שיעורי הרב שלמה אבינר

מי היה מאמין?

[ראיון עם הרב על ספרו "נר באישון לילה". מ"מעייני הישועה"]

לאחר למעלה ממאה ספרים שכתב בנושאים הלכתיים, אמוניים והוויית החיים היהודיים, פנה הרב שלמה אבינר לכתיבת ספרו החדש. הספר נפתח בפסוק - "לא ימצא בך... קסם קסמים מעונן ומנחש ומכשף... ודורש אל המתים כי תועבת ה' כל עשה אלה... תמים תהיה עם ה' אלקיך" (דברים יח).

"נר באישון לילה", מדריך לאמונות תפלות לאור התורה והמדע, הוא שם יצירתו החדשה של הרב. לאחר קריאה מרתקת במדריך המקוצר והתמציתי הזה, פנינו לרב, לשמוע מה הביא את אחד מראשי הרבנים של הציונות הדתית, לכתוב על נושאים כמו המפלצת מלוך-נס, אחיזת עיניים, והחוט האדום המפורסם. הבשורה הטובה היא, שאין מפלצות בעולם. 'מורה נבוכים', גרסת התשע"ג.

"לשם גילוי נאות", פותח הרב את הראיון, "לפני שלמדתי תורה, למדתי מדעים".

הרב למד מתמטיקה במשך שבע שנים באוניברסיטה, ובהכשרתו הוא מהנדס אלקטרוניקה (!). "כשהגעתי לארץ החלטתי שמדעים זה מאד חשוב אבל אני רואה יותר חשיבות ללמוד תורה. גם אחרי שלמדתי תורה, זכרתי הרבה מהמדעים שלמדתי ואף המשכתי להתעניין במדעים פה ושם", הוא מדגיש.

להאיר את המציאות

הבסיס הזה, בשילוב פרוייקט השו"ת סמס המפורסם, ככל הנראה, הביאו את הרב לכתוב ספר המסביר למעלה מ - 500 ערכים, חלקם מיתוסים ואגדות, חלקם סגולות ורובם אמונות תפלות. ערכים רבים מוקדשים לבירור אמונות תפלות המתחזות לשיטות מדעיות או רפואיות. צמדי מלים כמו "הבל הבלים" חוזרות על עצמן הרבה בספר, ולאחר הצגת מקורות תורניים ומדעיים חובקי עולם, המסקנה היא אחת וברורה: האמונות הללו תפלות לגמרי, ואין להן שום אחיזה. לא ביהדות, ולא במציאות.

מדוע הרב בחר לכתוב את הספר הזה?

"כתבתי על הרבה נושאים אחרים וכבר ארבעים שנה אני כותב ספרים. אני לא כותב דווקא על הנושא הזה, אלא גם על הנושא הזה. אל הספר הזה ניגשתי אחרי יותר ממאה או מאה חמישים ספרים, ואחרי הרבה נושאים אחרים יותר חשובים".

מה משמעות השם 'נר באישון לילה'?

"נר - מטרת הספר להאיר, באישון לילה - בגלל שאמונות תפלות זה לילה - חושך. המטרה היא להאיר את המציאות. לשלילת האמונות התפלות וגם לסייע לאדם לחשוב בצורה נכונה, רציונאלית".

איך בחר הרב את הערכים המסוימים שנכנסו לספר?

"כתבתי לפי מה שזכרתי. האמת שהיה עוד הרבה הרבה מה לכתוב, אבל אי אפשר להכניס בכריכה רכה, ספר יותר מדי עבה. לכן, הכנסתי בעיקר את הנושאים עליהם שאלו אותי, או דברים שנזכרתי. במיוחד עזר לי העורך - יוני פרלשטיין. לולא עבודתו זה לא היה יוצא".

מדוע?

"כי הייתי טרוד ועסוק בעניינים אחרים, והוא לקח את כל החומר שהיה לי והוסיף עוד חומר מחוקרי העולם".

בהקדמה לספר הרב מבהיר כי הספר אינו אנציקלופדיה הפורשת את מכלול הדעות בעד ונגד אלא הוא מסה ומסע לעבר הרציונאליות והחשיבה הבהירה.

מהיכן המקורות אותם מציג הרב?

