שיעורי הרב שלמה אבינר

משתמשי האתר היקרים! נשמח לתרומות ע"מ להמשיך את פעילות האתר ולשדרגה. תודה!

מי שבירך לחיילי צה"ל - פירוש (מאמר)

מתוך שיעורי הרב שלמה אבינר

גרסה מ־14:55, 30 בינואר 2018 מאת Maale (שיחה | תרומות) (Maale העביר את הדף מי שבירך לחיילי צה"ל (מאמר) ל־מי שבירך לחיילי צה"ל - פירוש (מאמר))

(הבדל) → הגרסה הקודמת | הגרסה האחרונה (הבדל) | הגרסה הבאה ← (הבדל)


[מ"באהבה ובאמונה"]

מי שבירך לחיילי צה"ל - פירוש

מי שבירך אבותינו אברהם יצחק ויעקב

הם היו אבותינו ואנו הולכים בדרכם. הם היו קדושים ויחד עם זה לוחמים. אברהם אבינו לחם נגד ארבעה מלכים ויעקב אבינו כבש שכם בחרבו ובקשתו. וכן משה רבינו ויהושע בן נון, עתניאל בן קנז ודוד המלך. הם היו לא רק חיילים מן השורה אלא מצביאים. כאשר מלחמה הכרחית לקיומנו, היא מלחמת ד' (אורות יד).


הוא יברך את חיילי צבא הגנה לישראל

כי הם עושים מצוה גדולה, מצוה משולשת בתורה: א. הגנה על העם ב. הגנה על הארץ ג. קידוש השם, כי כאשר אנו מוכים ונרצחים, נחמסים ונאנסים זה חילול השם. וכאשר אנו משיבים להם שוק על ירך זה קידוש השם (רבנו הרב צבי יהודה, לנתיבות ישראל א קיח). מצוה היא ביסודה ייחוד השם, ומתוך כך משרה על האדם קדושה ואף ברכה. היא מעבר יבק – ייחוד, ברכה, קדושה.


צבא הגנה לישראל

איננו צבא כיבוש, לא באנו לשדוד ארצות נכר, אלא להגן על עמנו וארצנו. אנו צבא הגנה, זו מהותנו. זו מלחמה הכרחית ומוסרית לכל הדעות, זו מלחמת מצוה לכל השיטות.


העומדים על משמר ארצנו

אשרינו שקיבלנו את ארצנו בחסדי ד', אך יש לשמור עליה יומם ולילה, ולא להירדם בשמירה. "ברזל ונחושת מנעלך" (דברים לג כה) - "כנגד כל ישראל שהיו גיבוריהם יושבים בערי הספר ונועלים אותה שלא יוכלו האויבים ליכנס בה, כאילו היא סגורה במנעולים ובריחים של ברזל ונחושת" (רש"י). אכן יש לנו 350 מיליון אויבים מסביב, ועוד שעוזרים להם כמיליארד מוסלמים וכמילארד נוצרים, ועוד כמה מיליונים מבפנים. ולא ינום ולא יישן שומר ישראל וצה"ל שלוחיו הנאמנים.


וערי אלוהינו

הארץ הזאת היא ארץ ד', היא ארץ הקודש, היא הארץ הקדושה, היא הארץ אשר עיני ד' אלהיך בה מראשית שנה ועד אחרית שנה, היא הארץ שבה ד' מחזיר שכינתו לציון. כל עם מוסר נפשו על ארצו, וקל וחומר אנו על ארץ קדשנו.


מהלבנון ועד מדבר מצרים ומן הים הגדול עד לבוא הערבה

כל הארץ הזאת כולה, מצווים אנו שלא נעזוב ממנה מקום בידי זולתנו מן האומות (רמב"ן, הוספה ד' לסהמ"צ לרמב"ם).


ובכל מקום שהם ביבשה באוויר ובים זהו צבא קדוש, זהו צבא אהוב, זהו צבא מלא אהבת ישראל שמוסר נפשו למען ישראל. זהו צבא מלא חברות ורֵעות ואחדות, זהו צבא שבו לכל חייל נזרקת נשמה חדשה, נשמה של ביטול היש לכלל ישראל. זהו צבא שלהיות בו זו גם חובה עליונה וגם זכות עליונה.


יתן ד' את אויבינו הקמים עלינו ניגפים לפניהם

אויבינו הם אויבי ד'. "ויהי בנסוע הארון ויאמר משה: קומה ד' ויפוצו אויביך וינוסו משנאיך מפניך" (במדבר י לה) – "משנאיך – אלו שונאי ישראל, שכל השונא את ישראל שונא את מי שאמר והיה העולם" (רש"י)


הקב"ה ישמור ויציל את חיילינו מכל צרה וצוקה ומכל נגע ומחלה

"ומאחר שיכנס בקשרי המלחמה, ישען על מקוה ישראל ומושיעו בעת צרה, וידע שעל ייחוד השם הוא עושה מלחמה, וישים נפשו בכפו ולא יירא ולא יפחד... וכל הנלחם בכל לבו בלא פחד ותהיה כוונתו לקדש את השם בלבד, מובטח לו שלא ימצא נזק ולא תגיעהו רעה, ויבנה לו בית נכון בישראל, ויזכה לו ולבניו עד עולם, ויזכה לחיי העולם הבא, שנאמר (שמואל א כה כח-כט): כי עשה יעשה ד' לאדנִי בית נאמן כי מלחמות ד' אדנִי נלחם ורעה לא תמצא בך... והיתה נפש אדנִי צרורה בצרור החיים את ד' אלהיך" (רמב"ם , הלכות מלכים ומלחמות ז טו).


וישלח ברכה והצלחה בכל מעשה ידיהם

"כי ברך אברכך והרבה ארבה את זרעך ככוכבי השמים וכחול אשר על שפת הים וירש זרעך את שער אויביו" (בראשית כב יז).


ידבר שונאינו תחתיהם ויעטרם בכתר ישועה ובעטרת ניצחון

"אם הוא מציל נפשות לקוחים למות, שהוא מזכה נפשו כאילו קיים כל התורה כולה, שהרי אמרו: 'כל המקיים נפש אחת מישראל כאילו קיים עולם מלא' (סנהדרין לז א), ועל כגון זה אמרו: אפילו ריקנין שבישראל מלאים מצוות כרימון (ברכות כז א), כי יש רבים מבני ישראל שנראים לְפָנִים (=במראה חיצוני) כלים ריקים, אבל יש בידם מצוה זו של הצלת ישראל שבזה הם מכריעים ועוברים את החכמים והגדולים שבישראל" (פלא יועץ, ערך הצלה). וקל וחומר, במציל רבים מישראל.


כי ד' אלוהיהם ההולך עמכם להילחם לכם עם אויביכם להושיע אתכם

"ד' צבאות הוא ד' אלהי ישראל, וצבאות ישראל צבאות ד' הם" (אורות כד). "כי מי הפלישתי הערל הזה כי חרף מערכות אלהים חיים (שמואל א, יז כו). "ואנכי בא אליך בשם ד' צבאות אלהי מערכות ישראל אשר חרפת" (שם מה). "כי תצא למלחמה על אויביך... לא תירא מהם, כי ד' אלהיך עמך המעלך מארץ מצרים... שמע ישראל, אתם קרבים היום למלחמה על אויביכם, אל ירך לבבכם אל תראו ואל תחפזו ואל תערצו מפניהם. כי ד' אלהיכם ההולך עמכם להילחם לכם עם אויביכם להושיע אתכם" (דברים כ א-ד).


  • פורסם בשאילת שלמה 327