שיעורי הרב שלמה אבינר

למה לא ללמוד פירושים על התורה, משנה וגמ' שאני ממציא מליבי ואני אוהב אותם והם חודרים לתוכי והם מרוממים אותי במקום לבחור בפירושים של רבותינו שלפעמים הם זרים לי?

זו שאלה ידועה. והתשובה לה פשוטה. אם אני מפרש על פי מה שבליבי אני לא לומד תורה, אלא לומד הרהורי ומחשבות ליבי, אז אני לא לומד תורה. כדי ללמוד תורה צריך להסיר מהלב את האוטם. האדם הוא אטום ואינו שומע. אינו שומע את דבר ה' וכן לא שומע את חבריו וכן לא שומע את אישתו, אלא הוא רק מדבר! צריך להקשיב. וזה קשה לאדם להקשיב וק"ו שקשה להקשיב לרבש"ע. אז צריך להסיר את האוטם מהלב ולהקשיב מה רבש"ע אומר.

עובדי ע"ז לא מקשיבים. הם מקשיבים לעצמם ויוצרים אלים, וכך יוצרים אל לעצמם. וכך היו היוונים ולכן כולם היו מושחטים.

הראשון שהקשיב והקשיב והקשיב היה משה רבינו. הוא לא התחבר או דיבר אלא פשוט הקשיב. ולכן מה שמשה רבינו נתן לנו זה ה'. ואם משה לא היה מקשיב- אז זה לא היה ה' אלא אנושי ואנושי זה לא אלוקי. ששלמוד תורה זה לא אנושי אלא להתרומם מעל האנושי ולהקשיב לה'.

וכך הרצי"ה אומר שהאדם צריך להתרומם ולנסות להבין את התוס', ולא לנסות להבינו ע"פ הבנתי- שזה 
כבר לא תוס' אלא אתה!

ולכן הגדלות של משה רבינו היא מה שהוא "קיבל תורה מסיני".

עו"ר עמ' קנט: משה הוא שמש אשר מאיר לכולם. הכלי שקיבל הכי הרבה אורה אלוקית זה משה רבינו. משה רבינו הסתגל לשמוע מה שה' אומר, לקבל דבר ה', ולא לחדש מעצמו. זהו משה אדון הנביאים. שכיוון שהיה עניו הוא לא דיבר אלא הקשיב. התורה שמשה קיבל לא מעורבב בפנים מילימטר אנושי שזה כבר "מחשך הגבלה אנושית". משה תיקן את יסוד השמיעה. מאז משה רבינו התחלנו לשמוע. ולעתיד לבוא גם נשמע. "והשלחתי רעב בארץ.. לא רעב ללחם ולא צמא למיים כי אם לשמוע את דברי ה'". ואנחנו תלמידי משה רבינו שומעים שומעים ושומעים. ולכן הוא היה אספקלריא מאירה- זכוכית שקופה, בלי ערבובים שונים. וזה היה כך אע"פ שמשה רבינו ידע לחדש חידושים. גם את החידושים שלו הוא העביר. אנחנו לא נגד חידושים אלא שצריך לדעת שבחידושים יש ערבוב שלי. מה שאדם מחדש מעצמו זה מתוך ערבוב שלו ומה שהוא שמע זה בלי ערבוב שלו.

וכך הרב מספר על הספרים שכתב על פי דברים אשר שמע מהרצי"ה, בעוד שישנם ספרים אשר כתב מתוך חידוש. [בעוד שהספרים אשר חידש ממנים את הספרים אשר שמע, משום שאלו ששמע אינם נמכרים כ"כ].

משה רבינו פיתח את יסוד השמיעה לעולם. למי אני אקשיב? למשה רבינו. לרמב"ם. לר"ם שלך. לחברותא שלך.

'''שאלה:''' אם כך, איך הרשב"א וכן הלאה חידשו חידושים?

'''תשובה:''' הם לא חידשו. הם שמעו מה'. 

סיפר הרב קוק במאמרי הראי"ה בהספדו על האדמור מסוכוטו'ב שחידש הרבה חידושים ואת כל החידושים האלו לא חידש מעצמו, אלא שמעם מה'. ואיך אנחנו יודעים?

מסביר הרב שם: אמר ר' אליעזר בן אורקנוס: לא אמרתי דבר שלא שמעתי מפי רבי. אבל בפרקי דר' אליעזר שאמר לו פעם רבו שיגיד דבר תורה ואמר לו שאינו יודע ולחץ עליו ואמר דברים שלא שמעתן אוזן וחיבק אותו רבו. והרי סתירה. ומתרצים- אם היה כתוב ש"לא אמרן פה מימות משה רבינו" אז היה קשה אך לא נאמר פה. הם כן נשמעו אלא שאף אחד לא שמעם והוא כן שמע. כי הוא פיתח את ייסוד השמיעה. "בור סוד שאינו מאבד טיפה".ואותו דבר הרשב"א הוא שמע דברים בגמרא. וכן החת"ס שמע דברים מן הגמרא. וכן המהרי"ל דיסקין כשלא היה מבין דבר בגמ' היה שם כסף בצדקה והיה מבקש מה' שיעזור לו, וחזר לגמרא והבינה.

צריך להקשיב לה' כי אחרת זה לא תורה אלא דבר אחר. אלא מה הבעיה? כשאני מחדש זה תמיד מעניין בעוד שלהקשיב לאחרים זה לא מעניין.

ש. איך האדם מפתח את השמיעה שלו?

ת. כפי שהסברנו. בזה שהוא מתאמץ לשמוע ולא לחדש מעצמו כל מיני דברים. לשבור כל הזמן את הראש מה רש"י אומר ומה שתוס' אומר. ולא כפי הרוח הנושבת עכשיו באוניברסיטה תבין את זה איך שאתה מבין. וכך שאדם חוזר על הגמ' ועל לימודו כל הזמן הוא מבין יותר. זה מעניין לחזור כי זה העמקה.

ש. איפה עובר הגבול? מתי יודעים מתי זה ה' ומתי זה אני?

ת. זה במאמר של הרב קוק על האדמור מסוכוטוש- שאחרי שהוא הקשיב הרבה זמן אז הוא התחיל לדבר. צריך ללמוד המון המון ורק אחר כך להתחיל לדבר. קודם ילמד אדם ואחר"כ יהגה. לא כתוב שם בגמ' כמה זמן צריך להקשיב.. כל החידושים שלנו אינם אמיתיים. רובם הם "העתק הדבק".

זו שיטתו של הרב קוק אשר העדיף תמיד שכל הפירושים יהיו יותר צמודים למקור. יותר לשמוע מאשר לחדש. וזו היתה גם שיטתו של הנצי"ב.

אנחנו לא הם. ולכן עלינו להמשיך להקשיב ולהקשיב.

בספר אורחות חיים כתר ראש מובא: יש 3 סוגי חידושים: 1. חידוש חדש שלא שמעתו אוזן כלל. 2. חידוש אשר חידש אדם אך מופעי במקום אחר. הוא כיוון לדעת גדולים. 3. לא חידוש אלא הבנה. זהו החידוש הכי גדול! אני הקטן מבין מה שכתוב פה בגמ'. גם זה חידוש! 

[[קטגוריה:מאמר]] [[קטגוריה: לימוד תורה (מאמרים)]]