שיעורי הרב שלמה אבינר

משתמשי האתר היקרים! נשמח לתרומות ע"מ להמשיך את פעילות האתר ולשדרגה. תודה!

מדוע ללמוד גמרא (מאמר)

מתוך שיעורי הרב שלמה אבינר

גרסה מ־14:46, 12 באוקטובר 2018 מאת Maale (שיחה | תרומות)

מה חשיבות לימוד הגמרא? כיצד היא מפתחת אותנו? האם היא בונה לנו יראת שמים?

בגמרא מובא- "קרא ושנה ולא שימש ת"ח..", קרא כל המקרא, כל התורה שבכתב, שנה כל התורה שבע"פ ולא שימש ת"ח. רש"י: שימוש ת"ח- כולל 2 חלקים: 1. להבין את הסברות של התורה שבע"פ 2. לפתור את הסתירות. זה הולך יחד. איך אני פותר את הסתירות? כאשר אני מבין את הסברות של כל דבר. וזה הגמ'. הגמ' היא שימוש ת"ח של המשנה. הראשונים זה שימוש ת"ח של הגמ' והאחרונים זה שימוש ת"ח של הראשונים על הגמ'. וכך הלאה.

שאחרת אתה לא יודע מה לעשות עם זה. אתה לא יודע מה הטעם של הדבר, ולכן אתה לא יודע לפתור את הסתירות. השאלות בחיים הם מורכבות, שיש פנים לכאן או לכאן. וזה מה שיוצר את הסתירות. הסתירות הם לא בגלל שלא הבנו. ולכן לימוד הגמ' הוא לימוד כדי לדעת איך להשתמש. שמא יאמר אדם- אני לא צריך, אני לא מתכוין להיות רב או פוסק הלכה, אז למה אני צריך לדעת כל זה? אני אשאל אחרים? תשובה: אתה האחרים שהאחרים ישאלו אותו. אבל אני לא מתכונן שזה יהיה המקצוע שלי? זה לא משנה, מקצוע או לא מקצוע, אתה צריך להיות ת"ח. זה לא רק מבחינה מכשירית, כדי לדעת את ההלכה, אם אתה לא יודע להבין את הסברא זה לא נקרא לימוד תורה. מה זה נקרא? נקרא יהודי ירא שמיים. אתה נקרא יהודי ירא שמיים, יהודי טוב, אוהב את ה'. אבל זה לא נקרא לימוד. ההגדרה של לימוד זה להבין את הסברא.

ברכות כו:- "אמר ר' זירא איגרא דפירקא ריהטא". רש"י: עיקר קיבול שכר הבריות.. היא שכר המרוצה.. שהרי רובם אינם יודעים להעמיד גירסא... לאחר שיקבלו שכר לימוד" אתה הולך בדרשה של הרב אתה יהודי שיש לך שכר, שאתה רץ לשיעור. אתה תקבל שכר על הריצה, אך לא על הלימוד, כי זה לא נקרא לימוד, כי "רובם אינם מבינים". אינם מבינים מה שהרב אומר. "להעמיד גרסא..." באותו רגע אולי הוא יכול לומר, אע"פ שהוא לא מבין הוא זוכר מה שהרב אמר, אך הוא לא מבין. אחר זמן אם אין לו את הסברא אז הוא שוכח הכל.

"איגרא דכלה- דוחקא" שבת שלפני הרגל האדם נדחק...

"איגרא דשמעתתא- סברא" רש"י שם: שהוא ייגע וטורח כדי להבין טעמו של דבר. שכר הלימוד זה הסברא. סברא "יגע טורח ומחשב להבין טעמו של דבר. אם לא זה לא נקרא לימוד, אלא לכל היותר זה נקרא ידיעה. זה לא נקרא חוכמה. חוכמה זה להבין את הטעם.

כמו שאמרתי משל- חייל תצפיתן רק כותב את הפרטים, זה רק ידיעה. קצין מודיעין בא ויודע מתי תוקפים ואיך, זה חוכמה. חוכמה זה להבין את הטעם. אם אתה לא יודע איך לפתור את הסתירות אז לא הבנת את הדבר!

אם אתה לא מבין מה המבדיל בין הדבר הזה לאחר- אז גם לא הבנת מה כתוב פה. אם לא הבנת מה ההבדל בין "יהיה מונח עד שיבוא אליבו" לבין "יחלוקו" אז לא הבנת את שניהם.

ולכן אי אפשר להבין את המשנה בלי הגמ' וכן הלאה, אחרת יש לך רק וו'רטים. זה דבר גדול וקדוש, אך זו רק אמירה בודדת. אלא שהלימוד הוא מסדר שהכל מאוחד ומאורג ומסורג. זה לימוד הגמרא. הגמרא זה שימוש ת"ח של המשנה וכן הלאה.

