שיעורי הרב שלמה אבינר

משתמשי האתר היקרים! נשמח לתרומות ע"מ להמשיך את פעילות האתר ולשדרגה. תודה!

הבדלים בין גרסאות בדף "מוקצה (שו"ת)"

מתוך שיעורי הרב שלמה אבינר

(יצירת דף עם התוכן "[מקורות ע"י הרב מרדכי ציון] '''איסור מוקצה''' ש: ממתי תקן איסור מוקצה? ת: ממשה רבנו. ערוך השו...")
 
 
(8 גרסאות ביניים של אותו משתמש אינן מוצגות)
שורה 1: שורה 1:
 
[מקורות ע"י הרב מרדכי ציון]
 
[מקורות ע"י הרב מרדכי ציון]
 +
 +
 +
'''ליטוף והרמת חיות מחמד בשבת'''
 +
 +
ש: האם מותר ללטף ולהרים חיות מחמד בשבת?
 +
 +
ת: אפשר להקל, אך ראוי להחמיר לכתחילה.
 +
 +
 +
ש: מדוע יש להחמיר?
 +
 +
ת: כי יש ראשונים רבים שאוסרים, יותר מן המתירים.
 +
 +
[http://shlomo-aviner.net/index.php/%D7%9E%D7%A7%D7%95%D7%A8%D7%95%D7%AA_%D7%9C%22%D7%9C%D7%99%D7%98%D7%95%D7%A3_%D7%95%D7%94%D7%A8%D7%9E%D7%AA_%D7%97%D7%99%D7%95%D7%AA_%D7%9E%D7%97%D7%9E%D7%93_%D7%91%D7%A9%D7%91%D7%AA_(%D7%A9%D7%95%22%D7%AA) למקורות נוספים לחץ כאן]
 +
 +
 +
'''מתנה עם פתק החלפה'''
 +
 +
ש: האם מותר לתת בשבת מתנה שאינה מוקצה עם פתק החלפה?
 +
 +
ת: פתק החלפה הוא מוקצה כי הוא שייך למשא ומתן. אבל אם הפתק מודבק לחפץ אז החפץ הוא בסיס לדבר המותר ולדבר האסור, ומותר לטלטל. וגם אם הפתק מודבק אי אפשר לנערו. ובכלל, יש להקנות לו דרך מישהו לפני שבת, כי אסור לתת מתנה בשבת (שמירת שבת כהלכתה כט כט – מ"צ).
 +
 +
 +
'''נר ריחני בשבת'''
 +
 +
ש: האם מותר להזיז נר ריחני בשבת - שאינו דולק - כדי להריחו, כדין כלי שמלאכתו לאיסור לצורך גופו?
 +
 +
ת: לא. כי זה כלי שמלאכתו לאיסור שאין לו שימוש של היתר. ספר שלמי יהודה לרב הלשטוק יב-יט.
  
  
 
'''איסור מוקצה'''
 
'''איסור מוקצה'''
  
ש: ממתי תקן איסור מוקצה?
+
ש: ממתי תוקן איסור מוקצה?
  
 
ת: ממשה רבנו. ערוך השולחן או"ח שח (סעי' ד).
 
ת: ממשה רבנו. ערוך השולחן או"ח שח (סעי' ד).
שורה 23: שורה 51:
  
 
ת: מעיקר הדין הוא לא מוקצה, כמו שמעות חנוכה שנהוג לחלקם בחצרות האדמו"רים הם לא מוקצים, כי הם לסגולה (מדריך לדיני מוקצה עמ' מט).
 
ת: מעיקר הדין הוא לא מוקצה, כמו שמעות חנוכה שנהוג לחלקם בחצרות האדמו"רים הם לא מוקצים, כי הם לסגולה (מדריך לדיני מוקצה עמ' מט).
 +
 +
 +
'''סיכת "לדרדוס"'''
 +
 +
ש: האם סיכת Leatherdos היא מוקצה?
 +
 +
ת: אם משמשת להחזיק כיפה ורק לפעמים לשימוש אחר, אינה מוקצה, כי הולכים אחרי רוב השימוש.
  
