שיעורי הרב שלמה אבינר

משתמשי האתר היקרים! נשמח לתרומות ע"מ להמשיך את פעילות האתר ולשדרגה. תודה!

הבדלים בין גרסאות בדף "למה לא לשאול רב בטלפון"

מתוך שיעורי הרב שלמה אבינר

(יצירת דף עם התוכן " == למה לא לשאול רב בטלפון == [ראיין: הרב מרדכי ציון] ש: שמתי לב שפעמים רבות כאשר הרב נשאל שא...")
 
 
שורה 63: שורה 63:
 
*פורסם בשאילת שלמה 395
 
*פורסם בשאילת שלמה 395
  
[[קטגוריה: מאמר]] [[קטגוריה: תלמידי חכמים (מאמרים)]] [[קטגוריה: פסיקת הלכה (מאמרים)]] [[קטגוריה: מיוחדים (מאמרים)]]
+
[[קטגוריה: מאמר]] [[קטגוריה: תלמידי חכמים (מאמרים)]] [[קטגוריה: פסיקת הלכה (מאמרים)]] [[קטגוריה: מאמרים מיוחדים (מאמרים)]]

גרסה אחרונה מ־17:02, 23 בדצמבר 2015

למה לא לשאול רב בטלפון

[ראיין: הרב מרדכי ציון]


ש: שמתי לב שפעמים רבות כאשר הרב נשאל שאלה של הלכה או של הנהגה בטלפון, הוא אינו עונה אלא מפנה בדרך כבוד את השואל לשאול רב בעל פה. למה? יש פסול בשאלות בטלפון?

ת: תלוי מה, אבל באופן כללי, זה חשוב מאוד שלשואל יהיה קשר אישי עם רב, כמה שאפשר, ולא יפנה בעילום שם למי שאינו מכירו. כך כתוב בשו"ת משנה הלכות והוא מתנגד לשאלות הלכתיות בטלפון מנימוק זה ומעוד כמה נימוקים. וכן הג"ר הענקין מתנגד, וגם הגרי"ד סולוביצ'יק. וגם הגרח"ד פדווא.


ש: אבל לפעמים אדרבה, אדם מתבייש לשאול רבו או כל רב פנים בפנים, והאפשרות לשאול בעילום שם היא ישועתו?

ת: נכון. יש לשקול כל מקרה לגופו. ויש עוד בעיה, מלבד הקשר האישי והיא: "הווי מתונים בדין", לפעמים צריך להתעמק, לחשוב, לשקול, לעיין בספרים, וכך אי אפשר לפסוק בטלפון.


ש: אבל הרבה פעמים אין צורך בפסק. תמיד הרב מבחין בין פסק שהוא הכרעת הלכה חדשה לבין הודעת הלכה ישנה וידועה. זאת אפשר בטלפון?

ת: גם נכון. ובכל זאת לפעמים בטלפון מתקשים להבין טוב מה אומר השואל שמדבר בצורה מבולבלת וקורה שטועים בהבנת דבריו. וגם אחרי חקירות חוזרות ונשנות של השואל, עדיין אפשר לטעות. לצערנו מעטים האנשים שעושים שיעורי בית לפני ששואלים שאלה בטלפון כדי שתהיה ברורה. ב"ה יש גם ששואלים ברור, ואפילו כאלה שקוראים מן הכתב.


ש: שמעתי פוסקים שלא רצו להשיב בטלפון שמא יטעו, או דרשו שם וכתובת השואל, כדי להודיע לו במקרה של טעות.

ת: נכון זה קורה לפעמים. שגיאות מי יבין (תהילים יט יג). ד' יצילנו. אבל על טלפון סלולורי, נשמר מספר השואל, ואפשר להתקשר אליו לעת צורך.


ש: בסיכום, הרב נגד שאלה טלפונית? הרי יש בירושלים ובעוד מקומות הארץ "בתי הוראה" עם שירות טלפוני?! ומפורסם שאפשר היה לשאול את הגר"מ פיינשטיין בטלפון OR71222 או?OR71212

ת: לא איני נגד. תלוי במקרה. לפעמים זה נצרך, כגון שאלה דחופה, או שהשואל מתבייש, או שאין לו רב לשאול.


ש: עוד שאלה. האם יש אנשים שמתקשרים כדי להכשיל, לקנטר, לעשות סקר וכו'?

ת: כן זה קורה. אבל קל לזהות. אך ב"ה זה נדיר. בני ישראל הם אנשים טובים ותמימים, ד' ישמרם.