"יש שני סוגי אמונות תפלות. הראשונות לאור התורה והשניות לאור המדע. לאור התורה - הצגנו את מקורות התורה. לאור המדע - הצגנו מקורות מכתבי עת מדעיים בשולי הערכים. ישנם גם כמה מקורות כלליים, בהתחלת הספר". בספר עצמו תמצאו אפילו מראי מקום לסרטוני יוטיוב. "פרופ' ישראל אומן", הוא מעיר אגב, "עבר על הערך 'דילוגי אותיות בתורה'. הוא הרי מתמטיקאי כביר, ובתחילה, הוא תמך בתורת הדילוגים. אחר כך כשחקר יותר את הנושא, שלל אותו. הוא עבר על הערך והעיר כמה הערות והערך תוקן על פי כמה מהערותיו. לגבי מקורות התורה - הבאנו מהכל. יש מקורת של חמישה חומשי תורה, כמו 'לא ימצא בך קוסם', קסמים מספר דברים, יש מקורות נביאים מישעיהו, יש מקורות מתנאים, מאמוראים, וגם מאחרונים".

מה ההבדל בין סגולות לבין אמונות תפלות?

"זה תלוי. סגולות הן הדרכות של חז"ל או של רבותינו, שאין להן הסבר, לא הלכתי ולא הגיוני, אבל אנחנו מאמינים. אמונות תפלות, אלו דברים שאין להם מקום. בהקדמה, אני מביא את דברי הרמב"ם באגרת שמסביר שיכולים להיות שלושה מקורות לאימות הידיעות. או השכל, או הניסיון או נבואה ורוח הקודש. יתכן דבר שאין לו מבוא שכלי, ואף לא ניסיוני, אבל כיוון שהוא בא ממקור נבואה ורוח הקודש אנחנו מאמינים בו וביכולותיו. אבל אם יש אמונה תפלה שהיא לא שכלית ואין לה הוכחה ניסיונית ואין לה מקור של נבואה היא בטלה ומבוטלת. גם אימות שכלי, זה לא דבר קל. הרבה אנשים אומרים 'הנה עובדה זה עזר'. הוא לא יודע שככה לא מוכיחים דברים. צריך מחקר סטטיסטי, צריך מחקר בחלוקה אקראית, מבוקר, כפול סמיות. כפול סמיות הכוונה, שהנחקר לא יודע אם הוא קיבל את התרופה או תרופת דמה, כדי לנטרל אפקט פסיכולוגי כלשהו. גם החוקר לא יודע. דבר חשוב שנידון הרבה בספר הוא עניין ההטיה".

כלומר?

"הדעות הקדומות והרגלי החשיבה של האדם משפיעות על איסוף הנתונים והסקת המסקנות שלו. קיימות כל מיני הטיות. הטיית אישור - שנוטים לחפש יותר ולהסתמך יותר על מידע המאשר אמונות והשערות קודמות. הטיית הראיה לאחור - נטייה להפריז בהערכת היכולת לנבא מאורעות. כלומר הוא לא נביא על מה שיהיה אלא רק אחרי שזה היה. הטיית הנסיין - הטיה הנובעת מהנחותיו של עורך הניסוי, הטיית פרסום - נטייה בקרב החוקרים לדווח רק על תוצאות חיוביות. בסופו של דבר אין לנו מידע שלם. הספר אינו מונה רק רשימה של אמונות תפלות אלא יש גם הרבה ערכים שמסבירים איך צריכה להיות חשיבה מדויקת".

מה מותר ומה אסור בתחום הזה? יש אנשים שזוהי הפרנסה שלהם.

"המתקשרים למשל, זה אסור מן התורה, "ידעוני דורש אל המתים". זה שטויות. יש כל מני סגולות מזויפות שאני מביא בתוך הספר בשם רבנים. אחד הרוצה סגולה לפרנסה, אז הוא עושה כל מיני דברים מוזרים ובסוף אין לו פרנסה אבל איך ייתכן? הרי זו סגולה. ובכן, זה שמוכר את הסגולה באמת זה מגדיל לו את הפרנסה", הוא צוחק. "לגבי דרישה אל המתים יש מחלוקת בין הראשונים. כולם מסכימים שזה אסור, חלק אומרים שזה אפשרי וחלק אומרים שלא. גם אם יש דבר כזה, זה לא אומר שהמתקשרים הללו, יודעים לעשות את זה וכל אלה שנחקרו (ראה דוגמאות בספר) התברר שהכל רמייה. יש ארגון אמריקאי, שפועל כבר הרבה שנים להוכיח אחת ולתמיד אם הדברים אמיתיים או לא. הם הבטיחו פרס למי שיגלה יכולת לעשות דברים כאלה, לדרוש אל המתים, אבל הוא חייב להסכים להיחקר. אלה שהסכימו, המעטים, התבררו כרמאים בעלי טריקים. וכן הלאה. יש באמריקה אמן-אשליות-חוקר אחד בשם ג'יימס ראנדי, שמוכיח שכל דברי הקוסמות הללו הם רמאות. הרבה אמונות תפלות יש. הפרס בינתיים כבר עלה להרבה מאד, למי שיצליח להוכיח יכולות. בתשכ"ד זה היה 1000 דולר. היום זה כבר מיליון. כמובן שאף אדם לא זכה בו".