  
שורה 46: שורה 81:
  
  
'''עלוני שבת'''  
+
'''מדבקות "באהבה ובאמונה"'''
 
+
ש: האם מותר שתהיינה בעלון המופץ בשבת פרסומות מסחריות, וקריאות לתרום עם פירוט פרסים וטופס
+
הוראת קבע? האם מותר לקרוא את כל אלה? האם אינן מוקצה? האם אינן הופכות את כל העלון למוקצה?
+
 
+
ת: אכן אסור לעסוק בשבת בענייני כספים, מסחר והצעות מחיר, משום האיסור של "מצוא חפצך" (שו"ע או"ח שז מ"ב ז . שכ"ג מ"ב כ). בגלל זה, יש פוסלים לקריאה את כל העלון, מדין מוקצה, בגלל ענייני מסחר שבו (שז מ"ב ג). אבל יש שפסקו שאותו צד מסחרי אינו הופך את כל העיתון למוקצה, והתירו את הקריאה בו, מלבד הצד המסחרי (שם בשם שבות יעקב ג כג. שאלת יעבץ א קסב מובא בשע"ת שו ס"ק ג). וכן מנהג ישראל. לכן העלון כולו אינו מוקצה. והוא הדין להוראת קבע ופרטי פרסים אם מצורפת ש: באותו דף בקשה לתרום שמותר לקוראה בשבת.
+
אך אם יש דף שכולו ענייני מסחר או הוראת קבע, שמא יהיה מוקצה כיוון שהקריאה בו אסורה? אך בזה כתבו רבותינו שאם יש שימושים אחרים מותרים בדף זה, הוא אינו מוקצה. לכן פסקו שעיתון שכולו מסחרי אינו מוקצה בתנאי שאדם אינו מקפיד על ערכו ומוכן להשתמש בו לכל מיני דברים כגון "לצור על פי צלוחיתו", כלומר לכסות בקבוק כדי שלא ייפול בו לכלוך (אגרות משה או"ח ה כב ג. ברית עולם לגרב"י זילבר דיני מצוא חפצך סימן י). וכן אין אדם מקפיד על דף הוראת קבע משום ערכו ועשוי להשתמש בו לכל דבר, לכן אינו מוקצה.
+
 
+
אך נשאר שאסור לקרוא בשבת אותן הודעות מסחריות, פרטי הגרלות וכדומה. האם המדפיס והמפיץ מכשילים בזה את ציבור הקוראים? לא! שאף אם נחליט שאסור לקוראן, הרי אין המדפיס מכריח לקרוא בשבת דווקא, אלא הוא מכין לשם קריאה בחול.
+
 
+
מלבד זאת אין זה ברור שהקריאה עצמה אסורה, שהרי יש מרבותינו שהכריעו להקל שרק קריאה בפה, בקול, היא האסורה משום "מצוא חפצך", אך קריאה בעיניים מותרת (הנצי"ב בעיטורי סופרים ספר שלמי יהודה בשם הגרי"ש אלישיב . אז נדברו ט ז. וע' מ"ב שז שע"צ ס). וכל זה מדובר בפרסום מסחרי. אך בקריאה לתרום והוראת קבע, יש היתר לקוראו מפני שהם לצורך מצווה, כי חשבונות של מצווה מותרים בשבת (שו ו), ומותר אפילו לפסוק מעות לצורך צדקה בשבת (שם מ"ב כז). ולמשל, מותר להשתמש בכרטיס תרומות שבו מודפסים סכומי כסף שהתורם או הגבאי מסמן עם מהדק כי זה לצורך מצווה (שכג מ"ב כ).
+
 
+
לסיכום: העלון אינו מוקצה, ואף דף שכולו הוראת קבע וענייני תרומות ומסחר אינו מוקצה. בדבר עצם הקריאה: ענייני מסחר יש להחמיר לא לקרוא; ענייני תרומה אפשר לקרוא כי הם לצורך מצווה.
+
 
+
כמובן, אין כל זה מתיר לקרוא דפים אלה באמצע התפילה, אלא יש לקחתם הביתה. גם דברי תורה אין לקרוא בזמן התפילה, מצווה מצווה ושעתה.
+
 
+
  
 
ש: יחד עם הדף "באהבה ובאמונה", המופץ מידי שבת בשבתו, מצורפת לפעמים מדבקה עם דברי חז"ל או דברי מוסר, כגון "תשובה מאהבה". האם אין היא מוקצה בהיותה מיועדת להדבקה, שהיא פעולה אסורה בשבת? כמו-כן, מצורפת לפעמים מעטפה עם כתובת מכון מאיר, המיועדת למשלוח תרומה. האם אינה מוקצה שהרי גם זו פעולה אסורה בשבת?  
 
