שיעורי הרב שלמה אבינר


== ללא התייוונות וללא פשרנות ==

[מ"באהבה ובאמונה"]


"כשנכנסו יוונים להיכל טימאו כל השמנים" (שבת כא). איך הספיקו לטמא הכול? מסביר מרן הרב קוק, שכאשר צביון חדש ותשוקות חדשות על פי אופנה יוונית חודרות לפנימיות חיינו, הם פוסלים לא רק את אותן נקודות שנגעו בהן, אלא מחללות את כל הבניין. חלושי הדעת מתפתים לומר שהזרם הזר יפגע רק בחלק קטן ויתנחמו בנותר. אבל לא כך הוא. הטומאה לא תניח זווית אחת ללא שחיתות (עין איה שבת פרק ב יא).

זה מתחיל בדברים קטנים, בטענות שיש ללכת על פי רוח הזמן, ללכת עם החיים, עם היופי והקדמה, וזה נגמר בדברים היותר חמורים. נכון שלעולם תהיה דעתו של אדם מעורבת עם הבריות, אבל, הסביר המסילת ישרים, זה מדובר בבריות שמתנהגות באופן ראוי על פי תורה וטהרה (פרק ה).

הפשרה טובה כאשר מדובר בדיני ממונות בין אדם לחברו. שהרי האדם מוותר משלו ומתפשר בשלו. אבל לא יוכל להתפשר על התורה, על של ריבונו של עולם.

מספרים בדיחה שנפגשו יחד האפיפיור, האימאם הראשי לאסלאם והרב הראשי לעולם, כדי למצוא דרכים לשלום עולמי. אמר האפיפיור, אני מוכן לוותר על ישו הנוצרי. אמר האימאם אני מוותר על מוחמד. הרב לא היה מוכן לוותר על שום דבר. אך כיוון שנלחץ אל הקיר אמר: אני מוותר על אמירת יקום פורקן השני בשבת. אך על זה יצא זעמם של כל היהודים בעולם: כיצד העיז!

אכן הרפורמים התחילו בביטול תפילה זו בטענה שהיא מזכירה ראשי ישיבות שבבבל.

אין שום מקום לפשרנות. כמובן, אי אפשר לפתור את כל הבעיות בן רגע, ויש להתאזר בסבלנות. אך רבנו הרב צבי יהודה הדגיש: סבלנות אינה ויתור, סבלנות היא מחמת אונס בלי ברירה, אך תמיד יש לומר את האמת, ולא להיכנע לדעת הקהל. "פני הדור כפני הכלב" (משנה סוף סוטה). ויש שפירשו שהכלב הולך קדימה, כאילו הוא המנהיג, אבל באמת הוא תמיד מציץ אחורה כדי לוודא לאן פני אדונו מועדות.

ב"ה, הציבור הדתי-לאומי אינו מתייוון, והוא מלא עוז וגבורה דתית ולאומית. אבל הוא עדיין פשרן, כפי שכתב מרן הרב קוק לתנועת המזרחי: "דעות ממוצעות ופשרניות, שיש בהן מעין חולשה גופנית ורפיון נפשי, אינן עלולות (=עשויות) לנצח בתכונה רבת-פעלים כתכונות בתחייה הלאומית שלנו" (אגרות הראיה ב עמ' קסד). "רדיקלים (=מוחלטים) אנו מוכרחים להיות. בפשרות למחצה לשליש ולרביע מאומה לא נתקן" (שם קכג-קכד). "המזרחי בתוך ההסתדרות הציונית פנימה ישמיע קולו - קול עז, לא קול רפה ומתנודד" (שם ג ריז).

לא להתיישר על פי דעת הקהל! "לא יתבייש מפני בני אדם המלעיגים עליו בעבודת ד' יתברך" (שו"ע או"ח א א הגה)!

לא לפחד מאויבים!

תורת ד' תמימה. כל אשר דיבר אלהים נעשה ונשמע.

אל נתכופף לרוח הזמן. עדיף פח קטן טהור. בסוף ניצחנו את היוונים. וגם הרוונחינו חג. וככל שרצו להשכיח מאתנו את התורה, אדרבה מאז התפשט לימוד התורה בכל האומה, כדברי רבי צדוק הכהן מלובלין (ספר פרי צדיק, וישב, חנוכה).

תמים תהיה עם ד' אלקיך. 


*פורסם בשאילת שלמה 256

[[קטגוריה: מאמר]] [[קטגוריה: רפורמים וקונסרבטיבים (מאמרים)]] [[קטגוריה: חנוכה (מאמרים)]]