שיעורי הרב שלמה אבינר

משתמשי האתר היקרים! נשמח לתרומות ע"מ להמשיך את פעילות האתר ולשדרגה. תודה!

לימוד תורה - שאלות שונות (שו"ת)

מתוך שיעורי הרב שלמה אבינר

[מקורות ע"י הרב מרדכי ציון]


לימוד תורה בשמחה

ש: אם אני לומד תורה בהנאה ובשמחה, האם אין זה נחשב לא לשמה?

ת: אם אדם לומד רק כדי לשמוח ולהנות זה לא לשמה, אבל אם מערב גם שמחה והנאה זה עדיין לשמה, ואדרבה זה מגדיל את מעלת הלימוד, כי הוא חודר פנימה ומזכך האדם. הקדמת טל. אורות התורה פ"ו. כמובן יש ללמוד גם ביראה.


מלגה על לימוד תורה

ש: איך מותר להיות אברך ולקבל כסף הרי הרמב"ם הלכות ת"ת ג י אוסר באופן חמור?

ת: אין הלכה כמותו. כ"מ שם. ב"י יו"ד רמו. ובימינו אין אדם יכול ללמוד תורה אם יצטרך להתפרנס. לבוש יו"ד רמו.


ש: מה עדיף - לקבל מלגה או לעבוד וללמוד פחות?

ת: לקבל מלגה להוסיף תורה לעם ישראל. ועיין עוד ביה"ל רלא. קונטרס שם עולם לח"ח שער החזקת התורה. מכתבי ח"ח ב טו.


לימוד מקרא בלילה

ש: בלילה אני עייף ואין לי כוח ללמוד דברים עמוקים, רק תנ"ך, אבל שמעתי שאסור ללמוד מקרא בלילה? ומה בדבר אמירת תהילים?

ת: מותר. א. מניעת לימוד בלילה לא מוזכרת בגמרא, ברמב"ם ובשו"ע אלא האר"י ז"ל (שער המצוות פ' ואתחנן) כתב שאין ללמוד מקרא בלילה. כתוב במשנה ברורה בשער הציון: "כתב הבאר היטב שאין לקרוא מקרא בלילה, ובפרי מגדים משמע דיכול לקרוא מקרא. ונראה דאפילו להמחמירין לית בזה איסורא, אלא שלכתחילה יותר טוב ללמוד מקרא ביום. ונובע דבר זה ממה דאיתא במדרש שהיה הקדוש ברוך הוא לומד עם משה מקרא ביום ומשנה בלילה" (שו"ע או"ח רלח שע"צ ס"ק א). הרי שאין איסור מפורש. אך אין אדם חייב ללכת על פי נסתר אלא על פי הפוסקים (עיין שו"ע כה מ"ב ס"ק מב). ב. אם לומד עם פירוש רש"י וכדומה, אין בעיה, כי זה נקרא תורה שבעל פה. פס"ת רלח ג. ג. כתב מרן הרב קוק כמה מוזר הוא שאדם מחמיר חומרא שלא ללמוד מקרא בלילה אבל מוכן הוא בשביל זה לעבור על ביטול תורה (שו"ת עזרת כהן קלו). וכן בשו"ת יביע אומר (ו או"ח ל).

באשר לאמירת תהילים - ודאי מותר, כי מלבד הנימוק הקודם, אין זה נקרא לימוד אלא תחנונים לקדוש ברוך הוא. זאת ועוד, מה שהקדוש ברוך הוא לימד את משה רבנו היה תורה ולא נביאים וכתובים.

לסיכום: אפשר ללמוד מקרא בלילה וקל וחומר לומר תהילים.


"חש בראשו"

ש: חז"ל הדריכו אותנו "חש בראשו יעסוק בתורה" (ערובין נד, א), האם זה כפשוטו?

ת: השאלה היא האם להבין את זה במבט נקודתי או כוללני. המהר"ל מסביר בספרו נתיבות עולם (נתיב התורה)' שהתורה מדריכה את האדם בכל חייו. לכן אם יש לו כאב


לימוד בבית-המדרש

ש: האם יש מעלה בלימוד בבית-המדרש לעומת לימוד בבית?

ת: ודאי. כתוב בשולחן ערוך: "ילך לבית-המדרש ויקבע עם ללמוד". שו"ע או"ח קנה א. פס"ת שם הערה 8. ובית-המדרש הוא מקום קדוש.


בית מדרש של שם ועבר

ש: מה למדו בבית מדרש של שם ועבר?

ת: מוסר כלל אנושי.

[אחר כך ראיתי בס' דרך שיחה עמ' קמה-קמו, שנשאל הג"ר חיים קנינסקי שאלה דומה וענה: "למדו יראת שמים”.

וכתב לי הגר"א נבנצל: "מצוות שני נח".

