שיעורי הרב שלמה אבינר

משתמשי האתר היקרים! נשמח לתרומות ע"מ להמשיך את פעילות האתר ולשדרגה. תודה!

מי מחייב אותך ללמוד תורה? (מאמר)

מתוך שיעורי הרב שלמה אבינר

מי מחייב אותך ללמוד תורה?

כתוב בגמרא יומא (לה ב): עני ועשיר רשע באין לדין, לעני אומרים לו: מפני מה לא עסקת בתורה? אם אומר: עני הייתי וטרוד במזונותי, אומרים לו: כלום עני היית יותר מהלל? אמרו עליו על הלל הזקן שבכל יום ויום היה עושה ומשתכר בטרפעיק, חציו היה נותן לשומר בית המדרש, וחציו לפרנסתו ולפרנסת אנשי ביתו. פעם אחת לא מצא להשתכר, ולא הניחו שומר בית המדרש להכנס. עלה ונתלה וישב על פי ארובה כדי שישמע דברי אלהים חיים מפי שמעיה ואבטליון. אמרו: אותו היום ערב שבת היה, ותקופת טבת היתה, וירד עליו שלג מן השמים. כשעלה עמוד השחר אמר לו שמעיה לאבטליון: אבטליון אחי! בכל יום הבית מאיר, והיום אפל, שמא יום המעונן הוא? הציצו עיניהן וראו דמות אדם בארובה, עלו ומצאו עליו רום שלש אמות שלג. פרקוהו, והרחיצוהו, וסיכוהו, והושיבוהו כנגד המדורה. אמרו: ראוי זה לחלל עליו את השבת.

עשיר אומרים לו: מפני מה לא עסקת בתורה? אם אומר עשיר הייתי וטרוד הייתי בנכסי, אומרים לו כלום עשיר היית יותר מרבי אלעזר? אמרו עליו על רבי אלעזר בן חרסום שהניח לו אביו אלף עיירות ביבשה, וכנגדן אלף ספינות בים, ובכל יום ויום נוטל נאד של קמח על כתיפו ומהלך מעיר לעיר וממדינה למדינה ללמוד תורה. פעם אחת מצאוהו עבדיו ועשו בו אנגריא. אמר להן: בבקשה מכם, הניחוני ואלך ללמוד תורה! אמרו לו: חיי רבי אלעזר בן חרסום שאין מניחין אותך! ומימיו לא הלך וראה אותן, אלא יושב ועוסק בתורה כל היום וכל הלילה.

רשע אומרים לו: מפני מה לא עסקת בתורה? אם אמר: נאה הייתי וטרוד ביצרי. אומרים לו: כלום נאה היית מיוסף? אמרו עליו על יוסף הצדיק: בכל יום ויום היתה אשת פוטיפר משדלתו בדברים, בגדים שלבשה לו שחרית לא לבשה לו ערבית, בגדים שלבשה לו ערבית לא לבשה לו שחרית. אמרה לו: הישמע לי! אמר לה: לאו. אמרה לו: הריני חובשתך בבית האסורין. אמר לה: ד' מתיר אסורים. - הריני כופפת קומתך. - ד' זוקף כפופים. - הריני מסמאת את עיניך. – ד' פוקח עיוורים (ע"פ תהלים קמו). נתנה לו אלף ככרי כסף לשמוע אליה לשכב אצלה להיות עמה ולא רצה לשמוע אליה. לשכב אצלה - בעולם הזה, להיות עמה - לעולם הבא.

נמצא, הלל מחייב את העניים, רבי אלעזר בן חרסום מחייב את העשירים, יוסף מחייב את הרשעים. כלומר, אין תירוץ למי שאינו עוסק בתורה.