רבו אומר הרמ"א למד ממנו רוב חוכמתו, אך אומר ערוך השולחן שאת רוב הדברים לומדים מספרים, אז רבו הם הספרים?! אם אדם לומד לבד אז יש לו רק ידיעות, אך בשביל ללמוד הוא צריך ללמוד אצל רבו שאז הוא מתרץ לו את כל קושיותיו. ולכן עיקר הלימוד זה הגמ' אשר מקנה לאדם חוכמה ולא רק ידיעה.

ובמילים אחרות זה נקרא- שכל של תורה. ששכלו נהיה כמו זה זה רבו ורבו של רבו וכך עד מעמד הר סיני.

וכך האדם מקבל יראת שמים. שכן היא מגיעה ממעמד הר סיני, וכך שאני לומד גמ' אני לומד מהו רצון ה', מה ה' רוצה. אבל מה? "מילתא דלאו רמיה.. על איניש..." יש דברים אשר לא מעניינים את האדם כי הוא לא חייב לדעתם. האדם הוא לא יודע שהגמרא היא יראת שמים, ולכן הוא לא סופג ממנה יראת שמים. ולכן צריך ללמוד ספרים של יראת שמים כמו 8 פרקים וכן הלאה, ואז שהוא לומד תורה הוא סופג יראת שמיים.

באורות התורה- האם צריך בבית ספר ללמוד עברית? שהרי כולם מדברים בעברית. אז בשביל מה צריך ללמוד? "כי מילתא..." אני לא שם לב שהמורה מדבר עברית, ואני מדבר עברית לא תקינה. ולכן אין ברירה וחייבים ללמוד עברית. וכך הוא מתרגל לדבר עברית תקינה בלי שהוא שם לב. אותו הדבר אתה צריך ללמוד יראת שמים מספרי יראת שמיים. שזה המטרה שלהם, יראת שמים ומידות טובות. וכשאתה לומד גמ' באופן לא מודע אתה מקבל יראת שמיים. במשנה שבת מובא שהרשב"י וחבריו פטורים מתפילה, ולפי הירושלמי גם מקריאת שמע. שבשביל מה אם מתפלל? כדי שמה שהאדם לומד יכנס לו לשכל ולרצון. אבל הרשב"י כל דבר שהוא לןמד בשכל זה מייד נכנס ברגש וברצון. ולכן הוא פתור. אותו דבר מי שיש לו הרבה יראת שמים, כשהוא לומד גמ' זה נכנס ליראת שמיים שלו. ולא שלומדים את הגמ' כמו שלומדים ספרי מוסר.. אלא לומדים גמ' רגיל. וזה חודר פנימה. אבל אנחנו לא במדרגה כזאת, ולכן אנו צריכים ללמוד ספרי אמונה ומוסר.

א.התשובה יג,ג: הדרך הכי טובה של תשובה המחוברת לאורה של תורה זה ללמוד סדר נזיקין, וללמוד בבקיאות ובחריפות. וזה מסדר את האור האלוקי בעולם ביושר ובאמת. וזה יעשה בו תשובה, וזה יסלק ממנו ספקות באמונה. וכמובן שהוא צריך ללמוד גם ספרי אמונה וכן ספרי מוסר. אבל אין הכי נמי זה פועל באדם פעולה של אמנוה ויראת שמים. אז למה יש אנשים הלומדים גמ' והם לא יראי שמיים? נכון, כפי שאמרנו לא כולנו במדרגתו של הרשב"י.

ש. אז מהו הערך של לימוד בקיאות? ת. לימוד בקיאות זה כדי להקיף את התורה.

אוה"ק א עמ' עג "בחמישה חלקים מוכרח..." צריך שיטה, וזה מלשון לשוט. הוא עובר על עניינים רבים במהירות עצומה והוא רואה דברים נפלאים. באיזה מהירות? כל אחד כפי כוחו. אם כן, קודם כל שיטה. דבר שני- ריהטא. זה עוד לא לימוד בבקיאות. דבר שלישי- גרסא. דבר רביעי- לימוד. לימוד מעמיק אך מקומי, הוא לא מוטרד מסוגיות אחרות אשר מקשות על הסוגיא כאן. והעיון- "כבר מתפשט הוא יחד עם העמקתו..."

אלה הם 5 העיקרים, ויש להם המון ענפים. וכמותם יש 5 בעבודת ה' בהדרכה מוסרית, ובתפילה.. כל חיי הרוח ככה מחולקים. 5 חומשי תורה. 5 ספרי תהילים. 5 חלקי נשמה. 5 עולמות וכן הלאה. הבנתם? שום דבר.

==
















==