שיעורי הרב שלמה אבינר

מידות טובות - כיצד?

[הרב שלמה אבינר]

שאלה: איך זה שבקרב לומדי תורה יש לפעמים עיוותים מוסריים? וכי אין התורה מיישרת את האדם?

תשובה: זו שאלה כואבת מאד הנוגעת לחילול השם. חז"ל אומרים שאם אדם לומד תורה אבל התנהגותו אינה מוסרית, אין דיבורו בנחת עם הבריות אלא הוא פוגע ומעליב ומרכל, ואין משאו ומתנו באמונה, הוא אינו אמין בעסקים, משקר ומרמה, ובעל מוסר תשלומים ירוד, מה הבריות אומרות? אוי לו למי שלמד תורה, אוי לו לאביו שלימדו תורה, אוי לו לרבו שלימדו תורה, ראו זה שלמד תורה, כמה מכוערים מעשיו! ונמצא שם שמים מתחלל, כי הבריות תוהות: מה שווה כל התורה שלו?!

אבל במצב הפוך, אם אדם שלומד תורה, דיבורו בנחת ומשאו ומתנו באמונה, מה הבריות אומרות? אשרי מי שלמד תורה, אשרי אביו שלימדו תורה, אשרי רבו שלימדו תורה, ונמצא שם שמים מתקדש (יומא פו א, ונפסק ברמב"ם הלכות יסודי התורה סוף פרק ה).

אכן שאלה כואבת: איך יתכן שלמד תורה ולא למד יושר? אלא שבתורה יש מקצועות שונים, ומי שלומד מקצוע א' אינו יודע על ידי זה מקצוע ב'. הלומד שבת אינו יודע על ידי כך כשרות, והלומד כשרות אינו יודע בכך יושר ומידות טובות. מה שלא לומדים לא יודעים!

למשל, ירמיה הנביא צועק "ותופשי התורה לא ידעוני" (ב ח) - הם יודעים דברים רבים, גדולים וקדושים אך אינם יודעים את ד', כי לא למדו אמונה. הרמב"ם, או ליתר דיוק הראב"ד, מזכיר שהיו בדורו רבנים גדולים אשר טעו וחשבו כי לקדוש ברוך הוא יש גוף (הלכות תשובה פ"ג ה"ז). בתיקוני זוהר מופיע המושג 'אורייתא יבשה', תורה יבשה, כיוון שלא למדו עניינים פנימיים (תיקון ל).

זה הכלל: מה שלא לומדים, לא יודעים. נכון שבתורה הכל מאוחד ומשולב, מאורג ומשורג, והיא כולה ספוגה מוסריות ומידות טובות, אך לפעמים צריך עמל מיוחד כדי להעלות זאת. לכן הרמב"ם כתב חיבור מיוחד על תיקון המידות "שמונה פרקים", ולא סמך על שאר לימודי הקודש. הוא כותב שאם אדם אינו עסוק תדיר בהערכת מצבו המידותי ובנקיטת אמצעים בהתאם, הוא עלול להיכשל. הוא מביא דוגמא מופלאה מאדון כל הנביאים והחכמים, בחיר המין האנושי לכל דורותיו, משה רבינו, שעקב זה אמר "שמעו נא המורים" והגיע לידי כעס (פרק ד).

זאת זעקת הרמח"ל, על כך שלומדים תורה ומקצועותיה הקדושים אך אין לומדים תיקון המידות. וזאת למה? היש מי שטוען שאין זה חשוב? לא, כולם מודים שזה הכי חשוב, אך הם סוברים שלימוד זה מיותר, ושהם יודעים היטב מילדותם מה זה להיות מוסרי. אך אין זה נכון. יש כאן חכמה גדולה שצריכה לימוד, הן יראת ד' היא חכמה (הקדמת מסילת ישרים).

