שיעורי הרב שלמה אבינר

משתמשי האתר היקרים! נשמח לתרומות ע"מ להמשיך את פעילות האתר ולשדרגה. תודה!

מי מסוגל להיות תלמיד חכם

מתוך שיעורי הרב שלמה אבינר

מי מסוגל להיות תלמיד חכם

[שיחת הרב לתלמידי ישיבת איתמר]

חקרו וחקרו ולא מצאו מי מסוגל להיות תלמיד חכם. יש כל מיני סוגים של תלמידי חכמים: תלמיד חכם מקצועי, תלמיד חכם נגר, תלמיד חכם גבוה, תלמיד חכם נמוך, תלמיד חכם בכל התורה כולה ותלמיד חכם במסכת אחת.

בהלכות תלמוד תורה (ג, א) כותב הרמב"ם: "בשלשה כתרים נכתרו ישראל: כתר תורה, כתר כהונה וכתר מלכות. כתר כהונה- זכה בו אהרן שנאמר: 'והיתה לו ולזרעו אחריו ברית כהנת עולם'. כתר מלכות- זכה בו דוד שנאמר: 'זרעו לעולם יהיה וכסאו כשמש נגדי'. כתר תורה- הרי מונח, עומד ומוכן לכל ישראל שנאמר: 'תורה צוה לנו משה מורשה קהלת יעקב'. כל מי שירצה יבא ויטול. שמא תאמר שאותם הכתרים גדולים מכתר תורה? הרי הוא אומר: 'בי מלכים ימלוכו ורוזנים יחוקקו צדק בי שׂרים ישורו' הא למדת שכתר תורה גדול משניהם".

הרמב"ם אומר כל מי שירצה יבוא ויטול. כלומר אם יש לאדם חשק וצימאון לתורה, ודאי יזכה להתגדל בתורה ולהיות לברכה לעם-ישראל.

מסופר שבעיר סלוצק היה "יוס'לה השובב" שם דבר. הוא היה שובב עד מאוד, אינו מסוגל להתרכז, כמעט אינו יושב על ספסל הלימודים בחיידר. כל היום היה מתעסק עם היונים שעל גגות הבתים, עם הכלבים שברחובות והולך לשחות בנהר.

והנה, יום אחד, בהיותו בן שתים עשרה, הוא שמע מאחד הבתים איך אבא אחד גער בבנו: "מה אתה חושב? אני אתן לך שתגדל פרא אדם כמו יוס'לה השובב? אהרוג אותך ולא אתן! בשום אופן לא אתן לך לגדול כך!"

נדהם יוס'לה ממה ששמעו אוזניו והוא חשב לעצמו: מה? עד כדי כך הגעתי, שכבר נעשיתי מין שם דבר לגנאי בכל סלוצק?!

הלך יוס'לה לאביו ואמר לו: "אבא, החלטתי שאני נוסע ללמוד בישיבה!"

תהה האבא, שהכיר טוב את בנו, ואמר: "אל תבלבל לי במוח, לך ליונים ולכלבים שלך והנח לי!"

אבל יוס'לה עמד על שלו: "אבא, אני אומר לך בכל רצינות, אני רוצה ללכת לישיבה, ואם לא תתן לי – אסע לבד!"

אביו הבין שהוא רציני, ושאל אותו: "ובאיזו ישיבה אתה רוצה ללמוד?"

השיב יוס'לה: "וואלוז'ין!"

אביו פרץ בצחוק: "כדי להתקבל לוואלוז'ין צריך לדעת שני סדרים גמרא בעל פה, ואינך יודע אפילו דף אחד!".

יוס'לה התעקש ויצא מן הבית. הוא נסע שלושה ימים, חלק בעגלה ובחלק הלך ברגל, ובסוף הגיע לישיבת וואלוז'ין.

הוא ביקש לדבר עם ראש הישיבה. הראו לו חדרו של ראש הישיבה ונכנס.

ראש הישיבה, ר' חיים מוואלוז'ין, שאל: "מה רצונך?"

יוס'לה ענה: "אני רוצה להיכנס לישיבה!"

ראש הישיבה שאל: "ומה אתה יודע?"

