברי עבירה מדרבנן.

ב. כיון שהקונה אינו מעשן מיד בקניה אלא מאוחר יותר, אין זה 'לפני עיוור'. לכן אמרו שאסור לתת אוכל למי שלא יברך ברכה ראשונה. שואלים הפוסקים: מדוע לא הזכירו את ברכת המזון, שהיא מן התורה? כיון שברכת המזון הינה מאוחרת, אין בה 'לפני עיוור'.

ג. יש שאמרו שבמסחר בצורה כזו אין איסור של 'לפני עיוור'.

ד. יש שאמרו, שאיסור עישון אינו על כל סיגריה וסיגריה בפני עצמה, וזו בסך הכל מידה רעה לעשן. אפשר לצרף את כל השיטות יחד, אבל אם ישאל השואל, נאמר לו: אל תמכור סיגריות, ואל תדאג שעל ידי כך לא תהיה לך פרנסה.