שיעורי הרב שלמה אבינר

מי ראוי להיות דיין בישראל

[ראיין: הרב מרדכי ציון]

ש: ב"ה נבחרו 22 דיינים חדשים במדינת ישראל. מה הן אמות המידה לבחירת דיין?

ת: שלושה, כפי שמסבירה הגמרא ברכות לגבי בחירת בצלאל בן אורי בן חור: ד' בחר, משה רבנו בחר, העם בחר (ברכות נה א). ומרן הרב קוק מסביר בעין איה שמדובר בשלוש אמות מידה: א. קדושה וטהרה פנימית – וזאת רק ד' יודע. ב. גדלות בחכמה – וזאת רק משה רבנו יודע ובימינו ממשיכיו תלמידי החכמים. ג. קשר עם העם – וזאת העם יודע.

ש: אם את הקדושה הפנימית רק ד' מכיר, כיצד נדע אנחנו?

ת: אכן, קשה לנו להכיר את עולמו הפנימי של אדם. ובכל זאת, אחרי שנים של מגע איתו אפשר להכיר קצת.

ש: ואם אי אפשר למצוא את שלושת המעלות ברום גובהן, מה הם סדרי העדיפות?

ת: זאת מסביר שם מרן הרב קוק: קודם קדושה, אחר כך חכמה, ובסוף השפה אל העם.

ש: התנאי השני הוא גדלות בחכמה. לפי זה בועדה למינוי רבנים צריכים לשבת תלמידי חכמים. למעשה ישבו שם גם 4 נשים, שאינן בתקן תלמידי חכמים, אלא הן בדקו את יחסם של הדיינים לנשים. זה תקין?

ת: לצערנו לא. אנו חיים בעולם הפוך בו בודקים קודם את יחס העם ואחר כך את החכמה ולבסוף את הקדושה.

ש: אבל מאידך, יש אומרים שלנציגים החרדים בועדה היה משקל יתר והם הפעילו לחצים.

ת: איני בקיא כלל בזה. אבל בל נהיה תמימים, כולם הפעילו לחצים, כולם נעזרו בקשרים. כך הוא העולם הפוליטי, עד שיבוא משיח צדקנו. בינתיים אנו חיים בעולם כחני, והכנסת אינה בית-כנסת. אף אחד לא יכול להתלונן כאשר הוא מפסיד. הוא ידע מראש שזה עלול לקרוא. לא תמיד מנצחים. כאשר בוחרים בשיטת בחירות מסיימת, זה עם כל האימפליקציות וכל ההשלכות.

ש: אלה שהפסידו מתלוננים על יושב ראש הועדה שנטה יותר לצד החרדים?

ת: כל אחד בוחר כעניינו ומחליט כענייננו. וכיון שיש חילוקי דעות, הוא לא יכול למצוא חן בעיני כולם. רק המלך אחשורוש היה מלך טיפש שרצה לעשות כרצון איש ואיש. ובכלל מה רע בכך שיש דיינים חרדים?!

ש: רצו דיינים לאומיים-דתיים!

ת: אבל לא בוחרים דיין על פי שייכותו כחרדי או דתי-לאומי. אלא על פי שלוש אמות המידה. א. קדושה - וכי רבנים חרדים הם פחות קדושים? ב. חכמה – וכי הם פחות חכמים? ג. קשר לעם. אכן לדיין דתי-לאומי יש יותר קשר עם הציבור הדתי-לאומי. אבל זו רק אמת המידה השלישית. ובכלל, יש רק 10% דתיים-לאומיים באומה, אז הם לא יכולים לנהל את הכל. ומעל הכל, יש לחדול פעם אחת ולתמיד לחתוך את עם ישראל לחתיכות ולמגזרים, למפלגות ולקבוצות. אנו עם אחד! ומי כעמך ישראל גוי אחד בארץ! יש לבחור כל אחד על פי התאמתו לתפקיד ולא על פי שייכותו המגזרית.

ש: הטענה נגד יושב ראש הודעה היא שבועדה היו 5 חרדים ו5 לא חרדים, הוא היווה לשון המאזנים ונטה לצד החרדים.

ת: אבל גם הדתיים-הלאומיים קבלו 8 דיינים. הרי הוסכם, שיהיו שליש לחרדים אשכנזים, שליש לחרדים ספרדים ושליש לדתיים-לאומיים. אז 8 מתוך 22 זה בסדר!

ש: מספרית כן. אבל טענת המתלוננים היא שאותם 8 אינם כלל-ישראליים...

ת: זה נורא עד איפה מחלת הפירוד! קודם הם עושים פירוד בין דיינים חרדים לבין דיינים דתיים-לאומיים, על אף שכולם יראי שמים. אחר כך הם עושים פירוד בין דיינים דתים-לאומיים מגוון אחרלבין דיינים דתיים-לאומיים מגוון אחר. זה נורא! ומי מחליט מי כלל-ישראלי? גם זו מחלה שיש מחליטים שלהם מונופול בכלל-ישראליות. כמו שלואי 14 מלך צרפת היה אומר: המדינה זה אני, הם אומרים: כלל-ישראל זה אנו.

ש: הכל ברור. ובסיכום?

ת: חז"ל אומרים שכל מינוי בישראל, הוא מד' יתברך. "אפילו ריש גרגותא, משמיא מוקמי ליה" (בבא בתרא צ ב). אפילו האחראי על אמת המים, מן השמים ממנים אותו. לכן, אחרי המעשה, כיון שהיה חוקי ותואם את אמות המידה של הניהול הפוליטי, יש לקבל בכבוד ובשמחה את הדיינים שנבחרו. ולאלה שמתלוננים, מתבכיינים ומתאמללים ללא הירף, יש להוסיף עובדת סוציאלית. ויישר כח לשר, יושב ראש הועדה, שעתה ב"ה, יש לנו דיינים, וד' יברכם.

• פורסם בשאילת שלמה 408