שיעורי הרב שלמה אבינר

משתמשי האתר היקרים! נשמח לתרומות ע"מ להמשיך את פעילות האתר ולשדרגה. תודה!

למה לא פוסקים כרשב"י (מאמר)

מתוך שיעורי הרב שלמה אבינר

גרסה מ־00:33, 4 במרץ 2019 מאת Maale (שיחה | תרומות) (יצירת דף עם התוכן "'''שאלה:''' הרשב"י היה כל כך קדוש וטהור, וגדול מכולם. המקובלים אומרים שהתורה שגילה הרשב"י בח...")

(הבדל) → הגרסה הקודמת | הגרסה האחרונה (הבדל) | הגרסה הבאה ← (הבדל)

שאלה: הרשב"י היה כל כך קדוש וטהור, וגדול מכולם. המקובלים אומרים שהתורה שגילה הרשב"י בחייו היתה בבחינת אירוסין והתורה שגילה לפני מותו היא בחינת נישואין. אם כן, למה בהלכה אנו פוסקים: רבי יהודה ורבי שמעון הלכה כרבי יהודה (עי' עירובין מו, ב. ביצה כז, ב)? למה אין כלל שהלכה כרשב"י?

תשובה: הסביר השל"ה, שבגלל מעלתו הרוחנית העילאית, לא העמיד גשמי (של"ה, פרשת פרה, הגהה ד"ה ימנה יובן). ובסדר הדורות כתב שרשב"י גדולתו מעל ההוה והלכה כמותו לעתיד לבוא כמו שמאי (סדר הדורות, ערך שמאי אות ב. אגב, הכלל שלעתיד לבוא שהלכה כבית לא מוזכר בגמרא, בראשונים ובפוסקים אלא אצל בודדים מרבותינו בדורות האחרונים, כגון תוספות חדשים פרקי אבות א א. קובץ מאמרים מהג"ר אלחנן ווסרמן בקובץ מאמרים א לג, ובעיקר בשם האר"י ז"ל. גם לא מצוי בכתבי האר"י ז"ל. כמובן זה רעיון עמוק מאוד.

וכדומה, כתב ספה"ק תפארת שלמה (פ' שופטים) שהאמת בזה כי גודל מעלת רשב"י גבוהה מאוד, לכן בעולם הזה בעת כזאת אינו באפשר שיהיה הנהגת העולם כמותו, ולכן אין הלכה כרבי שמעון, אבל לעתיד כאשר תהיה מלאה הארץ דעה, אזי באמת תהיה הלכה כמותו וז"ש אל תקרי הליכות אלא הלכות, שההלכה היא לפי ההליכה של העולם, לפי מדריגות ומעלות עולם הזה, לכן עתה אין העולם ראוי להתנהג לסבול עוצם קדושתו של רשב"י. ובס' ארץ החיים (מערכת הרה"ק רבי ברוך מקאסוב זי"ע, אות יד) כתב שהרה"ק רבי ברוך זי"ע אמר למה נקרא ל"ג בעומר הילולא דרשב"י ולא בשארי צדיקים כן, יען כי רשב"י אין הלכה כמותו כנודע מהכללים שנתנו הפוסקים, מובא דבריהם בס' כנסת הגדולה, כי בכל מקום שמחולקים המקובלים עם בעלי הגמרא, אין הלכה כהמקובלים (עי' מזה בשו"ת רדב"ז ח"א ס' מט וס' פ) ואולם בעולם העליון הלכה כהמקובלים והוא רשב"י וסייעתו, וא"כ עיקר קבלת התורה שלו היתה ביום הסתלקות, ולזאת נקרא הילולא דרשב"י ודפח"ח (מובא בספר ניצוצי תומר ח"ב עמ' סב-סג והערה מב).

והרבי מסטמאר ה'דברי יואל' כתב טעם אחר, ש"כלל זה מסור בידינו בכל מקום, דהיכא דפליגי ר' יהודה ור' שמעון הלכה כר' יהודה (עי' עירובין מו, ב. ביצה כז, ב), ונראה לומר הטעם לזה דהנה סתם ר' שמעון הוא ר"ש בן יוחאי, וידוע כי רשב"י זכה בגודל מדריגתו לעשות מעשים רבים לעולם התיקון כנודע, ולפיכך גם ההלכות שפסק הם שייכים לעולם התיקון, משא"כ בזמן הזה הלכה כר' יהודה" (דברי יואל, פרשת בחוקותי, עמ' תי).