ייתכנו לומדי תורה צדיקים וחכמים, אך את זאת לא למדו. למשל, בישיבת רבי עקיבא, התלמידים לא נהגו כבוד זה בזה (יבמות סב ב), לשון הרע וסיפור גנות חברו (מהרש"א שם). והרי רבי עקיבא לימד "ואהבת לרעך כמוך, זה כלל גדול בתורה" (ירושלמי נדרים פ"ט הל' ד), אבל לא ברור שלמדו זאת ממנו. ודאי שחינוכו זיכך אותם ממידות רעות אך לא עד תום (עיין להלן בשם הסטייפלר). וכן מסופר על תלמיד חולה שאף אחד לא בא לבקרו, נכנס רבי עקיבא, ניקה וטאטא. אמר לו התלמיד: רבי החייתני (נדרים מ א). פלא! הרב ביקר ולא תלמידיו.

מה שלא לומדים לא יודעים. אך לא די ללמוד, צריך לקיים כדי לא להגיע למצבים חמורים כמו דואג האדומי שהיה "אביר הרועים" (שמואל א, כא ח), כלומר אב בית דין בסנהדרין (רש"י שם), אבל דיבר לשון הרע (סנהדרין צג ב. רש"י). הא כיצד? אומרים חז"ל: "תורתו מן השפה ולחוץ" (שם קו ב). יתכן לימוד מידות טובות בלי חדירה פנימה אל תוך האישיות.

מסופר על אדם שביקש מחברו טובה. זה השיבו בזעם: אינך רואה שאתה מפריע לי! אני באמצע כתיבת ספר של חסד!

יש להקדיש זמן ללימוד מידות טובות וגם להקדיש זמן לתקן את עצמו. לכן כך בנוי ספר מסילת ישרים: לימוד המידה באופן כללי ופרטי – שזה דומה לכל לימוד, ואחר כך דרכי קניין של אותה מידה וכן דרכי שמירה נגד הגורמים השוחקים, כי לא כל דבר שהשגנו יישאר בהכרח לנצח. קודם כל יש ללמוד את ערכן של המידות הטובות וביטויין המעשי בחיים ואחר כך יש צורך בהדרכות מעשיות כיצד לעבוד, כדי שמידות אלו תהפוכנה לחלק אורגני מאישיותנו. כל זה דורש זמן.

אפשר להכיר באדם, אף בתלמיד חכם, אם הוא מקדיש זמן ללימוד מוסר ולעבודת המוסר או לא. ודאי התורה מיישרת, אך צריך להקדיש זמן לחלק הזה של תורה.

מעשה ברב שביקר אצל הגאון הרב קנייבסקי, המכונה סטייפלר, ואמר לו שהוא מחפש שידוך עבור נכדתו. שאל המבקר אלו מעלות יש לחפש אצל הבחור. השיב לו הסטייפלר: "התמדה בלימוד תורה, שכל ישר ומידות טובות". תמה הרב המבקר: "אם הוא מתמיד ושקדן, גדול בתורה, ממילא תהיינה לו מידות טובות?"

"לאו דווקא", השיב הסטייפלר, "מתמיד לומד בשקידה שנים רבות בישיבה מול ה'סטנדר'. סטנדר הוא יצור נוח, מעולם אינו מבקש עזרה בשום עניין, כגון להשליך אשפה, לקנות במכולת, מעולם אין הוא מראה פנים זועפות. מעולם לא קרה שלסטנדר לא היה מצב רוח, שציפה שידברו אל לבו דברים טובים ויעודדו אותו. אף פעם לא חלה והיה צורך לטפל בו… ופתאום אותו תלמיד צריך להתחיל לגור עם אדם אחר, עם בת זוג שכל זה יכול לקרות לה. לכן מוכרח שיהיה בעל מידות טובות". שוב שאל התלמיד-חכם: "האם אין התורה מעדנת את האדם?" – "בוודאי" השיב הסטייפלר, "יש כאלה, שאילו לא למדו תורה היו חיות טורפות, ובזכות לימוד בשקידה נמלטו מרשעות, אבל אין די בזה כדי שיהיו להם מידות טובות, אלא רק מי שעובד על זה, בלימוד מוסר הרבה, בבדיקת מצבו הרוחני תמיד, ובשבירת מידותיו ותאוותיו, ואז יהיה לבעל מידות טובות" (מבקשי תורה פרק ה קובץ כג).

אמר רבי פנחס מקוריץ: לא זכיתי ליראת שמים עד שלמדתי חובות הלבבות אלף פעמים. ואנו מבקשים הרבה הרבה פחות: מסילת ישרים מאה פעמים…