שיעורי הרב שלמה אבינר

מדוע מרן הרב קוק לא ציין מקורות?

[שיחה בישיבה בארוחת צהרים]

שאלה: מדוע מרן הרב קוק לא ציין מקורות בכתביו? הרי לכאורה יש להביא מקורות, כך אפשר להסכים או להתווכח. ואיפה ראינו שדברים כתובים ללא מקורות?

תשובה:

סיבה ראשונה: אלו דברים שמרן הרב קוק כתב לעצמו ביומניו האישיים. במאמרים שכתב לעיתון יש מקורות, וכן בתשובותיו ההלכתיות. אך את יומניו הוא כתב מתוך שפע פנימי של רוה"ק שזרח מתוכו. אין ענין לציין מקורות, הרי הוא יודע את המקורות וכותב לעצמו.

סיבה שניה: גם בספר 'חסד לאברהם' של הגאון ר' אברהם אזולאי אין מקורות. הוא כותב; "דע", “דע את הדבר הזה". כלומר, הדבר הזה קיים ואני רוצה שתדע. למה הוא לא כתב מקורות? כי אם היה כותב, במקום להקדיש את המאמצים להבין מה הוא כתב, היינו מקדישים אותם לבדוק אם דבריו תואמים את המקור או לא, האם אפשר להסביר אחרת, האם זה הפשט, הדרש, הרמז, הסוד וכו'. במקום להתאמץ להבין דברי רבי אברהם אזולאי, היינו מתפלפלים אם זה תואם או לא. קודם תבין מה הוא אומר, מה שהוא אומר זה עמוק ומסובך, לזה צריך להקדיש את המאמצים ולא לחקר המקורות.

סיבה שלישית: מקורותיו של מרן הרב קוק הם רזי תורה. ניתן לראות זאת במקורות שרשם רבנו הרב צבי יהודה בסוף ספר 'אורות': ספר הזוהר וכתבי האריז"ל. רזי תורה לא מגלים. רזי תורה הם עבור יחידי יחידים, לא עבור כולם. אם כן, למה מרן הרב גילה? ב'אורות הקודש' חלק א' מסביר הרב, שרזי תורה הם אכן לא לרבים, משום שבמקרה הטוב הרבים לא יבינו ובמקרה הגרוע הם יסלפו את הדברים. אך יחידי היחידים שלומדים רזי תורה, רזי התורה האלה באים לידי ביטוי בכל דבריהם. הם הנשמה הפנימית של כל אמרותיהם. רזי תורה אינם נקודתיים אלא כוללניים. הדבר דומה לתלמיד הלומד בבית ספרו את השפה העברית. אך מלבד זאת, כל מה שהוא מדבר הוא בעברית, גם היסטוריה, גיאוגרפיה ומתמטיקה. בספר 'אורות התורה' זה משל לאדם לומד על יראת שמיים. אך הוא גם לומד גמרא מתוך יראת שמיים, אמונה מתוך יראת שמיים, מתפלל מתוך יראת שמיים, אוכל והולך לישון מתוך יראת שמיים. אפילו ספרי יראת שמיים הוא לומד מתוך יראת שמיים. יראת שמיים גם היא מקצוע נקודתי, וגם מקיפה את הכל. כך גם רזי התורה הם הנשמה של כל הלימודים, ולא דבר נקודתי. לכן יחידי היחידים שלומדים רזי תורה, כל דיבור שלהם בכל נושא נובע מתוך אותם רזי תורה, מתוך אותו עומק של דעת ד'. משום כך לא שייך לציין מקורות. כשרבנו הרב צבי יהודה ציין מקורות, הוא ציין רק מקורות נקודתיים, שיעזרו רק לאותם יחידי היחידים שלומדים את רזי התורה.

למשל בספר 'אורות' מרן הרב אומר שחשוב לחזק את הגוף (אורות התחיה לד). צעקו עליו: "כיצד הוא טוען שלחזק את הגוף הוא כמו לעסוק בייחודי שמות"?!. כתב לו אביו, הרב שלמה זלמן קוק: ”מה המקור שלך?” ומרן הרב ענה שהמקור הוא באריז"ל. אמר לו אביו לכתוב את המקור, ומרן הרב ענה לו שהאריז"ל לא כתב במילים האלה, ושהוא מתרגם את הסודות. על מנת להבין שזה מה שהאריז"ל אומר צריך בינה עמוקה, ואם הוא יפרסם שמקורותיו בכתבי האריז"ל, לא רק יתקפו אותו על מה שאמר אלא גם על כך שהוא מסלף את דברי האריז"ל. ולכן כשהרבי מגור הגיע לארץ, מרן הרב קוק אמר לו שהמקור הוא ב'מורה נבוכים', והרבי מגור אמר לו: "גם זה איננו לומדים". אכן גם 'מורה נבוכים' הוא סתרי תורה. הרמב"ם בהקדמת 'מורה נבוכים' מודיע לנו בל נחשוב שמה שהוא כותב יהיה מובן באמת עד הסוף, כי זה מעשה בראשית ומעשה מרכבה. גם לו הרמב"ם יכול היה לכתוב באופן מובן זה היה אסור לו, כי חכמים אסרו לדרוש במעשה בראשית ובמעשה מרכבה.