יש היום מתקשרים, דתיים, מאמינים. מה הרב חושב על זה?

"יש גם אנשים דתיים שמאמינים בשטויות האלה. קוראים לזה מנוסת התבונה. היא פוגעת גם באנשים דתיים. גם באנשים מאד חכמים אבל שחכמים בתחום אחד, ובתחום אחר, הם אומרים שטויות. למשל תורת הדילוגים. זוהי תורה שאושרה, על ידי קבוצה של מתמטיקאים דתיים. הבעיה היא שזה לא מתמטיקה. זה סטטיסטיקה. בשבילנו הפשוטים, אנחנו לא רואים הבדל בין השניים ובכל זאת זה לא אותו דבר. קבוצה של יראי שמיים אמריקאים סטטיסטיקאים שכוללת גם רבנים, ביררו ואמרו שעניין הדילוגים הוא לא נכון, ושבספר מספיק ארוך אפשר למצוא כל מה שרוצים. לכן, בספר הזה, תמצאו עזרה לחשיבה רציונאלית".

יש הבדל בין אשכנזים לספרדים לעניין הסגולות והאמונות התפלות?

"אני לא חושב שיש הבדל. יש אנשים שמאמינים באמונות תפלות. ייקים למשל, אין להם כמעט ב"ה. יש ספרדים עם אמונות תפלות ויש כאלו בלי. אין הבדל. האמונה בהן חוצה את כולם. כל העדות, גברים ונשים עשירים ועניים. כל המעמדות, כל העמים. יצר הרע של השטויות הוא לא מפונק. הוא ניגש לכולם".

מה היחס של היהדות לנושא המזלות, האמונות התפלות?

"אם הכוונה לאסטרולוגים, כל מה שיש היום, זה הכל הבלים. היה חוקר צרפתי. הוא חילק למאה אנשים הורוסקופ חינם רק בתנאי שיגידו לו אם מה שכתוב עליהם הוא נכון או לא. כמעט כולם אמרו לו קלעת בול. 94 אחוזים מהמשיבים ו - 90 אחוזים מבני משפחותיהם השיבו שאפשר לזהותם על פי ההורוסקופ, אלא מה? כולם היו זהים והועתקו מהורוסקופ של רוצח סדרתי. זוהי תופעת האמיתות הכלליות. כלומר יש אמיתות כלליות שכל אחד מוצא את עצמו בפנים וזה כל כך מתאים לו. בפסיכולוגיה זה נקרא 'אפקט פורר'. פורר היה פסיכולוג שביקש מסטודנטים לדרג ניתוח אישיות שחילק להם. הוא נתן לכל אחד תיאור אישיות בהתאמה אישית כביכול, וביקש מהם לדרג עד כמה זה נכון. הדירוג הממוצע של הנכונות היה גבוה (4.2 מתוך 5), כשלמעשה הוא חילק לכולם את אותו ניתוח, שהכין מגזרי הורוסקופים. איך זה קרה? זה מה שנקרא אמיתות כלליות".

ביקשנו מהרב אבינר שיסביר לנו על כמה מהערכים אותם הוא הביא בספרו:

שידוכים והתאמת שמות

"באמת למה כתבתי? כי הרבה אנשים סובלים מזה. הם רוצים להתחתן, פתאום אומרים להם השמות לא מתאימים. אין דבר כזה! אם הייתה אפשרות על פי השמות לדעת, זה היה כתוב בגמרא ובשולחן ערוך".

איך זה פועל?

"אם הגימטריא הקטנה של הבחור והבחורה שווה, הם מתאימים. אם הגימטריא של הבחור יותר גדולה משל הבחורה, אז הם סופר מתאימים. בעיני הטיפשים הללו בחור שווה יותר מבחורה", הוא מעיר. "אם חלילה זה הפוך, והגימטרייא של הבחורה, גדולה משל הבחור, אז זה לא טוב. העיר לי מישהו - בשמות האבות והאמהות לעניין הגימטריא הקטנה, שרה זה יותר מאברהם רבקה יותר מיצחק, רחל יותר מיעקב, ציפורה יותר ממשה רבנו. לפעמים בא בחור מסכן, לא יכול להתחתן. אם קוראים לו דוד הגימטריא שלו קטנה מאד. בחורה בשם שושנה, במקרה הזה היא אבודה. אם זה לא היה עצוב זה היה מצחיק. הסטייפלער זצ"ל, ששמע על זוג כזה שאמר לו כי הגימטריא שלהם לא מתאימה, כעס על כך זמן רב. הוא שאג שכל אלה שטויות והבלים ובירך את הזוג".

