שיעורי הרב שלמה אבינר


== לעשות נקמה בגויים ==

[הרב שלמה אבינר]


'''שאלה:''' לנוכח האירועים האחרונים ולאור פרשת יציאת מצרים, אם אנו מבינים שאומות העולם, ובכללם פרעה ומצרים, ערפאת והפלשתינאים - הם בעיקר שליחים לבירור מציאות הקב"ה והפנמת האלוקות בעולם בכלל ובעם ישראל בפרט, אזי לכאורה אין לי מה לכעוס על מעשיהם, לדרוש את דם אחינו מהם. אנחנו צריכים לפנות כלפי עצמנו, שכן כמו שאמרנו הם רק השליחים. איזה עניין, אם בכלל, יש בנקמה? מה זה אל נקמות ד', אם כך?


'''תשובה:''' זה יסוד כל התורה כולה שלאדם יש בחירה חופשית כדברי הרמב"ם בהלכות תשובה (פרק ה), שאם היה ד' יתברך גוזר על האדם להיות רשע ויענישו אחר כך, הרי זה עוול.

ומה שפרעה הרע לנו זה היה מרצונו החופשי ו"לא גזר האל על פרעה להרע לישראל" ואדרבה, "היה שולח לו ביד משה ואומר: שלח, ועשה תשובה" (שם ו ג). אלא כיון שלא עשה תשובה, נענש אחר כך בסילוק הבחירה החופשית. ועוד שואל הרמב"ם: הרי כתוב מראש "ועבדום וענו אותם" (בראשית טו יג) "הרי גזר על המצרים לעשות רע?" הוא משיב: "כל אחד ואחד מאותם המצרים והמרעים לישראל, אילו לא רצה להרע להם, הרשות בידו, שלא גזר על איש ידוע אלא הודיעו שאף זרעו עתיד להשתעבד בארץ לא להם" (שם ו ה).

לכן סוף המצרים שנענשו קשות ולאחר זמן מה הושמדה מלכות מצרים כליל על ידי בבל, וזו נפלה בעצמה בידי פרס ומדי, ואחר כך בא תורם - כמו משל "חד גדיא", שכל מלכות רשעה מגיע זמנה להיעלם כאשר מתמלאת סאתה.

כך הערבים שגרים מסביבנו ובתוכנו, לכל אחד מהם יש בחירה חופשית, אם להיות רשע גמור או רשע למחצה לשליש ולרביע, או חסיד אומות העולם, והוא ייתן על כך דין בבית דין של מעלה וגם בבית דין של מטה.

נכון שריבונו של עולם הוא בעל הבית על ההיסטוריה, אך יש להבחין בין סיבה ראשונה לבין סיבה אמצעית. מה שסבלנו במצרים, ריבונו של עולם היה הסיבה הראשונה, סיבת הסיבות, עילת העילות, אך המצרים היו סיבה אמצעית על-פי בחירתם, ועל כך נענשו. ובתיה בת פרעה בחרה להציל את משה רבנו, וקבלה שכרה. בוודאי שאם היא לא היתה מצילה, ריבונו של עולם היה ממציא מציל אחר, אך היא שקיימה את המצווה ותבוא על שכרה. כך אמר מרדכי לאסתר: "אם החרש תחרישי בעת הזאת, רוח והצלה יעמוד ליהודים ממקום אחר ואת ובית אביך תאבדו" (אסתר ד יד). כי הקב"ה מגלגל זכות על ידי זכאי ומגלגל חובה על ידי חייב. וכל אחד מחליט בבחירתו החופשית אם להיות שליח אלוהי להרבות טובה וברכה בעולם, או להיות כלי להרוס ולהשחית.

חז"ל מספרים "וכשהרג טרניאנוס את פפוס ואת לוליאנוס אחיו בלודקיה, אמר להם: אם אתם מעמו של חנניה מישאל ועזריה, יבא אלהיכם ויציל אתכם מידי כדרך שהציל חנניה מישאל ועזריה! אמרו לו: חנניה מישאל ועזריה כשרים היו, נבוכדנצר מלך הגון היה וראוי ליעשות נס על ידו. אבל אתה מלך רשע ואין ראוי ליעשות נס על ידך, ואנו מחייבין מיתה לשמים, ואם אי אתה הורגנו, הרבה הורגים יש למקום, הרבה מזיקין יש למקום, הרבה דובים יש למקום, הרבה נמרים יש למקום, הרבה נחשים, הרבה שרפים, הרבה עקרבים יש למקום שיבואו ויפגעו בנו (מסכת שמחות פרק ח).

לכן את אויבי עם ישראל שקמים עלינו לכלותינו, יש להכרית עד חורמה, למען יראו וייראו ולא יזידון עוד. אכן ד' איש מלחמה, אל נקמות ד', ואנחנו מצווים ללכת בדרכיו ולנקום ברשעים. אך במשך הגלות היינו חסרי אונים, ועכשיו בחסדי ד', יש לנו צבא חזק, והוא נוקם נקמתנו באלו הבאים להשמידנו. הנקמה הזאת, אינה כדי לתת פורקן למאוויים תוקפניים, כי אנו עם של עדינות וחסד, אלא כדי להרתיע ולהפחיד רשעי ארץ, וכך נצטווינו בתורה להשיב מלחמה שערה.

וחס ושלום, אין להפנות טענות כלפינו ולקטרג על עם ישראל. אדרבה. יש ללמד סנגוריה על עם ישראל. בינתיים עוד לא הגענו לעת בו יתקיים "וכתתו חרבותם לאתים וחניתותיהם למזמרות", ויש עדיין מלחמות עלי אדמות. ובני ישראל היקרים מוסרים נפשם על הארץ, הן בצבא והן בהתיישבות והתנחלות. יש להזכיר את הזכות הגדולה הזאת, והיא תעלה למרום לפני כסא הכבוד ותביא ברכה.

כך מסופר בספר פלא יועץ: "שבזמן השמד, יצאה אשה אחת לקראתם ואמרה: ריבונו של עולם, יפה ידעת אומה שבחרת לך, מי כעמך ישראל,שנהרגין על קדושת שמך. וגילה מגיד אחד שתירץ על פי דיבורה נתבטלה הגזירה" (ערך סניגוריא).

ומסיבה זו נבחר גדעון להציל את ישראל מפני שלימד זכות על ישראל, וד' אמר לו "לך בכחך זה והושעת את ישראל" (שופטים ו יד. רש"י). שלא היה צדיק ולא צדיק בן צדיק, אלא מפני שדיבר טוב על ישראל, ד' אמר לו: לך בכחך זה והנך מדבר טוב על ישראל והושעת את ישראל (זוהר ח"א רנד ב. זהר חדש נח כב).

דור נפלא, דור קדוש, דור מצוין, דור המוסר נפשו על העם והארץ, דור שד' מאוהב בו ועושה לו נסים. 


[[קטגוריה: מאמר]] [[קטגוריה: המדינות ואומות העולם (מאמרים)]] [[קטגוריה: שאלות כלליות באמונה (מאמרים)]]