ש: יחד עם הדף "באהבה ובאמונה", המופץ מידי שבת בשבתו, מצורפת לפעמים מדבקה עם דברי חז"ל או דברי מוסר, כגון "תשובה מאהבה". האם אין היא מוקצה בהיותה מיועדת להדבקה, שהיא פעולה אסורה בשבת? כמו-כן, מצורפת לפעמים מעטפה עם כתובת מכון מאיר, המיועדת למשלוח תרומה. האם אינה מוקצה שהרי גם זו פעולה אסורה בשבת?  
שורה 129: שורה 149:
 
ת: לא. הרמב"ם אוסר ספרי חול בשבת, והוא הדין משקפת. הרמב"ן מתיר ספרי חול והוא הדין משקפת. והלכה כמותו. שולחן ערוך (או"ח שז יז). וכן מותר לכוון, אין זה נקרא תיקון כלי אלא שימוש כלי.
 
ת: לא. הרמב"ם אוסר ספרי חול בשבת, והוא הדין משקפת. הרמב"ן מתיר ספרי חול והוא הדין משקפת. והלכה כמותו. שולחן ערוך (או"ח שז יז). וכן מותר לכוון, אין זה נקרא תיקון כלי אלא שימוש כלי.
  
[יש מכתב מהרב משה שמואל לידער מובא במדריך לדיני מוקצה (עמ' מז-מח הערה 19): "עיין בשו"ע סי' שז
+
[http://shlomo-aviner.net/index.php/%D7%9E%D7%A7%D7%95%D7%A8%D7%95%D7%AA_%D7%9C%22%D7%9E%D7%A9%D7%A7%D7%A4%D7%AA_%D7%91%D7%A9%D7%91%D7%AA%22_(%D7%A9%D7%95%22%D7%AA) למקורות נוספים בענין לחץ כאן]
סעי' יז ובמ"ב ס"ק סה דירא שמים ראוי להחמיר שלא להשתמש באצטרלוב כי הרמב"ם והר"ן אוסרים. וראיתי בספר טלטולי שבת עמוד 20 הערה 34 דאצטרילוב היינו טלסקופ. גם בספר שלמי יהודה פ"ג הלכה ט"ו הבין כך. וכך היה נראה מפשטות לשון המ"ב שכתב "הוא כלי של החוזים בכוכבים דמה לי להבין החכמה מן הספר או מן הכלי". ולשונו עוד יותר ברור, לכאורה, בסי' שח ס"ק קסד "הוא כלי שחוזין בו הכוכבים". לפי"ז יש מקום לירא שמים שלא להשתמש בטלסקופ או במשקפת (binocular) בשבת.
+
 
+
אבל הנה מקור דברי השולחן ערוך הוא שו"ת הרשב"א סי' תשע"ה (ושם גרס אצטורלב) וז"ל 'מה הפרש בין כתוב ורשום בלוחות נחושת בעט ברזל לכתוב בספר'. עכ"ל. וזה ברור ופשוט שאין כונת הרשב"א לכלי שקורין טלסקופ: חדא, דידוע ומפורסם שהראשון שהשתמש בטלסקופ (ברצינות להסתכל בכוכבים) היה Galileo בשנת ה' שסט [לפני 400 שנה] ואילו הרשב"א נפטר לבית עולמו בשנת ה"ע [לפני 700 שנה] ותו דלשון הרשב"א 'כתוב ורשום בלוחות נחושת וכו'' אינו מתאים בכלל לתיאור של טלסקופ. ותו דהרשב"א כתב דלא גזרינן שמא יסלק הלוחות ויחזירן, גם מזה מבואר דלא דבר בטלסקופ שאין בו לוחות בכלל. אלא ע"כ אצטרלוב הוא מה קורין באנגלית "Astrolabe". לפי"ז אין שום סרך של חשש איסור בשימוש טלסקופ או משקפת בשבת אפילו לירא שמים" – רשם מ"צ.]
+
  
  
שורה 147: שורה 164:
  
 
ת: לא. כי הוא מוקצה. אמנם רע"א חידש שמותר ליתן פמוטים חדשים בשבת כי זה נחשב לצורך גופו על אף שהוא מוקצה, אך זה חידוש, ומלבד זה אסור יהיה למקבל את העט במתניה לטלטלו.
 
