שיעורי הרב שלמה אבינר

[מקורות ע"י הרב מרדכי ציון]

קשיים בגמרא

ש: אני תלמיד ישיבה אך מאוד מתקשה בהבנת הגמרא. מה לעשות? יש פתרון?

ת: יש כמה פתרונות מעולים. אך לא כולם מתאימים לכל אחד. אורות התורה ריש פ"ז. לכן דבר אישית עם ר"מ שלך.

מסכת אחת

ש: האם עדיף ללמוד הרבה מסכתות או ללמוד מסכת אחת על בוריה ולחזור עליה תמיד?

ת: עדיפה מסכת אחת בצורה מעמיקה ונקראת מסכת עולם הבא. ומעשה בחסיד שלמד תמיד מסכת חגיגה וידע רק אותה. כאשר מת באה מסכת חגיגה בדמות אשה, בכתה עליו והספידה אותו. מדרש תנחומא. מנורת המאור נר ג כלל ח ח"ג פרק ה. פס"ת קנה הערה 22. וגם מרוויח שלעת זקנה שקשה לו ללמוד, יש לו מן המוכן ללמוד. מאמר תורת הבית לחפץ חיים פרק ו. ובזמן חז"ל היו תלמידים שהיו בקיאים רק במסכת אחת או שתים. ירושלמי מובא בהלכות תלמוד תורה לגר"ז ב ח.

סגולות לזכור את הלימוד

ש: אני לומד ושוכח. האם יש סגולות לזכור?

ת: אמירת ברכות התורה ואהבה רבה בכוונה. נשיקת הספר תחילה וסוף. לימוד בבית המדרש. השמעת קולו. לימוד בשמחה ובזמרה. הסתכלות בפני צדיק. סייג לחכמה שתיקה. פס"ת קנה ב והערה 12. וכמובן חזרות רבות.

[פעם שמעתי שסיפר הג"ר צבי שכטר שאחרי כמה שנים לא היו לו ילדים. הוא ואשתו נסעו לארץ ושהו בבני ברק שלושה ימים. הציעו לו ללכת לסטייפלר לקבל ברכה לילדים. הוא לא הכיר הסטייפלר אבל אמרו לו שהוא כתב הרבה ספרים, יש ללכת לקנות ספר ולבקש ברכה. לכן הוא הלך אליו. לסטייפלר היה קושי השמיעה. כשבא הג"ר שכטר, צעק: איך אני יכול לעזור? והיה נייר וצריך לכתוב את בקשתך. כתב הרב שכטר שהוא רוצה לקנות ספר על קידושין, כי כך ילמד השנה (הוא רק קנה ספר אחד כי לא ידע אם הספר ימצא חן בעיניו ולא רצה לבזבז כסף). הסטייפלר עלה על סולם, לקח ספר, ניקה מהאבק ונתן לו. שאל: מה עוד? כתב: אני נשוי כמה שנים ואין ילדים, אפשר ברכה? נתן לו ברכה. שאל: מה עוד? כתב: אני לומד בכולל. אפשר ברכה להצלחת בלימוד תורה? אמר הסטייפלר: אין ברכה לדבר הזה. שב ולמד ותצליח (עיין נדה ע, ב) – רשם מ"צ.]

חומש רש"י

ש: איזה ספר כדאי שיהיה לי וכל רגע פנוי אני אעיין בו?

ת: חומש רש"י. עיין זכור למרים לחפץ חיים כא.

התגדלות בתורה

ש: מהי הדרך להתגדל בתורה?

ת: אין צורך להמציא. הישיבות הן הדרך, מי שלומד נעשה תלמיד חכם. תוס' כתובות סג א ד"ה אדעתא. התנאי היחיד הוא שירצה. רמב"ם תלמוד תורה ג א.

לימוד תורה של בני זוג

ש: האם כדאי שבני הזוג ילמדו יחד תורה?

ת: ודאי, זה מעולה, בתנאי שזה משמחם, ולא בכפיה, כי אין אדם לומד תורה אלא במקום שליבו חפץ.

ללא כח ללמוד

ש: אם אין כח ללמוד ולהתרכז, מה לעשות?

ת: ללמוד דברים קלים להבנה. האר"י. שער המצוות ואתחנן. פסקי תשובות קנה 40.

תרגום הש"ס

ש: האם אפשר להעזר בתרגום לעברית של הגמרא? זה עוזר לי מאוד.

ת: ודאי. אם זה עוזר מאוד, מה טוב.

כתיבת חידושים

ש: אני אדם פשוט אבל לפעמים מתחדש לי חידוש בלימוד תורה, האם לכתוב אותו לעצמי או שזו גאוה?

ת: ודאי לרשום לעצמך מתוך ענווה. הרי ד' גילה לך. ספר חסידים תקל. ויש מצוה פריה ורביה בלימוד התורה. אור צדיקים. ובמיוחד בשבת. שו"ע או"ח רצ מ"ב ג. וראשונים שלא רשמו, זה מפני זכרונם המופלא. שד"ח מע' ד כלל כב. פס"ת קנה ג הערה 21-20.

לימוד תורה ותשובה

ש: האם זה נכון שיש לעשות תשובה לפני הלימוד?

ת: כן. כדי שהלימוד יהיה מתוך טהרה ויראת שמים. אבן שלמה. נפש החיים. אורות התשובה. וסיפרו שדברי הקצות התקבלו בכל העולם מפני שלמד ביראה גדולה ולפני כל לימוד הלך לחדר מיוחד ועשה תשובה בבכיה עצומה. פסקי תשובות קנה הערה 34.

פקח וחכם

ש: מה יעשה אותי יותר פקח וחכם – לימוד גמרא, הלכה או מוסר?

ת: לא לומדים כדי להיות פקח וחכם אלא כדי לעבוד את ד'. וחייבים ללמוד הכל, לשמוע כל מה שד' מדבר אלינו.

אדם כי ימות באוהל

ש: בספרי מוסר רבים מוזכר המאמר: "אדם כי ימות באוהל - אין דברי תורה מתקיימים אלא במי שממית עצמו על דברי תורה”. מנגד מובא גם כן ש-"עתיד אדם ליתן את הדין על כל דבר שראה ולא נהנה ממנו”. האם אין סתירה בין שני המקורות הללו וכיצד ראוי לאדם לנהוג?

ת: אנו מבינים את המאמר “אדם כי ימות באוהל - אין דברי תורה מתקיימים אלא במי שממית עצמו על דברי תורה" ע"פ פירושו של רבי עובדיה מברטנורה על פרקי אבות (ו, ד): "פת במלח תאכל", שצריך מסירות נפש על לימוד תורה אפילו אם צריך לאכול פת במלח. כלומר, לא חייב לאכול פת במלח אלא אם אין אפשרות אחרת צריך ללמוד תורה כך. וכן כאן, לא חייב להמית את עצמו, אך אם אין אפשרות אחרת צריך ללמוד תורה כך. מרן הרב קוק כתב בסוף 'עין איה', שלכתחילה לא צריך להמית את עצמו כי התורה היא תורה חיים, אא"כ אין דרך אחרת.