מובא בספר 'עלינו לשבח' (בראשית עמ' רבע-רעג), הקשה הג"ר משה מרדכי אפשטיין, שהיה ראש ישיבת חברון: מה צדק יש בדבר, לגשת לאדם רגיל ולהביא לו ראיה מהלל או מרבי אלעזר בן חרסום או מיוסף הצדיק?! הרי מדובר בדמויות מיוחדות במינן, ואחד לריבואי ריבואות מגיע לדרגות גבוהות שכאלו? כיצד אפוא מביאים בבית דין של מעלה ראיה ותביעה מאנשים מסוג כזה? ואנו יכולים להוסיף את הסיפור החסידי המפורסם שאמר ר' זוסיא מאניפולי: כשאבוא לשמים, אם ישאלו אותי למה לא הייתי משה רבנו, אשיב להם: נו, באמת, שזוסיא יהיה משה רבנו? ואם ישאלו: טוב, אז למה לא היית הרמב"ם? גם כן אשיב להם: נו, באמת, שזוסיא יהיה הרמב"ם? אבל כשישאלו אותי, למה לא היית זוסיא? זו תהיה באמת טענה גדולה. למה זוסיא לא יהיה מה שהוא יכול להיות. לכן, האם אנחנו יכולים לקחת דוגמא מהלל, רבי אלעזר בן חרסום ויוסף הצדיק?

וענה הג"ר אפשטיין: כן, זה בדיוק מה שהגמרא מלמדת אותנו. והיא היא הנותנת. ללמדנו על עומק הדין, ועל כך שכל אחד צריך לקחת מהאנשים הללו דוגמא ומופת לחייו הוא, וללמוד מהם כיצד לנצל את הכוחות הניתנים בידיו, ורק בידיו, על מנת לעבוד את בוראו בלבב שלם. אולי אנו לא יכולים להגיע למדרגתם, כמו שאמר ר' זוסיא, אבל אנו יכול לעבוד באותם הכוחות כמותם.

א"כ יש לנו דוגמאות לכל מקרה ולכל מצב. מבוגר שאומר אני יותר מדי זקן ולא למדתי תורה עד הנה, רבי עקיבא - שהתחיל ללמוד תורה בגיל ארבעים - מחייב אותו. בחור שאומר אני יותר מדי צעיר, רבי אלעזר בן עזריה – שהתמנה לנשיא הסנהדרין בגיל שמונה עשרה, מחייב אותו. אישה שמסרבת ללמוד בטיעון שהיא אישה, נחמה ליבוביץ' מחייבת אותה. רופא שאומר שהוא טרוד ברפואתו, הרמב"ם מחייב אותו. בעל עסק שהטוען שהוא עסוק בעסקיו, הג"ר ברוך אפשטיין בעל 'תורה תמימה', שעבד כל יום בבנק, מחייב אותו. הסובל מכל מיני צרות, רבי יוחנן, שאיבד עשרה בנים בחייו, מחייב אותו. אדם מוגבל באופן פיזי, משה רבנו שהיה כבד לשון, יעקב שצלע, יצחק שהיה עיוור, חושים בן דן שהיה חרש - מחייבים אותו.

כתוב בגמרא שבת (לא א): בשעה שמכניסין אדם לדין אומרים לו: נשאת ונתת באמונה? קבעת עתים לתורה? עסקת בפריה ורביה? צפית לישועה? וכתוב בגמרא קידושין (מ ב): אין תחילת דינו של אדם אלא על דברי תורה. הקשו התוספות (קידושין שם) שבגמרא שבת אין תחילת דינו בדברי תורה אלא אם נשא ונתן באמונה? ותירץ המהרש"א (סנהדרין ז א בחדושי אגדות) שבאנשי תורה, כמו רבנים או כולל'ניקים, שואלים אותם קודם על דברי תורה, ואנשי עבודה שואלים אותם קודם על העסק באמונה, אך גם שואלים אותם אם קבעו עתים לתורה. כלומר, כל אחד חייב ללמוד תורה, ואחד המרבה ואחד הממעיט ובלבד שיכוון אדם את דעתו לשמים (עיין ברכות ה ב).

ועיין מאמרי הראיה (עמ' 185).


  • פורסם בשאילת שלמה 338