ת: לא. כי הוא מוקצה. אמנם רע"א חידש שמותר ליתן פמוטים חדשים בשבת כי זה נחשב לצורך גופו על אף שהוא מוקצה, אך זה חידוש, ומלבד זה אסור יהיה למקבל את העט במתניה לטלטלו.
 +
 +
 +
'''דין מוקצה בפנס'''
 +
 +
ש: האם לפנס יש דין כלי שמלאכתו לאיסור ואז מותר לטלטל אותו לצורך גופו?
 +
 +
ת: הוא בסיס לדבר האסור ולכן אינו מותר לצורך גופו. עיין חזו"א מז ט ז. הגרשז"א דן בדבריו אך לא מכריע להתיר. שו"ת מנחת שלמה א יד. וכן הגר"ע יוסף. ילקוט יוסף. הגרמ"פ גם דן בזה אך למעשה אוסר. שו"ת אגרות משה או"ח ה כב. גם הגריש"א אוסר. אורחות שבת ב פח. וגם מנורת לד קשה להתיר.
  
 
[[קטגוריה: שו"ת]] [[קטגוריה: שבת - הלכה (שו"ת)]]
 
[[קטגוריה: שו"ת]] [[קטגוריה: שבת - הלכה (שו"ת)]]

גרסה אחרונה מ־17:44, 2 בפברואר 2017

[מקורות ע"י הרב מרדכי ציון]


ליטוף והרמת חיות מחמד בשבת

ש: האם מותר ללטף ולהרים חיות מחמד בשבת?

ת: אפשר להקל, אך ראוי להחמיר לכתחילה.


ש: מדוע יש להחמיר?

ת: כי יש ראשונים רבים שאוסרים, יותר מן המתירים.

למקורות נוספים לחץ כאן


מתנה עם פתק החלפה

ש: האם מותר לתת בשבת מתנה שאינה מוקצה עם פתק החלפה?

ת: פתק החלפה הוא מוקצה כי הוא שייך למשא ומתן. אבל אם הפתק מודבק לחפץ אז החפץ הוא בסיס לדבר המותר ולדבר האסור, ומותר לטלטל. וגם אם הפתק מודבק אי אפשר לנערו. ובכלל, יש להקנות לו דרך מישהו לפני שבת, כי אסור לתת מתנה בשבת (שמירת שבת כהלכתה כט כט – מ"צ).


נר ריחני בשבת

ש: האם מותר להזיז נר ריחני בשבת - שאינו דולק - כדי להריחו, כדין כלי שמלאכתו לאיסור לצורך גופו?

ת: לא. כי זה כלי שמלאכתו לאיסור שאין לו שימוש של היתר. ספר שלמי יהודה לרב הלשטוק יב-יט.


איסור מוקצה

ש: ממתי תוקן איסור מוקצה?

ת: ממשה רבנו. ערוך השולחן או"ח שח (סעי' ד).


שלג

ש: האם שלג מוקצה בשבת?

ת: בשולחן ערוך כתוב שאין לרסק שלג בשבת (או"ח שכ, יא). לכאורה, מוכח, ששלג לא מוקצה, אלא הבעיה היא רק לרסק אותו. דחייה: אולי זה שלג מאתמול.

א"כ, אולי נאמר ששלג מוקצה משום נולד, שהרי הוא לא היה פה לפני שבת. מצד שני, אולי נתייחס לשלג כמו לגשם, שגשם לא מוקצה בשבת, אע"פ שהעננים לא היו לפני כן (מ"ב או"ח שלח, ל). יש אומרים שזה לא דומה, כי אין שלג בעננים. מהענן נופלות טיפות זעירות שנעשות שלג סמוך לארץ. לכן הם פוסקים ששלג מוקצה משום נולד (אגרות משה או"ח ה, כב). מהצד השני, יש אומרים שהגשם בכלל לא נעשה בשבת. בעננים יש טיפות זעירות שרק מתעבות בשבת, בדיוק כמו שהשלג מתעבה בשבת. לכן הם פוסקים ששלג דומה לגשם והוא לא מוקצה (שמירת שבת כהלכתה טו, לו ו-טו, מד, בשם הגה"ר צבי פסח פרנק והגה"ר שלמה זלמן אוירבך [אמנם מובא באורחות שבת ח"ב פי"ט ס' קצד שהגרשז"א אוסר], וכן דעת הגה"ר עובדיה יוסף). חוץ מזה, הרבה פוסקים מתירים לשים מים במקפיא לעשות קרח בשבת וזה יותר חמור.


