שיעורי הרב שלמה אבינר

משתמשי האתר היקרים! נשמח לתרומות ע"מ להמשיך את פעילות האתר ולשדרגה. תודה!

לכבודו של הסטטוס-קוו

מתוך שיעורי הרב שלמה אבינר

גרסה מ־16:00, 10 בדצמבר 2015 מאת Maale (שיחה | תרומות) (יצירת דף עם התוכן " == לכבודו של הסטטוס קוו == [אתר מעריב] כמו שלפעמים עושים עוול לאדם שלא בצדק, או לקבוצה חבר...")

(הבדל) → הגרסה הקודמת | הגרסה האחרונה (הבדל) | הגרסה הבאה ← (הבדל)

לכבודו של הסטטוס קוו

[אתר מעריב]


כמו שלפעמים עושים עוול לאדם שלא בצדק, או לקבוצה חברתית, כך לפעמים עושים עוול לרעיון, משמיצים אותו, מאפרים אותו באפר, והוא שותק בענוותנתו, ואז אנשים חושבים שמצוה רבה להוציא עליו דיבה, ולהכותו מכל צד ומכל פינה, וחושבים שבזה עושים מצוה רבה, כאשר באמת אותו רעיון הוא שמציל את המדינה.

זה מה שקרה לסטטוס קוו. ומעשה שהיה כך היה. כידוע החרדים התנגדו להקמת המדינה. הם חשבו שעלינו להישאר בגולה, לעשות שם תשובה, ואז נעלה ארצה בקדושה ובטהרה. אלא שבשנת תרצ"ז עם עלייתו של היטלר ימח שמו לשלטון, האגודה בועידת מרינבאד, עשתה חישוב מחודש, שמוכנה לתמוך במדינה, אך זאת בתנאי אחד, ושהוא שהיא תתנהל על פי התורה. כמובן, זה היה בלתי אפשרי, כיון שהציבור בארצנו היה מגוון, אלו דתיים ואלו חילוניים. לכן הוסכם להתחשב בכולם, לצלם את המצב, וכך נולד הסטטוס קוו.

אולי יש כמה פרטים היסטוריים לא מדוייקים, אבל באופן כללי, זהו עניינו של הסטטוס קוו, כלומר צורת חיים שתאפשר חיים משותפים. כידוע, אין למדינתנו חוקה, אך אותו סטטוס קוו הוא מין חוקה מוסכמת לא כתובה בענייני דת ומדינה.

גם מנהיגים חילוניים רבים גדולי מעוף ,הבינו שזהו דבר הכרחי, לא רק מתוך התחשבות בדתיים, אלא מתוך הבנה עמוקה שיש צורך כפול בסטטוס קוו הזה. א. בלעדו, אנו נהיה מדינה ככל המדינות, ולא מדינה יהודית מיוחדת. ב. בלעדו יהיה פירוד במחנה. אכן בזכותו, אנ מסתדרים יחד. יש יהודים מאוד שונים זה מזה בארצנו, ובכל זאת אנו חיים יחד באהבה ואחוה ושלום ורעות, - כמובן מלבד יוצאים מן הכלל בודדים שאוהבים לחרחר ריבים ומזה הם מתפרנסים. ואם תרצו לדעת, מה זו מדינה עם מתחים קטלניים בתוכה, הביטו אל סוריה ושאר ארצות ערב מסביב ארצנו.

אבל מעל הכל, אנו אומרים שזה הסטטוס קוו מחתים חותמת מסויימת של קדושה המדינתנו, שמקיפה ביהדות את האדם הגר בתוכה, מן הלידה עד המיתה, דרך החתונה, בזכותו המזון בצה"ל הוא כשר, בזכותו מי שמתגייר הוא יהודי שלם.

הרי נבחרנו לעם כדי להיות ממלכת כהנים וגוי קדוש. כמובן עוד רבה המלאכה עד כה. אך אפשר לומר: ממלכת כהנים וגוי קדוש זה הטרקלין והסטטוס קוו הוא הפרוזדור. התקן עצמך בפרוזדור כדי שתגיע לטרקלין.

ואכן מאז קום המדינה, כל מפלגה דתית שהצטרפה לממשלה התנתה: בסטטוס קוו לא נוגעים ולא פוגעים.ברור ששמירה נאמנה עליו, יכולה לספק רק מפלגה דתית ובמיוחד מפלגה דתית-לאומית. לצערנו, לראשונה מאז קום המדינה, נפרצה הסכמה זאת ומוסכמה זאת, והמפלגה הדתית-לאומית החליטה שעקרונית אפשר לערוך שינויים בסטטוס קוו, וכן לא נלחמה בעדו במסירות נפש נגד כל שינוי, כמו שמפלגה יכולה לעשות,אם רוצה בכך. כך שבמשך שנתיים הופיעו חוקים נגד אופיה היהודי של המדינה יותר מאשר במשך כל שנות קיומה: 55 חוקים, חלקם כבר נחקקו, חלקם בתהליך חקיקה וחלקם מחכים ומוכנים לפקודה.

הרבה מאבקים ומלחמות עברנו מאז קום המדינה,אך זהו המאבק היותר חמור, היותר קרדינאלי, היותר חשוב. הוא יכריע את אופי מדינתנו. שהרי זה התרשים: פגיעה בסטטוס קוו ומתוך כך הפרדת דת ומדינה ומתוך כך מדינת כל אזרחיה. בשביל מדינת כל אזרחיה, אינינו זקוקים למדינת ישראל, זאת כבר הגה נפוליאון, שהעניק שוויון לבני כל הדתות, וסיפק שירותי דת אף ליהודים על חשבון המדינה ,מה שעדיין קיים בצרפת עד היום הזה. או אם תעדיפו אפשר לחיות באמריקה, בה יש הפרדת דת ומדינה, על אף שרוב מוחץ של תושביה מוגדרים כדתיים.

לא להתבלבל על ידי מכבסת מילים כגון חופש הפרט. בכל מדינה מודרנית יש חופש לפרט, אבל יש גם חוקים, שלא תהיה אנדרלומוסיה חברתית.

זה הכלל, עתה עת מלחמה, מלחמת חרמה, מלחמה על כל צעד ושעל, מלחמה נגד כל מי שרוצה לפגוע בסטטוס קוו בפירור אחד, ובכך להרוג את יהדותה של המדינה, להרוג את נשמת המדינה, להרוג את אורה הפנימי של המדינה.

אין פשרות, אין ויתורים, אלא יש מסירות נפש. וגם אם המציאות כופה עלינו נסיגות, אז יש קרב מאסף על כל פירור של נשמה.

על הסטטוס קוו נאמר בקהלת: "עיר קטנה ואנשים בה מעט... בה איש מסכן חכם ומלט הוא את העיר בחכמתו, ואדם לא זכר את האיש המסכן ההוא" (ט יד-טו).

חזק ואמץ, כי בנפשנו הוא, בנשמתנו הוא, נעשה ונצליח. וד' הולך לפנינו.


  • פורסם בשאילת שלמה 376