'מורה נבוכים' הוא סתרי תורה בתרגום הרמב"ם. כתבי האריז"ל הם סתרי תורה בתרגום האריז"ל. כתבי מרן הרב קוק הם סתרי תורה בתרגום מרן הרב קוק. יש הרבה תרגומים ולא שייך לכתוב מקורות. גם אם נפתח את המקורות של רבנו הרב צבי יהודה מהאריז"ל, אנו הקטנים לא נצליח למצוא את הקשר. אז למה רבנו הרב צבי יהודה רשם מקורות? בסוף ההערות ב'עולת ראיה' הוא מסביר שחייבים לרשום. אך הוא לא רשם בתוך הדף אלא בסוף הספר. הרי אלו סתרי תורה.

בספר 'אורות' לא כתובים דברים פשוטים. למשל, לא כתוב בספר 'אורות' שיש מצווה לגור בארץ. לא כתוב שיש מצווה ליישב ולכבוש את הארץ. עד שבא אדם אחד ושאל את מרן הרב קוק אם יש מצווה לגור בארץ, ובספר 'מאמרי הראי"ה' הוא מביא פסוקים, משניות וגמרות בלי סוף על הדבר הזה. הרי זה פשוט! לא צריך לכתוב את זה!.

אלא ספר 'אורות' מסביר מה זה ארץ ישראל, מה זה נשמת הארץ, מה זה נשמת האומה בארצה, מה זה תחיית האומה. כל זה סוד, דברים עמוקים. ההבנה למה יושבים בארץ היא מאוד עמוקה. לא ישבנו כאן אלפיים שנה ויש כאלה שלא מבינים. כך גם ההבנה למה אנו צריכים מדינה. זה נס שכלל ישראל מבין את הדבר העמוק הזה. הכיצד? בעמוד הראשון של ספר 'אורות' מוסבר: "רוח הקודש של האומה".

אמר קצין דתי לקצין חילוני: "אני קצין בצה"ל ואני מוסר את נפשי בצה"ל בשביל להציל את העם, להציל את הארץ, בשביל תחיית האומה. אבל אתה חילוני, למה אתה קצין בצה"ל כל כך הרבה שנים"? והוא ענה: "אני קצין בצה"ל בלי תירוצים". איזו תשובה נפלאה! אין צורך בהסבר! ככה!.

ב'ספר העיקרים' נשאלת השאלה למה רבש"ע אוהב אותנו, והתשובה היא: ככה, “חשקתי בכם". "למה אתה מתחתן עם הבחורה הזאת ולא עם אחרת?" -"ככה, לא יודע למה". שאלו את יצחק שמיר בוועידת מדריד: "למה אינך מוכן לוותר על יהודה ושומרון?", ענה: "ככה". "אשרי העם שככה לו"! כל זה נראה פשוט אבל הוא עמוק שבעמוקים.

פעם הביאו לי מאמר שנכתב ע"י חילוני ובו כתוב: "אני בא למילואים וקשה לי. אני יושב על החבילה, מקבל מדים. לאט לאט אני נדלק, לאט לאט אני נעשה כללי, אני נעשה פחות פרטי, יותר ויותר כללי". זה כתוב בספר 'אורות', החילוני הזה הוא ספר 'אורות' חי. כלל ישראל קרא ספר 'אורות' ועוד ספרים נוספים עוד לפני שנכתבו.

לסיכום, יש שלוש תשובות מהקל אל העמוק למה מרן הרב קוק לא כתב מקורות:

א. אלה היומנים הפרטיים שלו.

ב. כדי שנתאמץ להבין מה שהוא אומר ולא נתעסק בחקר מקורות.

ג. אלה סתרי תורה ובסתרי תורה לא כותבים מקורות, שומרים אותם בצינעא, וממילא להמון כתיבתם לא תועיל מאומה.

נלקח משאילת שלמה 194