דולר מהרבי מלובביץ'

ש: יש לי דולר מהרבי מלובביץ'. האם הוא מוקצה בשבת?

ת: מעיקר הדין הוא לא מוקצה, כמו שמעות חנוכה שנהוג לחלקם בחצרות האדמו"רים הם לא מוקצים, כי הם לסגולה (מדריך לדיני מוקצה עמ' מט).


סיכת "לדרדוס"

ש: האם סיכת Leatherdos היא מוקצה?

ת: אם משמשת להחזיק כיפה ורק לפעמים לשימוש אחר, אינה מוקצה, כי הולכים אחרי רוב השימוש.


אולר

ש: האם אולר הוא מוקצה?

ת: אולר אינו מוקצה. שמירת שבת כהלכתה פרק כ.


טלפון סלולרי

ש: טלפון סלולרי ומצלמה הם כלי שמלאכתו לאיסור או חסרון כיס?

ת: מוקצה מחמת חסרון כיס כי אדם מקפיד שלא ישתמשו בהם לדבר אחר.


מוקצה וצער בעלי חיים

ש: מותר לטלטל מוקצה בשביל צער בעלי חיים?

ת: מחלוקת. מ"ב שה ע. ויש להקל. חזו"א או"ח נב טז.


מדבקות "באהבה ובאמונה"

ש: יחד עם הדף "באהבה ובאמונה", המופץ מידי שבת בשבתו, מצורפת לפעמים מדבקה עם דברי חז"ל או דברי מוסר, כגון "תשובה מאהבה". האם אין היא מוקצה בהיותה מיועדת להדבקה, שהיא פעולה אסורה בשבת? כמו-כן, מצורפת לפעמים מעטפה עם כתובת מכון מאיר, המיועדת למשלוח תרומה. האם אינה מוקצה שהרי גם זו פעולה אסורה בשבת?

ת: מדבקה רגילה היא אכן מוקצה, בתור "מוקצה מחמת גופו", כלומר אינה ראויה לשום דבר בשבת, כמו אבנים, שהרי אסור להדביק. אבל בנידון שלנו, המדבקה כן ראויה לדבר אחר, שהרי כתובים עליה דברי תורה או מוסר, שמעוררים מחשבות טובות, לכן יש לה ערך עצמי מלבד פעולת ההדבקה. באשר למעטפה, היא "מוקצה מחמת חסרון כיס", כלומר, בגלל ערכה, אדם מקפיד שלא להשתמש בה לדבר אחר. אבל כבר כתבו הפוסקים שגם נייר כתיבה אינו מוקצה, אלא אם כן הוא נייר נקי, שאנשים מקפידים לא להשתמש בו לדבר אחר, אבל אם זה נייר פשוט, שמשמש לכל מיני דברים אינו מוקצה (פמ"ג א"א). הוא הדין לגבי מעטפה, התלוי אם אנשים מקפידים שלא להשתמש בה לדבר אחר. אבל בנידון שלנו, של המעטפה עם כתובת המוסד, על פי רוב אנשים זורקים אותה לפח, ובוודאי שאין אדם מקפיד שלא ישתמשו בה לכל מיני דברים.

לסיכום: גם המדבקה וגם מעטפת התרומה, אינן "מוקצה".


כפתור רזרבי

ש: האם כפתורים רזרבי שתפורים בפינת החולצה הם לא מוקצה או בעיית טלטול בשבת?

ת: לא. הם בטלים לחולצה (שמירת שבת כהלכתה יח ל).


כסף בשבת

ש: אני נוסע לחו"ל ומפחד שיגנבו לי את הכסף בשבת. האם מותר לשים אותו לפני שבת בנעלי תחת הסוליה?