הימנעות מאכילת קצה הלחם

"יש שחושבים שמי שאוכל את קצה הלחם זה לא טוב. אין לזה מקור. אדרבה, כידוע שכשמברכים על הלחם, לא מברכים על הרך אלא על הקשה".

קברי צדיקים

"זה משהו אחר. לקברי צדיקים יש מקור בשולחן ערוך ואצל יהושע וכלב. השאלה היא אחרת. לא האם ללכת לקברי צדיקים או לא, אלא מה לעשות שם. מה שחשוב, זה לא לעשות מזה עיקר. העיקר זה תשובה ותפילה, וצדקה. זה יותר חשוב. במקום לבזבז הרבה כסף לנסוע ולחזור (הרב מזכיר גם את איסור יציאה מן הארץ), עדיף שהכסף הזה יעבור לעניים. הזמן שהוא נוסע, אפשר לנצלו ללמוד תורה ולעשיית חסד. הרב אוירבעך זצ"ל, כאשר היה נוסע לישיבת קול תורה, הוא היה מקפיד לעצור מול הר הרצל ולהתפלל שם. הוא תמיד אמר 'יש שם צדיקים הם נהרגו בשביל עם ישראל'. אין איסור בביקור בקברי צדיקים, צריך תמיד לזכור לא להפוך עיקר לטפל וטפל לעיקר".

לוך נס

"אנשים סיפרו סיפור שיש איזו מפלצת באגם 'לוך נס'. אני לא יודע אם אנשים יודעים על זה. חיפשו וחיפשו הורידו צוללות שחיפשו ולא מצאו שום דבר. כנראה ראו בעלי חיים השכיחים שם כגון דגים גדולים, או עצמים דוממים, בולי עץ, או מתיחות שבוצעו על ידי מקומיים. הרבה אנשים אוהבים מתיחות ורואים שאנשים מאמינים אז עושים מהם צחוק. מפלצות זו המצאה. אין בסקוטלנד כלום. חיפשו הרבה ולא מצאו".

מעבר מתחת לסולם

"הרי זה ברור שמי שנמצא על הסולם עלול ליפול מהסולם, אז מסוכן לעבור מתחת סולם כשמישהו נמצא עליו. זו דוגמא לאמונה תפילה ממקור נוצרי. תורת המשולש. הסולם רומז לאמונת השילוש, אז אם אתה עובר דרכו זה חילול הקודש. נעיר באותה הזדמנות, שאם יש אמונות בהן מאמינים רק אשכנזים המקור הוא נוצרי. אם יש אמונות בהן מאמינים רק ספרדים המקור הוא מוסלמי. אם זה גם וגם, זה כבר אמונות תפלות של עבודה זרה קדומה".

סימן לידה

"אומרים שאם יש סימן לידה לילד על הפנים, זה בגלל שאמא שלו נבהלה מבעל חיים... כמובן זה הבלים ללא שום הוכחות".

חוט אדום

"אני לא יודע מה חושבים שזה עושה. כנראה נגד עין הרע. המנהג הזה של חוט אדום לא קשור לכותל ולא לעם ישראל. זה מנהג בעולם כולו. יש גם תולים ליד עריסה של תינוק. בתוספתא שבת כתוב שזה מדרכי האמורי, שהוא המושג ההלכתי המקביל לאמונה תפלה".

גלגול נשמות

"זה כבר משהו אחר. זה מוזכר אצל האר"י ז"ל. וגם בספר הזוהר. זה בא אלינו ברוח הקודש. יחד עם זה, האר"י ז"ל בעצמו אומר שלא לחשוב שהנשמה עצמה היא שמתגלגלת. אלא ניצוץ. צריך להיזהר מהבנה שטחית".

לסיום, הרב אבינר חותם בסיפור. "מספרים על פיזיקאי דגול שהייתה תלויה לו פרסה בחדר. 'כבודו מאמין בפרסה?' שאלו אותו. לא! הוא ענה. חלילה! אבל אומרים שזה מביא מזל טוב גם למי שלא מאמין... גם אנשים חכמים ממשיכים להחזיק בהבלים".

כאמור, ההבדל בין אמונות תפילות לסגולות הוא מהותי, ועצתו של הרב אבינר, ומסקנת המדריך שחיבר היא "תמים תהיה עם ד' אלוקיך".

• פורסם בשאילת שלמה 285