ועל הפסוק (בראשית כה, כב): "ותלך לדרוש את ד'" כתוב בבראשית רבה (סג, ו): "וכי בתי כנסיות ובתי מדרשות היו באותן הימים, והלא לא הלכה אלא למדרש של שם ועבר? אלא ללמדך שכל מי שהוא מקביל פני זקן כמקביל פני השכינה". ומסביר רבנו הרב צבי יהודה (שיחות הרצ"יה – בראשית עמ' 244): עיקר דרישת ד' היא ע"י גילוי שכינה שבתורה, וקבלת פני זקן, וכן מדרש שם ועבר הוא כעין דידה" – רשם מ"צ.]


לימוד תורה לרפואתו של חולה

ש: מה ניתן לעשות בנוסף לתפילה לרפואתו של הג"ר מרדכי אליהו?

ת: בס' 'רוח חיים' של רבי חיים מוולוז'ין, פירוש על פרקי אבות, הוא מספר על המשנה הראשונה, שפעם אחת אישה צעקה על הט"ז: "אהה אדוני, והנה בני נחלש למות"! הט"ז אמר לה: "התחת אלקים אני". אמרה: "אל התורה שבאדוני אני צועקת, כי הקב"ה ואורייתא חד הוא". אמר: "הלא זאת אעשה לך, דברי תורה אלו שאני עוסק כעת עם תלמידי, אני נותן במתנה לילד, אולי בזכותו יחיה, 'כי בדבר הזה תאריכו ימים' כתיב”. ואכן באותה שעה חלצתו חמה (נשלף החולי ויצא מגופו). א"כ, אנו יכולים ללמוד תורה לרפואתו של הראשון לציון הג"ר אליהו

[ופעם אמרו להגרי"ש אלישיב: ברוח חיים מביא מעשה באשה אחת שבאה אל הט"ז שבנה חולה... ונתן לו הט"ז את "זכות התורה" שלמד באותו יום, והבריא הילד [עכ"ד], ואנו ג"כ רוצים שהרב יבטיח בכוח התורה... ואמר הגרשי"א: אינני מבטיח, אלא ברכה. מפי האיש עמ' קז – רשם מ"צ].


גירסא דינקותא

ש: עד איזה גיל גירסא דינקותא (שבת כא ב)?

ת: אישי מאד.

[בס' דרך שיחה (ח"א עמ' תפה) השיב הג"ר חיים קניבסקי: עדיף כמה שיותר מוקדם, וי"א עד גיל עשרים (והגרח"ק סיפר שכך אמר אביו הסטייפלר. אשכבתיה דרבי ח"א עמ' קכה). ומובא בחלק ב' (עמ' שלו) אותה שאלה, וענה: כל יום קודם – עדיף, וגם בזקנותו, מה שלומד יום קודם - זוכר יותר טוב [עיין שבת כא, ב]. גמרתי ש"ס בגיל י"ז, ואני זוכר יותר טוב את המסכתות שלמדתי קודם, וכל המאוחר יותר – פחות.

ובס' מצווה ועושה (הקדמה עמ' מה), כתב הרב שמואל דוד הכהן פרידמן: "שמעתי מהגאון האדיר ר' חיים קרייזווירטה זצ"ל (שהיה גאב"ד באנטוופן) בשם בעל אמרי אמת, שגירסא דינקותא הוא עד גיל ארבעים ולא מצאתי לזה מקור" - רשם מ"צ.]


סיום על דף גמרא אחד

ש: מסופר בס' יומא טבא לרבנן (עמ' לב הערה ח) על תלמיד ישיבת תפארת ירושלים, בן להורים פשוטים, שהאב היה רחוק מן התורה. כשהבן היה מגיע לשבת הביתה, היה מטפטף את משנתו. האב שאלו לפשר דבריו וביקש לראות את הגמרא שבידו. משהבין האב את משמעות לימוד התורה, החל ללמוד את השפה הארמית לצורך לימוד הגמרא. לאחר כשלוש שנים, כאשר האב ידע את הדף הראשון על בוריו, ביקש מבנו לעשות סיום על הדף. השיב בנו כי אין הדרך לעשות סיום על דף אלא על מסכת שלימה, אך לאחר הפצרות האב, הלך לשאול שאלה זו את מורו ורבו הגאון ר' משה פיינשטיין, והשיבו: הייתי בימי חיי בהרבה סוגי סיומים על משניות, גמרות, משנה ברורה ועוד, אך לא זכיתי להיות בסיום על דף אחד בודד שנלמד מתוך עמל ויגיעה במשך שלוש שנים. אמור לאביך שיעשה סיום ואף אני אבוא למסיבתו. בשמחתו עמד האב והקריא את השורה האחרונה של אותו דף, ואחרי כן נערכה סעודת מצוה ברוב פאר והדר מתוך שירה וזימרה. הבוקר אור והאנשים שולחו לבתיהם, חתן הדף עלה על יצועו ושוב לא קם. כאשר בא הבן לספר דבר זה לרבו, אמר לו הגרמ"פ: יש קונה עולמו בשעה אחת ויש קונה עולמו בדף אחד.