[הג"ר יוסף אליהו הענקין כותב: "ולא יפה עושים אלה הפונים בשאלות ע"י טלפון, ומעלימים את שמם ומקומם, בכדי לפטור עצמם מלישא בעול רבנות, שיצטרכו לישא כשיפנו פנים בפנים – כי כששואלים את הרב פנים בפנים אז יש לו זמן לעיין בספר ולהמלך, ואם מזדמן שהרב חוזר בו מהוראתו יכול לתקן כשיודע את האיש ואת מקומו, מה שאין כן כשעונה ע"י טיליפון בחפזון, הרי עלול לטעות, ואם ירצה לחזור אינו יודע מי הוא השואל ואין לו תקנה. ועל כן יש רבנים שאין משיבים על שאלות שע"י טלפון. ועכ"פ השואל בודאי לא טוב עושה, שאינו הולך לשאול פנים בפנים, ואם מוכרח הוא לזה לפעמים, עכ"פ יודיע את שמו והכתובת שלו" (עדות לישראל, עיקרי דינים ומנהגי ביהכ"נ אות ע).

הג"ר חנוך דוב פדווא, אב"ד לונדון ומח"ס שו"ת חשב האפוד, הקפיד מאוד שלא להורות שאלה על הטלפון, כי לדעתו קשה לענות בישוב הדעת באופן זה, ואמר מן הנסיון ראה כן, ואכמ"ל כמה עובדות בזה, ופשוט שבמקום ההכרח שאני (הליכות חנוך עמ' רז).

הגרי"ד סולוביצ'יק היה מזהיר, שאין לרבנים לפסוק שאלות בטלפון משום שני טעמים: א. בזה"ז אין לנו באמת המושג של רבו מובהק אשר רוב חכמתו הימנו, שהרי רוב לימודנו הוא מהספרים. והפמ"ג הוסיף עפי"ז שאין להורות הלכה מבלי לעיין בספרים, שהספרים הם בבחינת רבותינו, ואסור להורות הלכה בפני רבו. ב. אם הרב חייב להשיב על הטלפון, אין לו להשיב תיכף ומיד, עפ"י מבואר במשנה ריש אבות, הוו מתונים בדין. ולכל הפחות בעינן שיעור זה של מתינות – שלא ישיב תיכף ומיד (נפש הרב עמ' לב והערה 50).

ובשו"ת משנה הלכות (ז קלד. ח"א בהקדמה. יב קכב), הג"ר מנשה קליין, האונגווארער רב, כותב בתקיפות לא לפסוק שאלות על הטלפון, בגלל חמישה נימוקים:

א. כמה פעמים השואל בטלפון אינו מסביר השאלה כראוי כי כן הדרך על הטלפון לקצר, והמורה מבין מה שהוא אחר ממה שבאמת השאלה היא ופוסק לפי זה, ונמצא יוצא מכשול.

ב. לפעמים המורה מחמת בהילות ומהירות הענין משיב שלא כהלכה ואחר זמן שוקל בדעתו ורואה שטעה, הרי כתוב בגמרא "הדר אוקי רבא אמורא עליה ודרש: דברים שאמרתי לכם טעות הן בידי" (בבא בתרא קכז א. זבחים צד ב. נדה סח א), וכיון שאינו יודע מי השואל ולמי להשיב נמצא יוצא מזה מכשול לאותו זמן ולדורות, שאותו השואל ימסור דבר זה בשם המורה לאחרים ולו ולבניו. ועוד, הפמ"ג הוסיף עפי"ז שאין להורות הלכה מבלי לעיין בספרים, שהספרים הם בבחינת רבותינו, ואסור להורות הלכה בפני רבו.

ג. כמה פעמים השואל שואל רק לקנטר את הרב במקומו שפסק בענין והוא רוצה להראות אחרת והולך ושואל לרב אחר.

ד. זה גורם לבני ישראל לדור במקומות שאין שם מורה הוראות שסומך עצמו על הטלפון, ואסור לבן ישראל לדור במקום שאין שם מורה הוראה, ובירושלמי שלהי קידושין אסור לדור בעיר שאין בה לא רופא ולא מרחץ ולא בי"ד מכין וחובטין, ובגמ' סנהדרין י"ז כל עיר שאין בה עשרה דברים הללו אין ת"ח רשאי לדור בתוכה בי"ד מכין ועונשין וקופה של צדקה וכו'.

ה. עי"ז נתמעטו המורים והתורה חוגרת שק, שהשואלים ובפרט הבני תורה סומכים לשאול על אחד או שני גדולי מורי הוראה וממילא אין ממנין עליהם מורי הוראה שיהיו בכל מקום. ועיין רמב"ם (הל' תשובה ד ב): "לפיכך צריך להעמיד בכל קהל וקהל מישראל חכם גדול וזקן ויר"ש מנעורי ואהוב להם" וכו', מבואר שיש חיוב בכל קהילה וקהילה להעמיד מורי הוראות להורות להם דרך ד' – מ"צ.]


  • פורסם בשאילת שלמה 395