אמר יוס'לה: "כלום. אני לא יודע שום דבר, אבל אני רוצה ללמוד!"

אמר ראש הישיבה: "אם תרצה – תוכל, קום והיכנס לישיבה!"

ר' חיים סידר לו חברותות, כל חברותא למשך חצי שעה, וכך עבר על כל התנ"ך בתוך כמה שבועות. המשיך ולמד, ובתוך כמה חודשים עבר על כל המשנה. ואחר כך סידר לו ר' חיים חברותות בגמרא. את הבר מצוה שלו חגג בישיבה, וכשנעשה בן ארבע עשרה, כבר היה בחור למדן לכל דבר. הוא המשיך לגדול בתורה, ולמד שמונה עשרה שעות בכל יום.

יום אחד, יוס'לה קיבל מכתב מאמו, שפרצה שריפה בחנות של אביו, "חזור נא הביתה ועזור לאביך לשקם מחדש את פרנסתו" כתבה האם.

הוא נכנס אל ר' חיים והראה לו את המכתב. ראש הישיבה נתן לו כסף לשלוח להוריו, ואמר לו לחזור ללימוד התורה.

עבר עוד זמן, ויוס'לה קיבל עוד מכתב מאמו: "אבא שלך חולה, מצבו גרוע ביותר, בוא הביתה עכשיו!"

שוב נכנס יוסל'ה לראש הישיבה והראה לו את המכתב מאמו. ושוב נתן לו ראש הישיבה כסף לשלוח הביתה ואמר לו לחזור ללימוד התורה.

כעבור זמן לא רב, יוס'לה קיבל מכתב שלישי מאמו: "אבא נפטר! תחזור הביתה!".

נכנס יוסל'ה בוכה אל ר' חיים. ר' חיים בכה יחד איתו, אמר לו לשבת "שבעה" בישיבה ואחר כך לחזור ללימוד התורה. וגם נתן לו כסף לשלוח לאימו.

לאחר כמה שנים נפטר רבה של סלוצק. באו תושבי העיר לישיבת וואלוז'ין לחפש רב. ראש הישיבה אמר שיש לו רב בשבילם, ומיד קרא ליוס'לה.

אמר ראש השיבה: "האם זוכרים אתם שהיה אצלכם ילד מאוד שובב, שקראו לו יוס'לה? מה קרה איתו?"

אמרו: "ודאי. ילד שובב עד מאוד, אבל מזה כמה שנים שהוא נעלם ואיננו, ואין אנחנו יודעים לאן נעלם..."

הציע להם ר' חיים את ר' יוסל לרב, ואמר להם שהוא-הוא יוסל'ה השובב... והוסיף ר' חיים ושיבחו בתארים רבים, ותושבי העיר הסכימו מיד לקבל את ר' יוסל- הוא יוסל'ה השובב- לרב העיר סלוצק.

לאחר מכן הסתודד ראש הישיבה עם ר' יוסל, ואמר לו שהשטן שרף את חנותו של אביו, הביא מחלה על אביו והמית את אביו כדי שיחזור הביתה ויפסיק לצמוח כתלמיד חכם.

וסיים ר' חיים מוואלוזין: מאושר הוא עתה אביך בגן עדן. הוא שמח בתורה שאתה לומד! ועכשיו, יורה וילמד האיש הזה בקהילה הגדולה דסלוצק!

[מקור הדברים הוא ספר "שאל אביך ויגדך" ח"א עמ' קפז. וספר אני לא שווה עמ' 170-125. ועיין על תולדות הסיפור.]


לכן, צדק הרמב"ם באומרו שיש תנאי אחד להיות תלמיד חכם וזהו הרצון.

יש בדיחה מתלמידי הגאון מוילנא: אתה רוצה להיות גאון: "ויל- נא" ביידיש: "רק תרצה".

ומה אם אין לאדם רצון?

אמר רבי שמחה בונם מפסישחה, תלמידו של המגיד ממזריטש: "אם אין לאדם רצון- שירצה לרצות".

ומה אם אין לו רצון לרצות?

שירצה לרצות לרצות. ומה אם אין לו רצון לרצות? שירצה לרצות, שירצה שירצה שירצה לרצות וכו'...


  • פורסם בשאילת שלמה 302