א"כ, למי שלא למד תורה והתאמץ והתאמץ ללמוד גמרא ובסוף הצליח לסיים דף אחד אחרי כמה שנים, האם מותר לעשות סיום?

תשובה: זה כמו "והוו קרו ליה רבנן בר בי רב דחד יומא" (חגיגה ה, ב). רק שאצלנו זה סיומא על דפא חדא. אך אי אפשר לבנות על מעשה רב. עיין בבא בתרא קל.


לימוד קבוצתי ברכבת

ש: האם מותר ללמוד תורה בקבוצה ברכבת אם זה מפריע לאחרים?

ת: וודאי שאסור. כשנוסעים ברכבת אסור להפריע לאחרים, הרכבת איננה בית כנסת ולא בית מדרש. אם אדם רוצה ללמוד יש ללמוד בשקט. אגב, ישנם אנשים הצועקים בטלפון וגם זה דבר חמור, זו חדירה למקום הפרטי של הזולת. אנשים צריכים להתנהג בדרך ארץ ברכבת, באוטובוס, ברחוב וכו', וקל וחומר מי שלומד תורה, כי "דרך ארץ קדמה לתורה". גם במטוסים יש אנשים שמארגנים מניינים ומפריעים לאחרים. גדולי ישראל אומרים שאסור לארגן מניין במטוס אם זה מפריע לאחרים. קיימת חוברת מיוחדת של החברה 'אל-על' שנקרא "מידע לנוסעי אל על שומרי המצוות" עם רשימה של גדולי תורה האומרים שאסור להתפלל באופן שמפריע לאחרים, ובכללם: הג"ר משה פיינשטיין (שו"ת אגרות משה או"ח ד, כ), הגרש"ז אוריבך (הליכות שלמה – תפילה עמ' 95) והג"ר עובדיה יוסף. דרך אגב כך הם בעצמם נהגו כשהיו בטיסותו. כמו כן פסק הגרי"ש אלישיב שאין לקיים מניין במטוס אפילו אם זה מפריע לאדם אחד. המעבר גם שיייך לו (פניני תפילה קכד). באמריקה יש אוטובוסים שמיועדים רק ללומדי תורה ושם אפשר ללמוד, להתפלל ולקרוא בתורה, אך במקום שזה מפריע – אסור.


לימוד והנקה

ש: האם מותר ללמוד בזמן הנקה?

ת: כן.


ש: ולומר תהילים?

ת: גם.

[ונשאל הג"ר נבנצל: האם לאשה מותר להתפלל בזמן שהיא מיניקה את תינוקה? והשיב: כן, כי אין זה מביא אותה לידי הרהור (תשובות אביגדר הלוי עמ' קב) – רשם מ"צ.]


שיעורי רבנית

ש: האם מותר לאיש לשמוע שיעורים מוקלטים של רבנית?

ת: בודאי מותר. כמובן אם היא מסכימה.


לימוד תורה בגיל מבוגר

ש: האם אפשר להתחיל ללמוד תורה בגיל מבוגר ולהפוך תלמיד חכם?

ת: וודאי. רבי עקיבא יוכיח. רבי אליעזר מוכיח ועוד גדולים רבים בכל הדורות.


לימוד תורה בשכיבה

ש: מותר ללמוד תורה בשכיבה?

ת: רק אם אין כח. כי יש ללמוד באימה וביראה (ברכות כ).


חיבור תורני עבור פרס

ש: האם מותר לכתוב חיבור תורני כדי לקבל פרס כספי?

ת: כן. מותר ללמוד תורה לא לשמה. שו"ת יחוה דעת לגבי לימוד לשם תואר.


חילוני בשיעור גמרא

ש: אני נותן שיעור גמרא ויהודי חילוני ביקש ממני רשות להשתתף?

ת: אמור לו שיש דברים שעליו ללמוד קודם, כמו שבאוניברסיטה יש הקדמה ללימודים גבוהים, ואתה מוכן לדאוג לו בשמחה (עי' שו"ת אגרות משה או"ח ד צא. הגרי"ש אלישיב. קב ונקי סי' שז).


גומי לעיסה

ש: האם מותר ללעוס גומי לעיסה תוך כדי לימוד גמרא?

ת: אם הכרחי כדי לא להירדם. לכן לשאול את ראש הישיבה (עי' ברכות כ).


תורה בבטן אמה

ש: האם גם לבת יש מלאך המלמד אותה תורה בבטן אמה?

ת: ודאי. הכוונה לתורה שגנוזה בנשמתנו (עיין נפש הרב עב-עה – מ"צ).