שיעורי הרב שלמה אבינר

מה כוונת ר' נהוראי בסוף מסכת קידושין "איני מלמד את בני אלא תורה" איך אפשר להתפרנס מלימוד תורה?

זו קושיא ידועה. וישנה עוד קושיא: מה זאת אומרת מה הוא עושה עם בנו? זאת החלטה פרטית שלו, היה צריך לכתוב אין אב מלמד בנו אלא תורה כי תורה זה קדוש וכו'

קושיא ג': בקידושין ל' חובת האב על הבן והבן על האב אמר רבי מאיר חייב אדם ללמד את בנו אומנות, ואם זו מחלוקת בין ר' מאיר ור' נהוראי זה קשה, כי כתוב בתוס' שר' מאיר ור' נהוראי זה אותו אדם.

תירוץ: ההדרכה הכוללת, אדם צריך ללמד את בנו אומנות, אחרת איך יתפרנס, אבל את בנו- זה יוצא מן הכלל, הוא מלמד את בנו תורה, כי הוא רואה שבנו בע"ה יוכל להתפרנס מזה, יהיה רב, ר"ם, רכז בני עקיבא וכו'.. בנו לחוד ועמ"י לחוד.

אם יש פסק הלכה שחייב ללמד את בנו אומנות אז הוא חולק עליו גם אם זה בנו? לא, זה לא נפסק בשום מקום, ומשמע שזה עצה טובה, הדרכה טובה. כמו שכתוב שצריך ללמד את בנו לשחות, שברור שזו עצה טובה. אבל זה לא נפסק. זה עצה טובה, ועצה טובה צריך לשקול במציאות. לכן הכלל הוא שצריך ללמד את בנו מקצוע ובמקרה הזה הוא לימדו תורה.

וזה מתאים לסוגיא בקידושין לה- אמר ר' ישמעאל ואספת דגנך- התנהג בהם מנהג דרך ארץ, היינו צריך ללמוד תורה ובנוסף לכך לעבוד, הרשב"י אומר אם אדם קוצר בשעת קציר חורש בשעת חרישה... תורה מה תהא עליה? אלא ובאו גויים ורעו צאנכם. ר"י אומר שצריך תורה ועבודה, ורשב"י אומר תורה ותורה. אביי אומר הרבה עשו כמו ר"י ועלתה בידם והרבה עשו כמו הרשב"י ולא עלתה בידם.

הדרך של ר"י ללמוד תורה ולעבוד זאת הדרך לרבים, והדרך של הרשב"י זה דרך ליחידים. כי אביי לא אומר כל מי שעשה כמו הרשב"י לא עלתה, אלא הרבה- ולא עלתה בידם. הרוב לעבוד מיעוט- ללמוד תורה, ובע"ה ימצאו פרנסה. ולכן ההכרעה של אביי רוב ומיעוט זה מתאים לתירוץ- זה ר"מ לכולם וזה ר"מ לבנו.

ואיך אדם יודע אם הוא שייך לרוב או למיעוט? אם הוא ימצא פרנסה או לא? אין לנו מדומטר, זה תלוי בזמנים ובמקומות ובמציאות של האדם.

רבנו הרצי"ה הוא היה דבוק לרב קוק ועוזר לו יומם ולילה, אמר לו הרב קוק- אתה חייב ללכת לעבוד, כלומר ללמד תורה. אי אפשר להתחתן ככה, וכך עשה הרב צבי יהודה והלך ללמד בתלמוד תורה ואח"כ חזר. והוא שואל באגרות שמציעים לו 2 נשים בוורשא... אחת עשירה ואחת עניה, והרצי"ה החליט אישה עניה, ובאמת הוא היה עני הרצי"ה. וזה לא הפריע לו. זה דבר אישי הדבר הזה. איך אדם יודע להתפרנס וממה להתפרנס.

הרב מקוטנא יש אגרות לראי"ה יש גם שם כמה אגרות לרצי"ה והוא אומר כבודו זוכר אותי, שנינו היינו בבית הסוהר ואני רוצה להעלות לארץ וכבודו יעזור לי, פה לא חסר לי שום דבר אני רב המקום אב בית דין.. וכו' וכבודו ימצא לי פרנסה. יש תקופות שזה לא בדיחה, אין בכלל פרנסה. אולי עכשיו כן יש עבודה, אולי לא בירושלים אבל באילת וכן הלאה. אז זה לא חוכמה לאמר שהאידאל זה ללמוד תורה ולא חשוב הכסף. עכשיו פה יש מדינה עשירה, אבל צריך לבדוק את השוק. אולי אין משרות פנויות למורים ואולי הוא לא מתאים להיות מורה ואולי אין לו תעודות.