ועוד כתב שם: "ברור דלאחר שיצא רשב"י מן המערה עלה ונתעלה בכח התורה יותר ממלאכי מעלה, ואולי שדבריו שבתלמוד נאמרו קודם שנחבא במערה, ואפשר שרק על זה סובב האי כללא דרבי יהודה ורבי שמעון הלכה כרבי יהודה, אמנם מה שאמר בזוה"ק היה אחר שיצא מהמערה, ודבתרא עדיפא שהיה כוחו גדול יותר" (דברי יואל, פרשת וישב עמ' רמח).

וכדומה, ובס' אוהב שלום (עמ' מג) מובא שהרה"ק רבי שלום מקאמינקא בירר מש"ס ומדרש וזוהר הק' אשר בכל מקום שהתנא רשב"י נזכר בשם רבי שמעון בן יוחאי, קאי על זמן שקודם כניסתו למערה, וכל מקום שנזכר בשם ר' שמעון סתם, מיירי לאחר כניסתו למערה. וכן כתב רבי יוסף חיים בהקדמתו לרב פעלים. אך בספר 'בן יוחאי', רבי משה קוניץ מאובן, תלמידו של הנודע ביהודה, כותב שבדק ומתא שכל פעם שנזכר גמרא "רבי שמעון בן יוחאי" הלכה כמותו, ואילו כשנזכר "רבי שמעון" לא תמיד הלכה כמותו. והוא חידש סברא כזאת, שלפני שרבי שמעון הלך למערה נקרא "רבי שמעון" סתם, ואחרי שחזר מהמערה כעבור שלוש עשרה שנה, נקרא "רבי שמעון בר יוחאי", כי האנשים שכחו ממנו ושאלו: מי זה "רבי שמעון" הזה? לכן הוא נקרא עם שם אביו שיידעו מי זה (עיין עלון 'בית נאמן' להג"ר מאיר מאזוז, גליון 110).

ויש להוסיף מה ששאל הג"ר צבי מאיר גינזבערג, ראב"ד אגודת הרבנים דארה"ב וקנדה: יש להבין למה דווקא רבי שמעון בר יוחאי מתייחס אחר אביו משא"כ ברוב התנאים לא מצינו שיכתבו גם שם אבותיהם, [וגם נקרא בר יוחאי] ואפי' אלו שקוראים בשם אבותם, בדרך כלל יש סיבה לזה, כיון שיש שני תנאים בשם אחד. וכן הרמ"א מתייחס אחר אביו בשם איסרליש, משא"כ בשאר פוסקי דורו. ויש לבאר דהנה רשב"י הנחיל לעם ישראל תורת הנסתר, והרמ"א הנחיל לעם ישראל תורת הנגלה, ובא להורות שכדי להנחיל תורה, צריך "מסורה מאבות", ומשום הכי דווקא אצל שניהם, שהם המנחילים תורה לישראל, מתייחסים ביותר אחרי אביהם (ניצוצי צבי מאיר עמ' נג).

זה דרוש יפה מאוד והיסוד נכון אך הוא לא יודע אם זה נכון, כי הרי יש עוד תנאים שקוראים עם שם אביו כגון רבי אלעזר בן עזריה ורבי אלעזר בן ערך, וגם יש עוד ראשונים שקוראים להם על שם אביהם כגון הרמב"ם והרמב"ן. ודאי שהיתה לרשב"י ולרמ"א מסורה אבל זאת לא אומרת שלמדו דוקא מאביהם. לא ברור שרבי שמעון בר יוחאי למד מאביו יוחאי, הרי הוא היה תלמידו של רבי עקיבא. מה שיותר מעניין זה חכמים שקוראים להם על פי האמא שלהם כגון הבאר הגולה - רבי משה רבקש הקרוי על שם אמו רבקה. לא משום שאביהם היה גוי, כמו רב מרי בר רחל בגמרא, אלא משום כבוד.

  • פורסם בשאילת שלמה 544