שיעורי הרב שלמה אבינר

משתמשי האתר היקרים! נשמח לתרומות ע"מ להמשיך את פעילות האתר ולשדרגה. תודה!

לשון הרע (מאמר)

מתוך שיעורי הרב שלמה אבינר

לשון הרע

[הרב שלמה אבינר]


שלב ראשון בשמירת הלשון: מה ששנוא עליך, אל תעשה לחברך. יש אנשים שקיבלו על עצמם לא לדבר לשון הרע שעה ביום. וכי בשאר שעות היום מותר? ודאי שלא. אבל הגאולה קמעה קמעה. קודם - שעה ביום. הצלחת? - שבוע הבא שעתיים ביום, וכן הלאה.

האם יש לשתוק כל היום? מנזר שתקנים? לא. מותר לדבר, ולא רק דברי תורה, אלא גם בנושאים מדיניים, חברתיים, משפחתיים, וכל מיני נושאים עדינים - אבל בלי לדבר רע. יש להתרגל לכך.

גם על אישי ציבור שאיננו מכירים אישית, אסור לדבר רע. משל אמרו: זבוב מחפש לכלוך. למה לו לחפש לכלוכו של אדם? אם אדם שאינו מכיר אותך אישית, יחל לדבר עליך רעות - האם תהיה מאושר? הרמב"ם מגדיר: "אחד המספר לשון הרע בפני חברו או שלא בפניו, והמספר דברים שגורמים, אם נשמעו איש מפי איש, להזיק חברו בגופו או בממונו, ואפילו להצר לו או להפחידו, הרי זה לשון הרע" (הלכות דעות ז ה). אסור לצער את הזולת.

כמובן, מחלוקת בדעות אינה לשון הרע. אחד סבור שיש לנקוט במדיניות כלכלית מסוימת ולקצץ בתחום מסוים וחברו סבור אחרת. פלוני סובר שלטובת העם היושב בציון יש לחתוך חלקים מארץ ישראל וחברו רואה בכך אסון. אלו ויכוחים ענייניים. מותר להביע ביקורת על מדיניות של שר. זו מחלוקת בדעות. אבל לומר עליו ביטויי גנאי אישיים - אסור. מותר לדבר על השיטה, לא על האדם. אל תאמר: הוא בטלן ועצלן, טיפש ומרושע. יתכן מדינאי צדיק גדול ויקר מפז, ובכל זאת שיטתו מוטעית לחלוטין, ומנגד - מדינאי מושחת ובכל זאת הוא מקדם עניינים לטובה.

ואם על אדם פרטי אסור לדבר לשון הרע, קל וחומר על ציבור שלם: על חרדים או על לאומיים דתיים, על שמאלנים או על ימניים, על עולים מרוסיה או מאמריקה, וכן הלאה. זה יותר חמור מדיבור לשון הרע על אדם בודד, כי זה מוכפל במספר האנשים. לשון הרע על ציבור של מאה אלף אנשים - אלו מאה אלף עברות. זה גם מוכפל במספר השומעים. לשון הרע על אדם אחד ברדיו, כאשר יש מאה אלף שומעים, אלו מאה אלף עברות. לשון הרע על מאה אלף אנשים בפני מאה אלף אנשים - אלו עשרה מיליארד עברות!

לעיתים שואלים אדם: למה אתה מדבר לשון הרע? הוא משיב: אבל זו אמת! אם כן, הוא אינו יודע הלכות. לשון הרע אסורה גם על אמת. הדובר שקר, חמור יותר: מוציא שם רע. יש גם רכילות: אין מדברים רע על אדם, גם לא דברים שטבעם לסכסך. לדוגמה: פלוני סיפר עליך שקנית רכב חדש יקר מאוד. תגובתך: מה זה עניינו?! וכך העניין מתגלגל. כך יש עיתונאים רכלנים המנסים להצית אש. זה הסדר: מן החמור אל היותר חמור: רכילות, לשון הרע, הוצאת שם רע, ובעל לשון הרע - שהוא קבוע.

יוסף הצדיק דיבר לשון הרע על אחיו וראו מה נגרם. לאחר מכן, הוא חזר בתשובה. מניין לנו? הוא מעולם לא סיפר לאביו מה שקרה. יתר על כן, הוא הקפיד לא להימצא עם יעקב אבינו ביחידות כדי למנוע ממנו שאלות מביכות. יש מסבירים שזו הסיבה לכך שבמשך עשרים ושתיים שנה, יוסף הצדיק לא הודיע על מקום הימצאו לאביו המתאבל, שכן חשש שמיד ישאל אביו את בניו לפשר הדבר וכל האמת הנוראה תתגלה.

גם בנימין שהיה אחיו מאב ומאם שתק. לא היתה שום תועלת לספר. יעקב אבינו לא ישלח בלש לחפש מחט בערמה של שחת. חז"ל אומרים: האבן הטובה של בנימין: ישפה. כלומר יש פֶּה! הוא שותק, לא מפני שאין לו מה לומר, אלא משום - לשון הרע!

אמנם על גויים מותר לדבר לשון הרע. "לא תלך רכיל בעמך" - הוא אינו עמך. כמובן, אסור להוציא שם רע, כי שקר לעולם אסור, מכל סוג ומכל זן. אבל לא משום שזה מותר זה מומלץ. אחרי שיצאנו ממצרים, בדרך לארץ, דיברנו לשון הרע נגד ד' ונגד משה, וד' שלח נגדנו נחשים. איך זה קרה? אומרים חז"ל: הגויים סירבו לתת לנו לעבור דרך ארצם, הוכרחנו לעשות סיבוב ארוך ומייגע, ודיברנו לשון הרע עליהם, מתוך כך המשכנו לדבר על ד' ועל משה. היזהר! כאשר אתה מדבר רע על ערבים, היזהר שלא תיגרר לדבר על יהודים.

כמובן, יש יוצאי דופן: לשון הרע לתועלת. אם אדם עומד לעשות שותפות עם נוכל מושבע, ואין לך שום דרך אחרת להצילו, עליך להזהיר אותו. אם בחורה נמצאת בקשר שידוכין עם בחור מושחת באופן ברור וידוע - עליך להצילה. אבל אלו יוצאים מן הכלל. כמו שלחלל שבת עבור חולה מסוכן, הוא יוצא מן הכלל.

אבל הכלל הוא: שמירת הלשון! טהרת השפתיים!