שיעורי הרב שלמה אבינר

משתמשי האתר היקרים! נשמח לתרומות ע"מ להמשיך את פעילות האתר ולשדרגה. תודה!

מאזן האימה

מתוך שיעורי הרב שלמה אבינר

גרסה מ־14:10, 7 בדצמבר 2015 מאת Maale (שיחה | תרומות)

(הבדל) → הגרסה הקודמת | הגרסה האחרונה (הבדל) | הגרסה הבאה ← (הבדל)

מאזן אימה

[ב"אהבה ובאמונה"]


שאלה: אם חלילה יבואו הצבא והמשטרה לגרש אותנו מבתינו האם אפשר לנהל מאבק כוחני? כמובן, אני נגד כוח ואיני אוהב כוח, אבל מה אם בלית ברירה מפנים בכוח? אני צריך להיות סביל? אדרבה, אם נפעיל כוח, יש לשער שזה ירתיע אותם לפעם הבאה! מאזן אימה!


תשובה: ידידי היקר, אתה מציע מאזן אימה וטוען שזו שיטה יעילה. אכן, זהו המצב ששרר זמן רב בין ארצות הברית לבין ברית המועצות. שתיהן חששו ממלחמה, והבינו שלשתיהן היא תהיה אסון. לכן מאזן אימה מנע ממלחמה קרה להיהפך למלחמה ממש.


אבל יש ברעיון הזה כמה קושיות לענייננו:


1. מאזן אימה עלול להידרדר במדרון חלקלק ולהביא הסלמה. דוגמה לכך היא מאזן האימה בין מדינתנו לבין המחבלים בלבנון, כאשר כל צד לא היה מעוניין בעימות רחב, ולכן נשמר עימות על אש קטנה. Low Intensity Conflict L.I.C "עצימות נמוכה". המחבלים המשיכו במעשי איבה, אך הקפידו שלא יעברו את המידה. "הליכה על הסף". אלא שמאזן האימה נשבר בתשס"ו והוביל מהר למלחמת לבנון השנייה ולנזק רב.

מוסר השכל: כאשר אין שלום ממש, כאשר יש אלימות מתונה, כשניתן רשות למשחית לחבל, שוב אינו מבחין בין טוב לרע.


2. מה הוא הכוח שהנך רוצה להפעיל נגד צה"ל? אתה באמת חושב שתוכל לגבור עליו?! אינך יודע שצה"ל יכול לזרוק פצצת גז מדמיע אחת וכולם יברחו? אתה באמת חושב שצה"ל שעומד מול 300 מליון ערבים אינו יכול לגבור על 300 או 3,000 אנשים?! ואיני רוצה להזכיר את האפשרות הנוראה שבמקום להוציא את הדגים מן המים, שזה לא נוח כי הם בורחים לכל מקום, קל יותר להוציא את המים מן הדגים. כלומר צה"ל יחדל מלשמור על ההתנחלויות, ואז הערבים יתקפו, ינתקו מים וחשמל, ולא יתנו לנסוע בכבישים. כמה פוליטיקאים בכירים רמזו לזה ואחר כך הכחישו, ואכן איני מאמין שמישהו יעיז לעשות זאת.

מסקנה: אין לך יותר כוח מצה"ל והמשטרה.

זה מזכיר את הסיפור על הרשל'ה מאוסטרופולי שהיה עני ורעב וכיוון שסירבו לתת לו לאכול במסעדה, איים: אם לא תתנו לי לאכול, אעשה את מה שעשה אבי באותו מצב. הם נבהלו ונתנו לו. בסוף שאלוהו: מה עשה אביך? השיב: הלך לישון רעב.


3. בעיה שלישית והיא הכי עמוקה: מאזן אימה הוא בין אויבים. וכאן אנו חברים. אנו והצבא והמשטרה והמדינה והממשלה אנו חברים. יש לעיתים חילוקי דעות אבל לא חילוקי לבבות. אנו עם אחד. אולי אתה ידידי אינך מסתכל כך על הדברים. אולי אתה סובר שהממשלה והזרוע המבצעת שלה - הצבא - היא אויבת ארץ ישראל, ואם כך, במלחמה - כמו במלחמה! אולי אתה מצטרף לאלו המכנים את השוטרים נאצים, או הרומזים שהם נאצים, או המשווים אותם לנאצים, או כמו ששאלני נער תמים, או שעושה עצמו תמים: אני מבין שאסור לומר נאצים, אבל האם מותר לחשוב נאצים? השבתי לו בתומי: אסור לחשוב כן. אז חזר: אבל הם באמת נאצים! אינני יודע איפה קיבל חינוך כזה.

לכן, למען דעת, אף אחד אינו נאצי! ומעשה בח"כ שרנסקי שבאחד הכנסים הגדולים לעצירת הגירוש מגוש קטיף שאמר: אל תגידו בולשביקים! אינכם יודעים מה הם בולשביקים! אני כן יודע! אמנם מה שקורה עתה הוא רע מאוד, אבל זה לא בולשביקים!

וכן אני אומר: אל תגידו נאצים, לא בפשט, ולא בדרש, ולא ברמז, ולא בסוד. אולי אינכם יודעים מה זה. אני קצת יודע, כי חלק ממשפחתי נספתה בשואה, וגם כתינוק החביאו אותי כדי שלא אגיע למחנה השמדה. אז פעם אחת ולתמיד הורידו את הביטוי הזה ביחס ליהודים.

אבל הרבה יותר מזה אני אומר: כל אלה הם חברים שלנו. אנו חברים. איננו מסכימים, אבל אנו חברים. אנו אחים, זכור זאת ידידי, פעם אחת ולתמיד - אנו אחים.

ואולי תשאל: מה אני מציע? זאת אני מסביר כבר יותר משלושים שנה, ומרן הרב קוק בספרו אורות כבר מאה שנה, ואולי פעם אחרת אחזור על זה בפעם האלף. חזק ונתחזק.

נלקח משאילת שלמה 202