ת: מותר אחרי הדבקה עם ניר דבק. הנעל היא בסיס לדבר המותר והאסור ולכן אינה מוקצה, אך לכתחילה יש לנער, ואם מדביקים, אי אפשר לנער. אמנם לכתחילה אין לנהוג כן, אך כאן זו שעת הדחק.


עט עם ברכת המזון

ש: האם עט עם ברכת המזון הוא מוקצה?

ת: כן, כי הוא בעיקרו עט.

[כתב בס' דברי מאיר (עמ' רמ) עט שיש בתוכו ברכת המזון אסור לטלטלו בשבת כיון שהעולם קוראים לו עט וזה עיקר חשיבותו מקרי בסיס לדבר האסור והמותר ורוב שימושו וחשיבותו לאיסור. ומובא בהערה (909) שהביאו לפני הגר"ע אוירבך עט כזה ואסרו בטלטול – רשם מ"צ.]


פחיות ריקות

ש: אם אני רוצה לאסוף בשבת פחיות ריקות כדי לגבות פקדון, האם הן מוקצה?

ת: כן. מחמת גופו. גם מכין משבת לחול. ועוד בעיות.


סטיקלייט בשבת

ש: מה דין סטיקלייט שהודלק בחול בשבת וביום טוב?

ת: בשבת מוקצה משום כלי שמלאכתו לאיסור, ככל פנס. ביום טוב, מותר כמו מנורת שולחן דולקת. מנחת יצחק ג מג.


תעודת זהות בשבת

ש: האם תעודת זהות היא מוקצה?

ת: כן. מחמת חסרון כיס.

[ומותר לכל אדם לצאת לרשות הרבים בשעת מלחמה או בשעת חירום בתעודת זהות וכדומה כשהוא מטלטלה כלאחר יד, כגון שמכניסה למגבעת שלו, והוא כאשר הולך לדבר מצוה, לתפילה או ללמוד תורה. ועיין בפסקי תשובות (שא אות יא) – רשם מ"צ.]


דג מת בשבת

ש: מותר להוציא דג מת מן האקווריום כדי שהמחלה לא תעבור לאחרים?

ת: כן. צער בעלי חיים. ואינו מוקצה כי ראוי לאכילת בהמה (שמירה שבת כהלכתה כז כט).


משקפת בשבת

ש: האם משקפת זה מוקצה?

ת: לא. הרמב"ם אוסר ספרי חול בשבת, והוא הדין משקפת. הרמב"ן מתיר ספרי חול והוא הדין משקפת. והלכה כמותו. שולחן ערוך (או"ח שז יז). וכן מותר לכוון, אין זה נקרא תיקון כלי אלא שימוש כלי.

למקורות נוספים בענין לחץ כאן


מתנה בשבת

ש: האם מותר לתת בשבת מתנה שאינה מוקצה עם פתק החלפה?

ת: פתק החלפה הוא מוקצה כי הוא שייך למשא ומתן. אבל אם הפתק מודבק לחפץ אז החפץ הוא בסיס לדבר המותר ולדבר האסור, ומותר לטלטל. וכן מותר גם אם הפתק מודבק ואי אפשר לנערו. גם לקנות, יש להקנות לו דרך מישהו לפני שבת כי אסור לתת מתנה בשבת (שמירת שבת כהלכתה כט כט).


מתנה של עט

ש: האם אפשר לתת עט במתנה בשבת אם הקנו אותו בים ששי?

ת: לא. כי הוא מוקצה. אמנם רע"א חידש שמותר ליתן פמוטים חדשים בשבת כי זה נחשב לצורך גופו על אף שהוא מוקצה, אך זה חידוש, ומלבד זה אסור יהיה למקבל את העט במתניה לטלטלו.


דין מוקצה בפנס

ש: האם לפנס יש דין כלי שמלאכתו לאיסור ואז מותר לטלטל אותו לצורך גופו?

ת: הוא בסיס לדבר האסור ולכן אינו מותר לצורך גופו. עיין חזו"א מז ט ז. הגרשז"א דן בדבריו אך לא מכריע להתיר. שו"ת מנחת שלמה א יד. וכן הגר"ע יוסף. ילקוט יוסף. הגרמ"פ גם דן בזה אך למעשה אוסר. שו"ת אגרות משה או"ח ה כב. גם הגריש"א אוסר. אורחות שבת ב פח. וגם מנורת לד קשה להתיר.