שיעורי הרב שלמה אבינר

משתמשי האתר היקרים! נשמח לתרומות ע"מ להמשיך את פעילות האתר ולשדרגה. תודה!

לך להתעמל

מתוך שיעורי הרב שלמה אבינר

לך להתעמל

[הרב שלמה אבינר]


כידוע, רבנים אינם רופאים (אוצר הגאונים גיטין סח), אבל רבנים מצווים עלינו לשמוע לרופאים. אם כן, מדוע כלל הרמב"ם ענייני רפואה בספר ההלכות שלו (משנה תורה הלכות דעות פרק ד)? אלא שהדרכותיו שם, הן כרופא ולא כרב. אבל המניע לכתוב את כל אלה הוא מפני שהיה רב מענקי הדורות: "הואיל והיות הגוף בריא ושלם מדרכי השם הוא, שהרי אי אפשר שיבין או ידע [דבר מידיעת הבורא] והוא חולה, [לפיכך] צריך אדם להרחיק עצמו מדברים המאבדין את הגוף ולהנהיג עצמו בדברים המברין, המחלימין" (שם א). אם אדם חולה, קשה לו לעבוד את ד' (ועיין עוד הלכות תשובה ט א). וכן כתב הרמב"ם (שמונה פרקים): "על זה ההיקש (מבחינה זו) יש למלאכת הרפואות מבוא (משמשת אמצעי) במעלות השכליות והמידות ובידיעת השם יתברך ובהגיע אל ההצלחה האמיתית" (פרק ה, הוצאת מוסד הרב קוק עמ' קפה).

לכן רבנו הגדול, הרמב"ם, תמצת בהלכות-דעות את הסולת הנקייה של רפואת זמנו. בכתביו הרפואיים (שתורגמו מערבית על ידי ד"ר זוסמן מונטנר) הוא מסתכל על גלינוס כגדול הרופאים ומקור של רבות מידיעותיו, אך אינו נמנע מלחלוק עליו בשעת הצורך (עיין פרקי משה). לכן אין ידיעותיו הרפואיות מן השמים אלא מן הארץ, ובחלק גדול אנו אומרים: והלכת אל הרופא אשר בימיך.

אך בתחום רפואי מסוים, אנו אומרים על הרמב"ם, משה אמת ותורתו אמת, עד עצם היום הזה והוא - הרפואה המונעת. אם תנהג באופן בריא, יש לקוות שלא תראה רופא בימיך "ועוד כלל אחד אמרו בבריאות הגוף. כל זמן שאדם מתעמל ויגע הרבה ואינו שבע ומעיו רכים, אין חולי בא עליו וכוחו מתחזק ואפילו אכל מאכלות הרעים. וכל מי שהוא יושב לבטח ואינו מתעמל, או מי שמשהה נקביו או מי שמעיו קשים (אין לו פעולת מעיים תקינה) אפילו אכל מאכלות טובים ושמר עצמו על-פי הרפואה, כל ימיו יהיו מכאובים וכוחו תשש" (הלכות דעות ד יד-טו). "כל המנהיג עצמו בדרכים אלו שהורינו, אני ערב לו שאינו בא לידי חולי כל ימיו עד שיזקין הרבה וימות ואינו צריך לרופא ושיהיה גופו שלם ועמד על בוריו כל ימיו" (שם כ).

דברי הרמב"ם על חיוניותה של פעילות גופנית מאושרים על ידי מאות מחקרים עדכניים ואיכותיים ביותר. לכן, אנו אומרים לך: עסוק בפעילות גופנית! אם אתה עובד כפיים, עליך נאמר: יגיע כפיך כי תאכל, אשריך וטוב לך (תהילים קכח ב). אך אם אינך מתאמץ גופנית במסגרת עבודתך, עליך לעסוק בפעילות גופנית יום-יומית, ברצינות רבה. הרי אמרנו לך שהרבנים ציוו לשמוע לרופאים. אמר רופא גוי ברוסיה: "כל החולים הבאים אלי, אינם רוצים להתרפא, הם אינם ממלאים הוראותי, מלבד אחד ושמו ליפקין, שמתייחס להוראות הרופא באותה רצינות כמו להוראות דתו". ובמי מדובר אם לא ברבי ישראל ליפקין מסלנט!

עליך להקדיש יום יום זמן לפעילות גופנית: הליכה, ריצה, אופניים, מכון כושר, שחיה, ריקוד אירובי - הכל על פי הנחיית רופא לפי מצבך האישי. זה מדרכי עבודת ד'. אגב יש לשאול: למה כתב הרמב"ם שבריאות הגוף היא מדכי עבודת ד' ולא משום "ונשמרתם"? תשובה: כי "נשמרתם" נוגע לסכנת מוות מיידית, וכאן מדובר בהתנהגות כללית מידותית עם תוצאות מצטברות.

ועוד יש לשאול: למה הגמרא והרמב"ם למדו את השמירה מסכנות מהפסוק "ונשמרתם מאוד לנפשותיכם" (דברים ד טו), הרי פסוק זה מדבר על סכנה רוחנית של הגשמה באלוהות "כי לא ראיתם כל תמונה"? התשובה היא: אם הגוף קורס, גם הנשמת קורסת.

שמא תאמרו: אין לי זמן? תשובה: אין לך זמן לדרכי ד'? אז בשביל מה יש לך זמן בעולם הזה?! יתר על כן, אתה תחסוך זמן רב. זו השקעה כדאית. אתה תרוויח אריכות ימים, איכות חיים וגם חיסכון. בזה תוכל לסמוך על האמריקאים שהשקעה של דולר אחד לעידוד פעילות גופנית על ידי החברה, חוסכת לה שלושה עד ששה דולר של טיפולים רפואיים. אתה תקטין את הסיכון של סרטן, התקף לב, יתר לחץ דם, סוכרת. זה ישפר את מצבך הגופני הכללי, יציל אותך מכאבי גב, כאבי ראש, עייפות, מתחים, דיכאון, נדודי שינה, בעיות לב, השמנה ושאר מרעין בישין. כמובן , כאמור לעיל פעילותך הגופנית צריכה להיות מותאמת לגילך ולמצבך הבריאותי, על-ידי רופא. מובן שלא מדובר בספורט ייצוגי כאשר מאה אלף אנשים צופים על עשרים ושניים שחקנים הרצים אחרי כדור אחד.

באופן כללי, לך ברגל הליכה מהירה. למרחקים קצרים אל תיסע ברכב. במקום הליכה עד לתחנת האוטובוס + המתנה +נסיעה + הליכה מהתחנה למקום היעד שלך, או הליכה עד הרכב + נסיעה בפקקים + חיפוש חניה + הליכה עד מקום היעד - יתכן אפילו שלא תפסיד זמן. מכל מקום זה שווה את הזמן. הליכה מהירה כפי יכולתך וכפי הנחיית הרפואה. אפילו בשבת מותר ללכת מהר לבית הכנסת.

שמא תשאל: ביטול תורה? התשובה לכך: הרי אמרנו לך, זה עצמו קיום תורה! מעשה באחד מגדולי הדור שכל כך העמיס על עצמו בהיותו תלמיד ישיבה צעיר, עד שבריאותו קרסה, ובמשך שנה שלמה היה חייב להמעיט בלימוד.

חלץ עצמותיך, חזק גופך יום יום, ותעבוד את ד' טוב יותר.