שיעורי הרב שלמה אבינר

משתמשי האתר היקרים! נשמח לתרומות ע"מ להמשיך את פעילות האתר ולשדרגה. תודה!

מה כדאי ללמוד בישיבה (מאמר)

מתוך שיעורי הרב שלמה אבינר

האם עדיף ללמוד אליבא דהלכתא או רק גמ? כמה נכון להקדיש זמן להלכה ביום? וכן עוד שאלות.

קודם כל איפה כתוב ללמוד רק חצי שעה הלכה ביום? צריך ללמוד הלכה. כמה שעות ביום? לא יודע. חייבים לדעת את כל ההלכות וצריך להקיף את כל ההלכות מראש עד סוף. קודם כל יש ספרים אשר מקצרים ואח"כ יותר ויותר להרחיב. ללמוד הלכות שהם למעשה ואח"כ כאלו שהם לא למעשה או פחות.

אבל לעניין השאלה למה לומדים דברים שאינם להלכה והם רק פלפולים? הוא בעצם שואל בעצם למה חיברו את הגמ'? רבינא ורב אשי חיברם והם קיבלו הסכמה מרבש"ע. מה שמטריד את השואל שצריך הלכה למעשה הוא צודק, והגמ' היא ספר הלכה למעשה. זהו ספר הלכה לכל הדעות. פוסקים הלכה רק ע"פ הגמ', כל הראשונים והאחרונים פוסקים ע"פ הגמ', ועושים פלפולים רק בגמ'. אם כן הגמ' היא ספר הלכה וזה עובדה שאם לומדים גמ' יודעים לפסוק את כל ההלכות בגלל שיש בה את כל הפילפולים.

כמובא בירושלמי שמשה רבינו עלה למרום ואמר לו הקב"ה על כל הלכה אמר 49 נימוקים בעד ו49 נימוקים נגד על כל הלכה, ושאל משה רבינו אז מה נפסק להלכה? וענה לו הקב"ה שאם רבו המתירים מותר ואם רבו האוסרים אז אסור. ואומר אח"כ הירושלמי לו ניתנה התורה חתוכה לא היינו מסוגלים לפתור בעיות חדשים. כי עם פסקים אי אפשר לדעת מה לעשות בדברים חדשים. צריך לדעת את הנימוקים של הפסקים כדי לפסוק על עניינים חדשים שמתחדשים. דווקא בזכות הקושיות והתירוצים והחילוקים בגמרא- אפשר לברר את ההלכה.

תוס' שאנץ בעמוד הראשון של מסכת עדויות- שכל התורה נאמרה הכן למשה... פנים לטמא ופנים לטהור ואמרו לו עד מתי נעמוד על הבירור?.. אלו ואלו דברי אלוקים חיים. לכן זו לא השאלה למה יש פלפולים.

אם כן השאלה שלו היא כנראה אחרת אבל הוא לא מעיז לשאול.

הוא אומר הרי אני לא מתכוין להיות פוסק הלכות אז בשביל מה אני צריך ללמוד את כל הפלפולים? אני לא רוצה להיות רב או ר"ם אלא אני רוצה להיות מהנדס או משהו כזה? אהה, יצא מרצע מן השק. הוא חושב שת"ח זה מקצוע. לא. ת"ח זה לא מקצוע אלא אישיות. כמו שלהיות עם לב טוב זה לא מקצוע וההיפך אפשר רק להפסיד מזה, כך הוא הת"ח. אדם מישראל צריך אישיות של ת"ח, ולא משנה מה המקצוע שלו.

ישיבה זה לא מקום להכשיר למקצוע. ולכן אין פה מכון להוראה ולרבנים ולדיינים ולרמים. זה בשביל להוציא ת"ח. ישיבה זה בשביל לעשות ת"ח. יש אחד ת"ח רם ויש אחד ת"ח רכז בני עקיבא ויש אחד ת"ח מהנדס וכן הלאה. זה הכוונה. ת"ח זה לא אחד שרק יודע את כל ההלכות, אלא אחד שיודע לברר, להקשות ולתרץ. זה ת"ח.