אביי אומר שאין הלכה כרשב"י. לעתיד לבוא הלכה כרשב"י. בסופו של דבר ברור שהרשב"י צודק, כפי שאומר הרמב"ם בסוף הלכות מלכים שכל עמ"י ילמד תורה וילמד תורה וכל הגויים ישלחו לנו מילארדים של דולרים ואנחנו נלמד תורה כל היום, אבל עכשיו זה עדין לא לעתיד לבוא.

בהתחלת ע"ז "הקב"ה שואל אותנו- למה לא למדתם תורה?" איך הוא שואל? הוא לא יודע מה שלמדנו? אלא שלעתיד לבוא הלכה כהרשב"י. אתה רוצה שהגויים ירעו את הצאן שלנו? מה פתאום? זה צרה צרורה שיש כאן גויים, שילכו לעזעזאל.

יש ערך בפני עצמו לעבודה. "ששת ימים תעבוד ועשית כל מלאכתך" אפשר להבין ב2 אופנים:

1. אם אתה רוצה לעבוד מותר לך לעבוד שישה ימים ובשבת אסור.

2. ואפשר להבין ששישה ימים אתה צריך לעבוד ואתה חייב לעבוד וביום השביעי מנוחה.

אבות דרבי נתן- כשם שהתורה ניתנה בעברית מלאכה ניתנה בעברית. יש ברית שבת ויש ברית חול.

וגם בפרשה שלנו בהר "שש שנים תזרע שדך.." האם 6 שנים זה מצווה לעבוד או שאם תעבוד אז.. החתם סופר אומר שזו מצווה לעבוד בשש השנים האלו בחקלאות. אמנם החתם סופר הזה יש עליו קושיות אבל הוא אומר שזה מצווה, יש לזה איזה ערך.

גם בספר אורות יש פרק ארוך על המלאכה, על הערך שלה. כמובן שנאמר על האדם הראשון לעובדה ולשומרה, צריך לעבוד ולשמור. אח"כ יש קללה על המלאכה, קללת המלאכה זה בגלל רעת האדם, קנאת האדם לאדם- רע לו, המלאכה נעשתה לו רעה.

המלאכה יכולה להיות ברכה ויכולה להיות קללה לאדם, הוא עובד קשה ואין לו חיים, אבל בייסוד המלאכה היא ברכה, אך יכול להיות שלא צריך לעבוד כ"כ קשה, וזה מובא באורות הקודש.

אדם לא צריך להיות טפיל ולקבל כסף מהישיבה. וודאי שאדם מתפרנס מעמלו, אבל מה נעשה, אם אדם מתפרנס מעמלו הוא לא יוכל ללמוד. כשהייתי בישיבה שאל אחד החברה את הרצי"ה למה שהישיבה תפרנס? אני אלמד חצי יום ואלמד חצי יום? אמר לו הרצי"ה אתה אגואיסט, אתה עובד בשביל עצמך ולומד בשביל העולם הבא שלך, אם אתה לומד חצי יום אז אתה לומד פחות, וצריכים אנשים שילמדו תורה יום שלם. אז בשבילך יותר טוב חצי יום, אבל בשביל עמ"י עדיף יום שלם.

כשהייתי תלמיד כולל בישיבת מתנחלי חברון לא רק שלא רציתי לקבל כסף והרב לוינגר נזף בי קשות ואמר לי שאני חייב לקבל כסף. הוא לא היה שבע רצון. ואמרתי לו שאני לא צריך, אני מורה למתמטיקה 4 שעות שבועיות וזה מספיק לי. ואז שמו שם גנרטור.. ועבדתי שם במשרה מלאה ומה עשיתי כל השבוע? שמתי סולר ולחצתי על הכפתור אם זה קופץ, ואח"כ שמתי מחליף. ולא עשיתי כלום וקיבלתי משכורת, אבל הוא לא היה שבע רצון, זה עניין של עקרון, אם אתה לא רוצה אז אחרים לא ירצו ולא יכלו ללמוד תורה, ואח"כ הוא וויתר, צדיק גדול הרב לווינגר.

ומעשה בתלמיד שהציע לו עשיר שיממן לו את כל הלימוד תורה אך בתנא שכל השכר יהיה בעבורו, והתלמיד הזה לא ישן יום ולילה ושאל את הרצי"ה ואמר לו הרצי"ה תקבל ממנו הכסף, אבל כל העוה"ב ילך אליו? יופי, ככה תלמד תורה לשמה!

==

==