שיעורי הרב שלמה אבינר

משתמשי האתר היקרים! נשמח לתרומות ע"מ להמשיך את פעילות האתר ולשדרגה. תודה!

מה יהיה עם הציבור שלנו

מתוך שיעורי הרב שלמה אבינר

גרסה מ־17:23, 11 ביוני 2018 מאת Maale (שיחה | תרומות) (מה יהיה עם הציבור שלנו)

(הבדל) → הגרסה הקודמת | הגרסה האחרונה (הבדל) | הגרסה הבאה ← (הבדל)


[מ"באהבה ובאמונה"]


שאלה טובה היא זו: מה יהיה עם הציבור שלנו?

אבל יש שאלה מקדימה: מהי ההגדרה של 'הציבור שלנו'? ושאלה טרום-מקדימה: מי אומר בכלל שמותר שיהיה קיים 'ציבור שלנו' וציבורים שונים?!

חפש בכל התורה כולה, שבכתב ושבעל פה, ולא תמצא שריבונו של עולם חילק את האומה לקבוצות וזרמים, מפלגות ופלגים, כתות וציבורים. אלא עם ישראל הוא עם אחד.

ודאי שיש הבדל בין אדם לאדם. יש המקפידים יותר על מצוות מסוימות, ויש המקפידים על מצוות אחרות, יש המקיימים כל המצוות, ויש חלשים בכל המצוות. ודאי יש הבחנה בין איש לאיש. אבל לא ראינו שזה מצדיק חלוקה ציבורית, קבוצות קבוצות.

לצערנו זה קרה בפועל בתקופת בית שני, ועקב זה היה חורבן, כדברי הנצי"ב בהקדמת פירושו על התורה 'העמק דבר'.

לכן התפלגות לציבורים היא כבר איסור – משום שנאת חינם. יש שנאה שאינה חינם, כגון אדם שפגע בחברו או הזיק לו, לכן חברו שונאו. לא ניכנס לדיון אם מותר לשנוא אותו עקב זאת, או שיש פתרון אחר, על כל פנים אין זה חינם.

שנאת חינם היא שנאת אדם מפני שאיננו דומה לי ואינו נכלל בקבוצה שלי, שכן בקבוצה שלי כל האמת וכל הצדק וכל היושר, ובקבוצה האחרת, כל הרע וכל הקלקול. וכמו שאמר הפילוסוף קאנט, שזה מסוכן לומר: אנחנו! כי בכך אנו גם אומרים: הם!

אכן, לא רק שזה אסור, אלא זה מסוכן. מי שעושה חילוקים באומה מתעלם מדבר חמור שאיננו יכולים להרשות לעצמנו את הלוקסוס הזה בימינו, כאשר יש לנו 300 מיליון אויבים מבחוץ ועוד כמה מליונים בפנים, ועוד מיליארד נוצרים ומיליארד מוסלמים שמסייעים להם.

לעת כזאת אנו חייבים להיות מאוחדים.

להיות מפולגים, זו שטות וסכנה של התאבדות. כמו שאמר בנימין פרנקלין האמריקאי בעת מלחמת העצמאות של האמריקאים נגד הבריטים: אנו חייבים להיות תלויים זה בזה, אם לא, נהיה תלויים זה על יד זה.

ולא רק שזה מסוכן, אלא גם אין זה אמיתי, אלא דמיוני. החלוקה הזאת בין קבוצות אינה קיימת במציאות, היא דמיונית. למשל אחת הקבוצות מכונה לאומית דתית. אבל מרן הרב קוק מעולם לא השתמש במונח הזה, וכן רבנו הרב צבי יהודה קוק. אדרבה מרן הרב קוק כותב בספרו אורות, בסוף אורות התחיה, שהחלוקה בין דתיים לבין לאומיים היא דמיונית.

אם כן, לאור כל זאת מי הוא 'הציבור שלנו'? הציבור שלנו הוא עם ישראל! האנגלים או הצרפתים, אינם הציבור שלנו. הציבור שלנו הוא עם ישראל.

יש להתרגל לזאת: עם ישראל המגוון, אבל, עם ישראל!

ומי כעמך ישראל גוי אחד בארץ.


  • פורסם בשאילת שלמה 313