ת"ח זה מקביל למושג היווני פילוסופוס. זה אדם שאוהב חוכמה. אני אוהב חוכמה, אני אוהב ללמוד גמ', אני אוהב לשאול ולתרץ. זה נקרא ת"ח שיודע לברר ושלאול, יש לו שכל של תורה.

עין במהרל, שהתורה היא אימו. אשרי מי שבא ותלמודו בידו, הוא יודע ללמוד. האנטישמים שנאו את היהודי התלמודי. שנאו את כל היהודים אבל את היהודים התלמודיים שנאו מכל, ומה אתם מפחדים מהם? אנחנו מפחדים כי אנחנו יודעים כמה כוח יש לאדם כזה, ולכן שרפו לנו את כל הגמרות. שרפו המון המון גמ'. ולחמו נגד הגמ' ובסוף אמרו בסדר, אבל לא יהיה כתוב תלמוד אלא גמרא. אבל אתם חייבים להוציא כל רמז לנצרות, בסדר הורידו הכל, והיו גמ' מצונזרות ועכשיו החזירו. וכן רצו להוריד את יש"ו. וכן להוריד את כל המקומות שכתוב בהם עכו"ם וכתבנו מינים. הציקו לנו עד מוות.

הקוראנים רוצים לללמוד גמ', הם מבינים שכל הכח של עמ"י זה מהגמ'. מה זה השטויות האלו? ראש של קוף יבין גמ'?! לא בגלל שלומדים גמ' יותר חכמים אלא יותר קדושים יותר טהורים.

פעם היו אנשים באים לישיבה שנה ואחרי שהקימו את המכינות אז לא באים לפה שנה. אז אם הוא בא שנה אז אולי נעשה לו תוכנית מסודרת ולא שילמד למד עם הרבה בלאגן? לא. זה לא משנה. גם אם הוא בא לשנה הוא ילמד כמו כולם. אולי הוא לא יהיה ת"ח גדול אבל הוא ינשום קצת מזה, והקצת מזה מטביע חותם על כל האישיות שלו. העיקר הוא להיות ת"ח.

שמא מינה תרי: 1. גם מי שלא רוצה ולא מתאים להיות רב, דיין ור"ם- צריך ללמוד גמ' בעיון, והלכה בעיון, וספרי אמונה מתחילתם ועד סופם. 2. גם מי שלא יושב בישיבה שנים רבות- לא צריך להיעלב, הוא לא למד פה כדי להרוויח כסף, אלא למד כדי להיות ת"ח. והוא יוצא לבחוץ והוא ת"ח. מי שמתים טוב, צריך הרבה ת"ח בחוץ, אך מי שלא מתאים אז גם טוב, זה לא מכון למורים.

כתוב בן 5 למקרא בן 10 למשנה.. והנה בישיבות לא לומדים ככה? זה בגלל שבישיבות עוסקים בלימוד ומצאו שיש גמ' אחרת שליש משנה שליש גמ שליש תורה. כלומר זה תוך כדי, והרי סתירה בין הגמ'? והחליטו שמה שמכריע זה שליש שליש שליש, והגמ' השניה היא לא עוסקת בפועל אלא בתכונות האופי. וכך מובא בעו"ר. ואיך זה בדיוק שליש? זה לא שליש ששווה לכל השלוש..

למה שלא נלמד גמרא בעיון אליבא דהלכתא? לומדים אליבא דהלכתה אבל אח"כ. קודם לומדים בעיון ואח"כ אליבא שהלכתא. כך גם היה פעם בבית המדרש של בעלי התוס'... אדם רוצה ללמוד אליבא דהלכתא כי זה דבר מסודר ומאורגן וגמ' בעיון זה מבולגן...

==
















==